• ארעיונות על לחם
• בחזרה אל הסיפור

נקרא יחד עם התלמידים את הסיפור. נבקש מהם לשים לב לדמויות וסמלים קונקרטיים מתוך הסיפור. נבקש לחבר אל מכלול העולם החושי, על צבעיו ותחושותיו, ובכך נסייע בתהליך ההפנמה.

מר עוקבא. כתובות סז ע”ב.

מר עוקבא הוה עניא בשיבבותיה, דהוה רגיל כל יומא דשדי ליה ארבעה זוזי בצינורא דדשא.

יום אחד אמר: איזיל איחזי מאן קעביד בי ההוא טיבותא. ההוא יומא נגהא ליה למר עוקבא לבי מדרשא, אתיא דביתהו בהדיה, כיון דחזיוה דקא מצלי ליה לדשא נפק בתרייהו, רהוט מקמיה עיילי לההוא אתונא דהוה גרופה נורא, הוה קא מיקליין כרעיה דמר עוקבא, אמרה ליה דביתהו: שקול כרעיך אותיב אכרעאי. חלש דעתיה,

אמרה ליה: אנא שכיחנא בגויה דביתא ומקרבא אהנייתי.

תרגום:

1. מר עוקבא – היה עני בשכונתו,

2. והיה רגיל בכל-יום לזרוק לו ארבעה זוזים בצינור הדלת.

3. פעם אחת אמר: אלך ואראה מי עושה עמי טובה זו.

4. אותו היום שהה מר עוקבא בבית המדרש הרבה והלכה אשתו עמו.

5. כיוון שראה אותם העני שהיטו עצמם לדלת – יצא אחריהם.

6. ברחו ונכנסו שניהם לתנור גרוף.

7. נכוו רגליו של מר עוקבא.

8. אמרה לו אשתו: תן רגליך על רגלי.

9. חלשה דעתו.

10. אמרה לו: אני מצויה בתוך הבית והנאתי קרובה…

נזמין את התלמידים לספר את הסיפור מנקודת המבט של האישה (אפשרות: בכתיבה, בזוג, בשיקוף ומשוב)
נבקש מהם לציין הבדלים ששמו לב אליהם בין הסיפורים.

• מה ניתן לומר על ההבדל בין האיש לאישה בסיפורים?
• מה ניתן לומר על הזוגיות של מר עוקבא ואשתו? ומה על הזוגיות של אבא חלקיה ואשתו?
• האם לדעתך יש לכך קשר להורדת גשמים?

נזמין את התלמידים להקשיב ולדלות את קולה של האישה מן הסיפור.

החכמים שואלים שאלות את אבא חלקיה:

• לו הייתה לך הזדמנות, מה היית שואלת את האישה?
• האם הכנת פעם במו ידייך משהו למישהו אהוב? (זה יכול להיות בישול, אפיה ציור או שיר). מה הרגשת אז?

נחלק  הטקסט ‘תחינת פרל’ תוך האזנה למוזיקה:

תחינת פרל אשת ר’ לוי יצחק מברדיטשוב
” ריבונו של עולם, מבקשת אני מלפניך,
אנא עזור לי, שכשיהא לוי יצחק שלי
מברך בשבת על החלות האלה,
יכוון בליבו אותן הכוונות שאני מכוונת
בשעה זו שאני לשה ואופה”

לחן: אודהליה ברלין
ביצוע: תפילת הדרך

נזמין את התלמידים לחשוב ולענות מתוך הקריאה וההקשבה המשותפת לשיר:

• • לאילו מן הסיפורים היא מתאימה?
  • מדוע?
  • מה היא מבטאת?

העמקנו עוד בסיפור ‘אבא חלקיה ואשתו’ והוספנו את סיפור ‘מר עוקבא’. התייחסנו לצורות הזוגיות השונות שבאו לידי ביטוי בסיפורים, הקשבנו והתייחסנו לנקודת המבט של האישה וחיברנו אל המקום האישי וההבנות הנוגעות לרעיונות של לחם, זוגיות הדדית ונתינה.

ניתחנו את הטקסטים בניתוח ספרותי של העמקה והשוואה תוך שימת לב למאפייני דמויות, סמלים ומוטיבים ותוך חיבור אל העולם החושי והחוויתי, בטעימת לחם ובהאזנה לשיר מוזיקלי.