נפתח את השיעור בהקרנת הסרט : הילד מקו 37.

לאחר שלוש דקות נעצור את הסרט ונשאל את התלמידים:

• מה המקרה שקרה בקו 37?
• מה אתם חושבים על מעשיו של אותו הילד?

נמשיך את הסרטון עד סופו ונשאל:

• מה השתנה בעלילה?
• מה אפשר ללמוד מהסיפור?

לאחר הסרטון נלמד יחד את המדרש (בתרגום) על אבא חלקיה ונחלק אותו לשני חלקים:

אבא חלקיה בן בנו של חוני המעגל היה, וכשהיה צריך העולם לגשם, היו שולחים חכמים אליו ומבקש רחמים, ובא גשם. פעם אחת הצטרך העולם לגשם, שלחו חכמים זוג של חכמים אליו לבקש רחמים שיבוא גשם. הלכו לביתו ולא מצאוהו, הלכו לשדה ומצאוהו שהיה עודר. נתנו לו שלום, ולא הסביר להם פנים. לפנות ערב, כשהיה מלקט עצים, נשא את העצים והמעדר על כתף אחת ואת הגלימה על כתף אחת. כל הדרך לא נעל נעליים, כשהגיע למים – נעל נעליים. כשהגיע למקום קוצים – הרים את שולי בגדיו. כשהגיע לעיר יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת. כשהגיע לביתו נכנסה אשתו בראשונה, ואחר כך נכנס הוא, ואחר כך נכנסו חכמים. ישב ואכל לחם, ולא אמר להם לחכמים אכלו גם. חלק לחם לילדים, למבוגר – אחד, ולצעיר – שניים. אמר לה לאשתו: יודע אני שחכמים משום הגשם באו, נעלה לגג, ונבקש רחמים, אפשר שיתרצה הקדוש ברוך הוא ויביא גשם, ולא נחזיק טובה לנפשינו. עלו לגג, עמד הוא בפינה אחת והיא בפינה אחרת, קדמו ועלו עננים מאותה הזווית של אשתו. כשירד, אמר להם: מדוע באו חכמים? – אמרו לו: שלחו אותנו חכמים אל מר לבקש רחמים על הגשם. אמר להם: ברוך המקום שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה.

לאחר קריאת המדרש נבקש מהתלמידים להעלות שאלות על המדרש ונרשום אותן על הלוח. לכשיצטברו מספיק שאלות נבקש מהתלמידים להעלות השערות לגבי מעשיו של אבא חלקיה.

נמשיך ונקרא את חלקו השני של הסיפור:

אמרו לו: יודעים אנו שהגשם מחמת מר הוא בא, אלא יאמר לנו מר אותם הדברים שתמוהים לנו: מדוע כשנתנו למר שלום לא הסביר לנו מר פנים? -אמר להם: שכיר יום הייתי ואמרתי לא אתבטל. ומדוע נשא מר עצים על כתף אחת וגלימה על כתף אחת? – אמר להם: טלית שאולה היתה, לכך (לצורך עבודה בשדה) – שאלתיה, לכך (לצורך נשיאת עצים) – לא שאלתיה. מדוע כל הדרך לא נעל מר נעליו, וכשהגיע למים נעל נעליו? אמר להם: כל הדרך ראיתי (את הקרקע, ויכולתי להיזהר לא לדרוך על מכשולים), במים – לא ראיתי. מדוע כשהגיע מר לקוצים הרים את שולי בגדיו? – אמר להם: זה (עור הרגליים) מעלה ארוכה וזה (בגד שנקרע) – אינה מעלה ארוכה. – מדוע כשהגיע מר לעיר יצאה אשתו של מר כשהיא מקושטת? אמר להם: כדי שלא אתן עיני באשה אחרת. – מדוע נכנסה היא בראשונה, ואחר-כך נכנס מר אחריה ואחר כך נכנסנו אנחנו? – אמר להם: משום שלא הייתם בדוקים לי (אם כשרים או פרוצים). – מדוע כשאכל מר לחם לא אמר לנו אכלו גם? – משום שלא היה לי מספיק לחם, ואמרתי לא אחזיק בהם בחכמים טובה בחינם (לא אציע למרות שיודע שמן הסתם יסרבו, שהרי אין לי, וכל יחזיקו לי טובה בחינם). – מדוע נתן מר לילד המבוגר לחם אחד ולצעיר שניים? – אמר להם: זה נמצא בבית, וזה יושב בבית הכנסת. ומדוע קדמו ועלו העננים מאותה הפינה שהייתה עומדת בה אשתו של מר, לעננים שלו? – משום שהאישה מצויה בבית, ונותנת לחם לעניים, וקרוב הנאתה [ואני נותן] זוזים (כסף), ולא קרובה הנאתי. או גם אותם ביריונים שהיו בשכנותם, [אני] בקשתי רחמים שימותו, והיא בקשה רחמים שיחזרו בתשובה, [וחזרו].

