ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח ונספר רקע לשיר:
נחלק את הכיתה לקבוצות, כל קבוצה תקבל מפה לעבוד עליה ותשתף את הכיתה במחשבות. לחילופין, ניתן לתת את כל המפות לכיתה כשיעורי בית מקדימים.
נסביר לתלמידים כי לצורך לימוד השיר ‘אור וירושלים’, נקדים לבחון את האינטראקציה בין האור וירושלים בתקופות קודמות. לשם כך ניתן לתלמידים ‘עבודת חקר’ ביתית מקדימה שבה יעסקו בניתוח מפות של ירושלים מאוסף הספרייה הלאומית בירושלים בהן בולטת כוונת מחבר המפה להדגיש את שמיה של העיר. נחלק בין התלמידים שבע ‘מפות’, כאשר כל מספר תלמידים יתמקדו במפה אחרת. ניתן להסביר מראש לתלמידים כי מדובר במפות שאוירו על ידי קרטוגרפים נוצרים, ומשום כך, קיים דגש במפות על אתרים בעלי אופי נוצרי. לצורך המחקר ניעזר בדף ניתוח מפה של הספרייה הלאומית:
נתלה/ נקרין את המפות שניתנו לתלמידים, ונשווה בין התיאורים השונים שניתנו לשמיה של העיר ולמפגש בינה לבין העיר. נבקש לשמוע מהתלמידים על כל מפה התייחסות קצרה שתתן רקע על המפה, והתייחסות לשאלת היחס בין השמיים והעיר.
נשמיע את השיר “אור וירושלים” ונקרין את מילותיו כפי שמופיעות באתר הזמר העברי של הספרייה הלאומית:
בזמן ההאזנה לשיר, נבקש מהתלמידים לשים לב לאזכורים השונים של האור בבתים השונים. לאחר שמיעת השיר נסמן יחד עם התלמידים את תיאורי האור השונים [שמש אדומה, עוטפת אור, קשת, זוחל הצל, עיני האור, אודמת, אור צעיר]. לאחר עיון קצר זה, נבקש מן התלמידים להציע אלו מפות קולעות לדעתם לתיאורים של האור בבתים השונים. [עשויות להיות מספר התאמות].
נעיין בשיר זה בשני שלבים- בשלב ראשון, נבהיר לתלמידים את מבנה השיר ואת הדימוי של אוהב ואהובה כמתאר את היחס בין האור [והצל] לירושלים. אין להאריך בשלב זה יתר על המידה, מעבר להבנת מבנהו וצורתו של השיר. בשלב השני נעסוק במשמעות של קשר זה.
שלב ראשון: היחס בין האור ובין ירושלים.
בין שקיעה לזריחה: נבקש מן התלמידים להביא ראיות מן השיר כדי להסביר את הזמן ביום אליו הוא מתייחס. [בית ראשון – לקראת שקיעה ‘שמי הערב’, בית שני – לילה, צל מתגנב והאורות הנדלקים לעומתו, בית שלישי – תחילת הזריחה. אשמורת אחרונה נושמת, אור צעיר].
ירושלים שבשיר: נבקש מן התלמידים למצוא תיאורים המזכירים את ירושלים באופן מובהק – כלומר שמדובר דווקא בעיר זו [אין הם רבים – פסגות, מגדלים, חומות, כיפת זהב].
היחס ה’רומנטי’ בין האור והעיר: נבקש מן התלמידים למצוא רמזים לאופי הקשר בין האור וירושלים בשיר זה. האם מדובר רק במישור טכני של שמש הזורחת על העיר? [נושקת, קרב בסתר כאוהב, עיני העיר קורצות ונפעמות, מגע רך, אודמת (מסמיקה). משחק האור והצל המתואר כמגעי חיבה של אהוב עם העיר עצמה, האהובה: בבית הראשון – השמש השוקעת ה’נושקת’ לעיר, בבית השני, הצל זוחל ומוצא את האור אצל האהובה, (הלא הם אנשי העיר המדליקים אורות בלילה), ובשלישי, העיר ‘מסמיקה’ לנוכח המגע של האור הצעיר].
