כל תלמיד כותב על פתק חמשה שמות של חברים קרובים שלו, מכל מיני מעגלים בחיים.

את הפתק מקפלים ושמים בקלמר.

דרך כתיבת השמות התלמיד חושב מי החברים הקרובים לליבו. דבר זה יעזור לן להתבונן על חייו ולעשות מעין חשבון נפש.

אנו לא פותחים את המחשבות לדיון, אלא משאירים את הפעילות כחומר למחשבה וממשיכים הלאה.

א. “מיהו חבר?”

נבקש שכל תלמיד יכתוב לעצמו על פתק חמישה מאפיינים של חבר. (נאמנות, מידות טובות, לב טוב, עוזר בעת צרה, אפשר לסמוך עליו, מקשיב, מייעץ וכדומה) את הפתק כל תלמיד ישמור לעצמו

ב. “דעות באצבעות”-פעילות

מחברים את כל השולחנות של הכיתה לשולחן גדול ומצפים בנייר רצף.

התלמידים יעמדו מסביב לשולחן. נבקש שכל אחד יצייר את כף ידו. .

כעת נאמר חמישה הגדים (כמספר האצבעות) וכל תלמיד יכתוב על האצבע את דעתו ביחס להיגד שנאמר

היגדים לדוגמא (כדאי להתאים לתקופה ולאופי התלמידים):

·         חולצת התלבושת ואני ( אני בעד/נגד חולצה )

·          דעתי על צעדת גלעד שליט

·          שילוב חריג בחברה

·         מבחני כבוד

·          חובה ורשות בחינוך….

.

כעת התלמידים יעברו בין כפות הידיים של כולם וכאשר יגיעו להיגד שמתאים להם והם מזדהים איתו, יחברו בקו את האצבע עם ההיגד לכף היד שלהן. וכך הלאה.

ג. דיון

נשב במליאה ונשאל:

• כמה קוים התחברו אלי?
• איך הרגשתי כשהתחברו אלי הרבה קווים?
• איך הרגשתי  כאשר לא התחברו אלי?
• איך הרגשתי כאשר אני  התחברתי לאחרים?

בפעילות זו התלמידים מבינים את משמעות הקשר שלהם עם הסביבה. האם חשוב להם שיסכימו עם דעתם? האם כאשר לא התחברו אליהם קווים נוספים זה פגע בהם? האם כאשר התחברו קוים זה חיזק את דעתם?

א. התלמידים ילמדו את המקורות בקבוצות של ארבעה. כל תלמיד יקרא קטע מבין הקטעים המצורפים, ינסה להסביר אותו לפי הבנתו ויוסיף על הקטע את דעתו האישית.

המקורות:

א. ספר בראשית פרק ב

(יח) וַיֹּאמֶר ה’ אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: (יט) וַיִּצֶר ה’ אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: (כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: (כא) וַיַּפֵּל ה’ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה: (כב) וַיִּבֶן ה’ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: (כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת:

מה הכוונה בביטוי “לא טוב היות האדם לבדו”?

כתוב דו שיח בין הקב”ה לאדם בו הוא מסביר לו את הצורך בבריאת “עזר כנגדו” .

 רבי יוסף בכור שור על בראשית פרק ב פסוק יח

אעשה לו עזר כנגדו. כלומר – שיהא לו לצוותא ולעזר ולא לפריה ולרביה, כי כל זמן שאינו בר מיתה אינו צריך חליפין:

• הסבר את המושג “עזר כנגדו” על-פי רבי יוסף.

ג. ספר קהלת פרק ד

(ט) טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם: (י) כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ: (יא) גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם: (יב) וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק:

• כיצד מסביר בחכם באדם את חשיבות החברות?

ד. רש”י קהלת פרק ד

(ט) טובים השנים – לכל דבר מן האחד לפיכך יקנה לו אדם חבר וישא אשה אשר יש להם יותר ריוח בעמלם, הרבה מלאכה נעשית בשנים שאין היחיד מתחיל בה לבדו:

 (י) כי אם יפלו – כמשמעו, ולענין המשנה אם תקפה עליו משנה שלו חבירו מחזיר’

• כיצד מסביר רש”י את הנאמר בקהלת? מה החידוש?

ה.   משנה מסכת אבות פרק ב משנה ט

(ט) אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב.

