נבחר 3 תלמידים – קריין, הפועל ובעל הבית –  והם יקראו לכיתה את הסיפור הבא. (כל תפקיד צבוע בצבע אחר).

סיפור הפועל מהגליל (מתוך מסכת שבת דף קכ”ז) –

מעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים.

ערב יום הכפורים אמר לו : תן לי שכרי ואלך ואזון את אשתי ובני,

אמר לו: אין לי מעות,

אמר לו: תן לי פירות,

אמר לו : אין לי,

תן לי קרקע,

אין לי,

תן לי בהמה,

אין לי,

תן לי כרים וכסתות,

אין לי….

נשאל את התלמידים:

• איך מרגיש הפועל עכשיו?
• מה עובר לו בראש?

כדי לחדד את ההרגשה נתאר לתלמידים מקרה שבו הם הלכו לעבוד בחופש במשך חודשיים בקייטנה, השקיעו את הנשמה, העבירו פעילויות לילדים, נסעו איתם לטיולים וסוף סוף, כשנגמרה הקייטנה המנהל הודיע להם שהוא לא יכול לשלם להם..נדון עם התלמידים:

•  איך נראה לכם שהוא יגיב?
• מה הוא יעשה?

לאחר שנשמע מספר תשובות נקרא את התגובה של הפועל הכתובה בגמרא

הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש.

הפועל שתק , לא הגיב וחזר לביתו מאוכזב עד עמקי נשמתו.

• למה לדעתכם הוא הגיב כך ולא לחילופין כעס, צעק, הגיש תלונה במשטרה ….?

נחזור לסיפור בהמשך.

נקרא עם התלמידים את המשנה במסכת אבות פרק א, משנה ו:

יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם.

יהושע בן פרחיה אומר, עשה לך רב, וקנה לך חבר , והוי דן את כל האדם לכף זכות.

(בשלב הזה המושג “קבלו מהם ” כבר אמור להיות ידוע אך אפשר לרענן את הזכרון)

נשאל את התלמידים:

• מה שלוש ההדרכות שנותן לנו רבי יהושע בן פרחיה?
• מה הקשר בניהן?
• אפשר להציע לראות את ההדרכות כעצות לחיים טובים, אמירותיו של יהושע בן פרחיה נועדו לעזור לנו לכונן חיים נכונים וטובים יותר. בשיעור היום נתמקד בהדרכה האחרונה “והוי דן את כל האדם לכף זכות”

נעמיק ונדון ביחד במשנה:

• מה זה לדון לכף זכות?
• האם אנחנו אמורים לדון כל אחד לכף זכות?
• איך אפשר בכלל לעשות את זה?

נבקש מהתלמידים בחברותות ללמוד את המקורות הבאים ולהסביר מתי עלינו לדון לכף זכות לפי המקורות.

רע”ב על המשנה:

והוי דן את כל האדם לכף זכות – כשהדבר בכף מאזנים ואין לו הכרע לכאן ולכאן. כגון אדם שאין אנו יודעים ממעשיו אם צדיק אם רשע ועשה מעשה שאפשר לדונו לזכות ואפשר לדונו לחובה, מדת חסידות היא לדונו לכף זכות. אבל אדם שהוחזק ברשע, מותר לדונו לחובה, שלא אמרו אלא החושד בכשרים לוקה בגופו [שבת צ”ז], מכלל שהחושד ברשעים אינו לוקה:

רש”י שבועות ל, א:

הוי דן את חבירך לכף זכות – ולא בדין בעלי דינים הכתוב מדבר אלא ברואה חבירו עושה דבר שאתה יכול להכריעו לצד עבירה ולצד זכות הכריעו לזכות ואל תחשדהו בעבירה:

לדעתם של רש”י ורע”ב כשהמציאות לא ברורה, כשאפשר לדון לכף זכות או לכף חובה צריך לבחור בכף זכות. אבל במקרה שברור שאין פה צד של זכות לא נדון את האדם לכף זכות אלא לחובה. אך יש החושבים אחרת. על מנת להבין את התפיסה הנוספת בהקשר למשנה זו, נכתוב על הלוח את המילים שאנו דנים בהם:

” והוי דן כל אדם לכף זכות”

נשאל את התלמידים:

• לפי משפט זה את מי אמורים לדון לכף זכות?

​המשנה מציינת שיש לדון “את כל האדם” לכף זכות. ננסה לחשוב למה המשנה משתמשת דווקא במילים האלו- כל האדם?

על מנת להבין את הניסוח של המשנה נעזר בפירושו של השפת אמת.