שלב שני: מה טיבו של האור המאיר על ירושלים?
ירושלים כמקום הקשור בהארה רוחנית: נשאל את התלמידים איזו משמעות עשויה להיות לאור המאיר על ירושלים מעבר לאור השמש המתואר בה? [בתרבויות רבות אור הנו סמל להארה, לבהירות ולקדושה].
הצעה להרחבה: ניתן להתייחס בשלב זה למקורות שונים בתנ”ך ובסידור התפילה המזהים את ירושלים עם האור.
ניתן לבקש מן התלמידים למצוא הקבלה בין אחד ממקורות אלו לבין שורה זו או אחרת בשיר, או לרעיון העולה מן השיר:
בנבואת ישעיהו [פרק ס] מובטח לירושלים כי האור ישוב לזרוח עליה, וכי תשוב להיות מקור אור עבור אחרים:
בדרך זו הולך המדרש:
המובהק שבהם הנו בסדור התפילה: בברכת ההודיה על קיומם של מאורות השמים הנאמרת בכל בוקר, מוזכרת גם ירושלים כמקום שהאור עתיד לזרוח עליו:
[ניתן לציין כי במקורות אלו ירושלים מתוארת כעיר החשופה לאור ממקור גבוה יותר מאשר מקור האור הארצי].
פזמון השיר:
הגיוון הרוחני והתרבותי של ירושלים: נשאל את התלמידים כיצד להבין את המושג ‘עיר עוטפת אור’ העולה ‘בשלל צבעי הקשת’ במובן שאיננו רק גשמי? [נתחיל בביאור הפזמון: ניתן להציע כי העיר עוטפת אור ועולה בשלל צבעי הקשת- אור גבוה יותר מאיר את ירושלים, אך משתבר בתוכה לגוונים תרבותיים ורוחניים שונים. עדות לכך היא בגיוון הרוחני הנרחב הקיים בירושלים: הן מבחינת הדתות השונות, הן מבחינת הגוונים היהודיים השונים המצויים בעיר. רוחניותה של העיר היא גם מקור ההשראה של המשורר ‘והיא נוגנת בי כנבל העשור’. –קיימת הקבלה בין האופן בו מגיבה העיר לאור העוטף אותה, לבין האופן בו מגיב המשורר לרוחניותה של העיר: ‘נבל העשור’ בעלת עשרת המיתרים, הנו המקבילה המוזיקלית לעושר הויזואלי של הקשת].
הצעה לשלב זה: השוואה לפזמון השיר הידוע ‘ירושלים של זהב’ של נעמי שמר, אשר נכתב שנים ספורות לפניו.
בשיר של נעמי שמר, ירושלים מתוארת רק כמקור של אור ושל יופי. הדגש הוא על ירושלים עצמה. בשיר של שריג, אשר הכיר היטב את שירה של שמר, הדגש הוא הקשר בין ירושלים לבין האור שהנו גבוה ממנה ומקיף אותה. בשניהם מתארים המשוררים את עצמם ככלי נגינה בידיה של העיר אם כי מתקבל הרושם כי אצל שמר מציעה המשוררת את עצמה להיות כינור, ואצל שריג העיר מנגנת בו אף ללא שהוא מתכוון לכך.
בתי השיר:
הארות רוחניות שונות העוברות דרך העיר בעבר ובהווה:
נחזור יחד עם התלמידים להבחנות באופיו של האור כפי שעשינו בתחילת ההתבוננות. [הפזמון מציין כי העיר מוקפת אור, אך כל בית מתאר אופי אחר של אור: בבית ראשון- קרן אדומה המזכירה להט חרב, הבית השני מציין את האור כבוקע מתוך העיר עצמה כתגובה לצל המתגנב לתוכה, והבית השלישי מתאר מגע של אור צעיר]. ננסה לחשוב יחד עם התלמידים מה משמעות השינוי באופיו של האור לאור מה שלמדנו על השיר עד כה.