נדון:

• מה היו הסבריו של אבא חלקיה למעשיו?
• מה לדעתכם למדו ממנו אותם אנשים שבאו אליו?
• מה לדעתכם ניתן ללמוד מסיפור זה ומדמותו של אבא חלקיה?

נזכיר להם את הסרט בו פתחנו ואת היכולת ללמד זכות על אדם גם כאשר מעשיו נראים לנו תמוהים.

אחד הדברים המאפיינים את אבא חלקיה הוא שהוא פועל עפ”י המוסר, האמת שלו. גם אם זה לא מה שמקובל בחברה.

נשאל:

• באיזה מקרה קרה לך שהרגשת ‘אבא חלקיה’ מול העולם?
• מדוע נהגת כפי שנהגת?
• איך יכולת לנהוג אחרת?
• נסו לדמיין: מה חשבו האנשים שסביבך?

ישנם מקרים גם אנו נוהגים בצורה לא מוסברת ולא ברורה לאחרים. הצנהגות זו יכולה להתפרש אף כמשהו תמוה או מוזר ואולי אף לקבל ביקורת והערות אך אנחנו בליבנו יודעים מדוע אנו פועלים בדרך מסויימת. מתוך כך אנו למדים על מחוייבותינו לפתח הסתכלות רגישה ועדינה גם התנהוגתם של אחרים!

נכתוב על הלוח מס’ סיטואציות. נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם לתת שתי אופציות להמשיך אותן. אחת תהיה מתוך ביקורת ועין שוראה רק את מה שלנגדה, והשניה תהיה מתוך מה שלמדנו על לדון לקו זכות גם אם מה שעמד לנגד עינינו תמוה.

1. הלכנו בקניון וראינו ילד רוקע וצורח על הרצפה כשאמא שלו לא כ’כ מתייחסת אליו.
2. בתפילת יום כיפור הגיע נער נכה שצרח וצעק כל התפילה. הוא בעיקר הפריע לכולם לשמוע את החזן.
3. עמדנו שעה בתור לסופר, ובטור המהיר המקביל אלינו שמותר להעביר בו רק עשרה מוצרים, ראינו אדם שמבעביר עגלה מפוצצת מוצרים ובעצם עוקף את כולנו.

לסיום נבקש מכל אחד להגיד מילה אחת איתה הוא יוצא מהשיעור היום.

פתחנו בסרטון על ילד שכעסו על התנהגותו עד שהבינו את פשרה, דרך המדרש ראינו שאבא חלקיה מלמד את האחרים שיעור גדול על לדון לקו זכות, על אף שמעשיו היו תמוהים ומוזרים. סיימנו בסיטואציות בהן ראינו שניתן לפרש כל מצב בשני דרכים שונות באופן מהותי וראינו שבכדי להצליח לדון לקו לזכות עלינו לזכור שגם אנחנו יכולים להתפרש באופן ביקורתי ושלילי ומתוך כך לפתח ראיה ‘פנימית’ ויכולת לעמוד אל מול שאר החברה שיכולה לצחוק ולסתור אותנו.