ו. רמב”ם על משנה מסכת אבות פרק א משנה ו

ואמרו “וקנה לך חבר” – הוציאו בלשון קנייה, ולא אמר: עשה לך חבר, או: התחבר לחברים, וכיוצא בזה, והכוונה שראוי לאדם שיקנה לעצמו חבר על כל פנים, כדי שייתקנו בו כל עניניו, כמו שאמרו: “אי חברא אי מיתותא”, ואם לא מצאו – צריך להשתדל בו, ואפילו ימשכהו לחברות תחילה עד שיהיה חבר, ולא יסור מלכת אחר רצונו, עד שיחזק חברותו, כמו שיאמרו אנשי המוסר: כאשר תתחבר, אל תתחבר לפי מידותיך, אלא התחבר לפי מידות חברך. וכאשר יסמוך כל אחד משני החברים על זה הציווי, תהיה כוונת כל אחד מהם להשלים רצון חברו, ותהיה כוונת שניהם דבר אחד בלא ספק. ומה טוב מאמר אריסטו: “החבר – אחר שהוא אתה”.

• למה מתכוון הרמב”ם באומרו “שראוי לאדם שיקנה לעצמו חבר וכו’ …” ?
• מהי מטרת החברות על-פי הרמב”ם? למי היא מועילה?
• הסבר את דברי אריסטו “החבר- אחר שהוא אתה”

ב.את המקור הבא יקראו התלמידים כל אחד לעצמו ובמליאה כל אחד יסביר מה הבין:

והחברים – שלושה מינים: חבר תועלת, וחבר נחת, וחבר מעלה.

• אמנם חבר התועלת, הרי הוא כחברות שני השותפים, וחברות המלך וחייליו.

• ואמנם חבר הנחת, הרי הוא שני מינים: חבר הנאה, וחבר בטחון.

• אמנם חבר ההנאה, הרי הוא כחברות הזכרים לנקבות וכיוצא בה.

• ואמנם חבר הבטחון, הרי הוא שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו, לא ישמר ממנו לא במעשה ולא בדיבור, ויגלה לו כל עניניו, הנאה מהם והמגונה, מבלי חשש ממנו שישיגהו בכל זה חסרון, לא אצלו ולא אצל זולתו. כי אם יגיע לנפש בטחון באיש עד לזה השעור – תמצא רוב נחת בשיחתו ובחברותו.

• ואוהב המעלה, הוא שתהיה תאות שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד. וזה הוא החבר אשר ציוה לקנותו, והוא כחברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב.

(פירוש הרמב”ם למשנה, מסכת אבות, פרק א, משנה ו)

ג.לאחר הלימוד, נעבור לפעילות מתודית של “סרגל סוציומטרי” על מנת להשריש ולהפנים את הלימוד מהרמב”ם:

א)      מעמידים את כל המשתתפים, מגדירים סרגל שקצה האחד 0 וקצה ההפוך 10.
מנסחים משפט ומבקשים מכולם לעמוד בהתאם למידת ההסכמה עם המשפט.

יוצרים זוגות משני תלמידים צמודים ונותנים להם דקה לשוחח על עמדתם המשותפת.

ב)      חוזרים שוב על השלבים הראשונים עם משפט אחר , הפעם יוצרים זוגות מתלמידים שעמדו בקצוות , 5 עם 10, 4 עם 9, 3 עם 8 …..ונותנים להם לשוחח על עמדותיהם.

משפטים לדוגמא:

יש לי חברים מחמשת הסוגים שהרמב”ם מונה/אני מסכים שחברות של בני-זוג היא ‘חברות הנאה’/ לדעתי חברות היא תמיד ‘לתועלת’/

דרך פעילות הסרגל התלמידים ידונו בינם לבין עצמם על עומק דבריו של הרמב”ם וינסו לראות כיצד המשפטים באים לידי ביטוי בחייהם.

• פותחים את הפתק עם שמות החברים, שכתבנו בראשית השיעור, וליד כל חבר רושמים את סוג החבר שהוא בשבילי, מתוך הסוגים שראינו ברמב”ם.

פעילות זו סוגרת את המעגל אותו פתחנו בראשית השיעור. כעת לאחר הלימוד התלמידים מפנימים שישנם סוגים שונים של חברויות.

נכתוב על הלוח שאלות מבלי לדון בהן. מטרתן לעורר הדהוד מחשבות פנימיות אצל כל אחד:

מי הם חבריי? האם חברותם שונה איש מרעהו? במה?

האם הייתי רוצה לשנות את סוג החברות איתם?

האם החברות ביננו היא צורך או ערך?

פתחנו במשימה ששלחה כל תלמיד לחשוב מי הם חבריו. לאחר מכן ביקשנו לבדוק מהם המאפיינים של ‘חבר’ ואיזו השפעה יש לחברים עלינו. בשלב הבא העמקנו במקורות אודות חשיבות החברות וסוגי חברויות. סיימנו במשימה של ‘חשבון נפש’ אישי של כל תלמיד אודות החברים שלו וסוג החברויות שבחייו