יש מפרשים: “והוי דן את כל האדם לכף זכות” – את האדם כולו, בכללותו, שאף שבדבר מסוים אינו מתנהג כשורה, יתכן שיש בו סגולות אחרות ומידות טובות המכריעות את הרע שאתה רואה בו (שפת אמת)

נדון עם התלמידים- מה מלמד אותנו השפת אמת?

השפת אמת מלמד אותנו שבכל מצב אנחנו צריכים לנסות לדון לכף זכות. נחשוב יחד:

• איך עושים את זה?

מסתכלים על כל האדם — מה גרם לו, מה עבר עליו , איך חינכו אותו, איזה עוד חלקים יש באישיות שלו…, הוא בן אדם וטעה..היתה לו כוונה טובה אבל זה לא יצא טוב, י ש דברים טובים שהוא עשה בחיים שלו

נאזין לשיר “דע”  של יוסף קורדונר (מבוסס על דבריו של רבי נחמן מברסלב).

• לאיזו דעה השיר מתאים?
• איך הוא מסביר את הענין של “לדון לכף זכות”?
•  מה ההשפעה שיש להסתכלות שלי על אדם אחר?

לדון לכף זכות לפעמים נראה כדבר בלתי אפשרי ולא מתאים למציאות. אך יש אפשרות לחפש את הדברים הטובים באדם והם אלו שעוזרים לנו להסתכל על האחר בעין טובה בכל מצב בו אנחנו נמצאים.

נחזור לסיפור על הפועל מהגליל מה בדיוק קרה שם (קריינים)….

לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו ועמו משא שלושה חמורים-  אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים והלך לו לביתו (של הפועל) . אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו

אמר לו: בשעה שאמרת לי “תן לי שכרי” ואמרתי “אין לי מעות” במה חשדתני?

אמרתי שמא פרקמטיא (סחורה)  בזול נזדמנה לך ולקחת בהן.

ובשעה שאמרת לי “תן לי בהמה” ואמרתי “אין לי בהמה” במה חשדתני?

אמרתי שמא מושכרת ביד אחרים.

בשעה שאמרת לי “תן לי קרקע” ואמרתי לך “אין לי קרקע” במה חשדתני?

אמרתי שמא מוחכרת ביד אחרים היא.

ובשעה שאמרתי לך “אין לי פירות” במה חשדתני?

אמרתי שמא אינן מעושרות.

ובשעה שאמרתי לך “אין לי כרים וכסתות” במה חשדתני?

אמרתי שמא הקדיש כל נכסיו לשמים.

אמר ליה: העבודה כך היה! הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה וכשבאתי אצל חברי בדרום התירו לי כל נדרי ואתה כשם שדנתני לזכות המקום ידין אותך לזכות.

נבקש מכל תלמיד לבחור אדם אחד שהוא מרגיש שהוא יכול להסתכל עליו בעין טובה יותר מההתבוננות שלו עליו היום ולכתוב על דף (ללא שם האדם) את התכונות הטובות שיש באותו האדם.

במהלך השיעור ניסינו להבין למה התכוון יהושע בן פרחיה במסכת אבות, כשהורה לנו: “הוי דן את כל האדם לכף זכות”.

ראינו דעות שונות במפרשים. לדעת רש”י ורע”ב כשהמציאות לא ברורה, כשאפשר לדון מעשה של אדם לכף זכות או לכף חובה צריך לבחור בכף זכות. אך לא כך שכשברור שמדובר במעשה שיש בו חובה.

השפת אמת לעומתם מרחיב את הציווי ומדייק כי יש לדון את ‘כל האדם’, כלומר את האדם בכללותו. ולפיכך גם כשאינו מתנהג כשורה צריך להסתכל על כל מעשיו ועל הטוב שבו וכך לדון אותו לכף זכות.

בהמשך השיעור שמענו את השיר ‘דע’, שבו שר יוסף קרדונר מתורתו של ר’ נחמן מברסלב, שמרחיב עוד ומגלה לנו כי ‘אפילו מי שהוא רשע גמור צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב שבאותו המעט אינו רשע’. בכל אדם ניתן לחפש ולמצוא נקודת זכות.

סיימנו בסיפור מהגמרא שבו פתחנו את השיעור, סיפור שלימד אותנו איך כל מצב ניתן לדון לכף זכות, גם כשעל פניו זה נראה ונשמע לא לטובה.

נקווה שכל אחד מאתנו ידע להשתמש ב’עין טובה’ ולדון תמיד את ‘כל האדם’ לכף זכות.