ניתן להציע כי ירושלים חשופה בתקופות שונות להארות רוחניות בעלות אופי שונה: ישנן כאלה בעלות אופי של ‘קרן אדומה’ ה’נושקת’ את העיר כ’להט חרב’ אותן ניתן לזהות בהארות רוחניות גדולות אשר בצדן גם חורבן ושפיכות דם כמו שהיה מצבה של ירושלים בתקופת הנבואה התנכ”ית, ישנן תקופות של חושך ועזובה בהן האור כלל לא זורח על העיר והיא מצויה במצב של ‘צל’ אולם מתוכה מתגלה הארה בדמות דמויות מופת אנושיות, כמו שהייתה ירושלים משך תקופות היסטוריות ממושכות מאז חורבן הבית השני. כמו כן, קיימת הארה לאחר תקופת חושך ממושכת בה יש תקווה ל’אור צעיר’ וחדש שישוב להאיר. סביר להניח כי כך חש המשורר שנים ספורות לאחר כיבושה של העיר העתיקה מחדש בידי העם היהודי במלחמת ששת הימים. הנחה זו מתחזקת לאור התיאור השירי לפיו האור חוזר דווקא מ’כיפת הזהב’ שלה, המקום הקדוש ביותר בלב ירושלים. גם כאן ניתן להציע כי לא מדובר רק בתקופות היסטוריות שונות שהיו ואינן, כי אם במחזוריות רוחנית קבועה העוברת על העיר. [הנחה זו מתחזקת לאור העובדה שהשיר נכתב בפעלים בזמן הווה ].
לאחר לימוד השיר ניתן לשוב ולבקש מן התלמידים לחשוב איזו מן המפות שצפינו בהם מתאימה לשמש רקע לשיר של שריג.
כפי שראינו בחלקו השני של השיעור, ירושלים מתארת מפגש אישי של הכותב עם ירושלים ‘ראיתי עיר עוטפת אור’. מטרת ההפנמה לחבר את התלמידים לתפיסה האישית שלהם את העיר:
ניתן לפתוח בתיאור הממד האישי של יוסף שריג עצמו [מובא בעמוד ההנצחה של קיבוץ בית השיטה] כפי שתואר ע”י משפחתו [אין הכרח לעשות זאת, כיון שמדובר בהשערה בלבד אודות מקורות ההשראה של שריג].
נבקש מהתלמידים לענות על השאלה:
נכוון את התלמידים ליצור מפה שלהם של העיר ירושלים כפי שזו משתקפת בעיניהם. לשם כך נזמין את התלמידים לחשוב על השאלות המכוונות הבאות:
לצד המפה ובהתאם לאופייה, ניתן להזמין את התלמידים לצרף קטע קצר ובו הם מתארים חוויה אישית הקשורה לירושלים באופן ייחודי, או חוויה הקשורה בדמיון שלהם אודות ירושלים.
מומלץ לאסוף את התוצרים מהתלמידים ולהקדיש זמן לשיתוף בכיתה.
פתחנו בחקר של מפות מתקופות שונות המתארות את ירושלים, ושמנו דגש על היחס בין הרקיע לעיר עצמה, ומהי התחושה העולה מכל מפה. משם המשכנו לקריאה והאזנה לשירו של יוסף שריג ‘אור וירושלים’ וסימנו את התיאורים הרבים והמגוונים של האור. לאחר מכן העמקנו בשיר- תחילה במבנה של השיר וביחס בין האור וירושלים, לאחר מכן דנו בטיב האור המיוחד בירושלים, ובמשמעות הפזמון והבית שבשיר. סיימנו בשאלה- מהי ירושלים בשבילי? באמצעות קריאת דברי יוסף שריג, או באמצעות יצירת מפה לעיר.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא