ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

אבא חלקיה ואשתו – מערך שיעורים חלק א

בשיעור נלמד אגדתא על אבא חלקיה ואשתו, נתמקד בשאלות העולות לנו כקוראים על התנהגותו המוזרה של אבא חלקיה ואחר כך ננסה להבין את תשובותיו
לב השיעור: האם אנו מצליחים ללכת עם היושר הפנימי שלנו גם במחיר של להיות 'עוף מוזר' בסביבה שלנו?
פתיחה: דיון על המושג 'מוזר'

נשאל את התלמידים מה הפירוש של המילה “מוזר”
לאחר שנשמע את ההצעות שלהם נביא את ההגדרה מהמילון:
1. חריג, שאינו מתאים לנורמות או למושגים המקובלים.
2. משונה, שונה מהמצופה או מהמוכר בצורה מתמיהה.

נשאל:

  • האם להיות מוזר זה דבר חיובי או שלילי?
מפגש: התנהגותו של אבא חלקיה

הערה למורה:

שיעור זה בנוי על שימוש בפער הידיעה הקיים בסיפור, הן של הדמויות, הן של הקוראים. המספר בוחר שלא לתת לנו את הנימוקים שפעולותיו של אבא חלקיה בשלב הראשון, אלא לבנות את הסיפור בשני חלקים, כאשר ההיוודעות קיימת רק בחלק השני. כך יוצר המספר אצל הקורא תהליך של העלאת השערות והפרכתן. השימוש בתהליך זה כחלק מתהליך הלמידה מאפשר לתלמידים לחוות טוב יותר את הסיפור ולחוש במגמותיו

כל תלמיד מקבל דף ובו חציו הראשון של סיפור אבא חלקיה, עד שלב הפנייה לאשתו. אחרי כל שורה בסיפור, מופיעה שורה ריקה.

המורה מקריא את הסיפור, והתלמידים מתבקשים למלא אחרי כל שורה את מחשבותיהם  – ללא הכוונה נוספת. אפשרות אחרת, מכוונת יותר: מה אומרים לעצמם החכמים עכשיו.

הערה: יש לומר לתלמידים מראש שישתפו בדברים אלה בקבוצות הקטנות.

. אבא חלקיה. תענית כ”ג ע”א – ע”ב:
אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל הוה, וכי מצטריך עלמא למיטרא הוו משדרי רבנן לגביה ובעי רחמי, ואתי מיטרא. זימנא חדא איצטריך עלמא למיטרא, שדור רבנן זוגא דרבנן לגביה למבעי רחמי דניתי מיטרא. אזול לביתיה ולא אשכחוהו, אזול בדברא ואשכחוהו דהוה קא רפיק. יהבו ליה שלמא ולא אסבר להו אפיה. בפניא, כי הוה מנקט ציבי, דרא ציבי ומרא בחד כתפא, וגלימא בחד כתפא. כולה אורחא לא סיים מסאני, כי מטי למיא – סיים מסאניה. כי מטא להיזמי והיגי – דלינהו למניה. כי מטא למתא נפקה דביתהו לאפיה כי מיקשטא. כי מטא לביתיה עלת דביתהו ברישא, והדר עייל איהו, והדר עיילי רבנן. יתיב וכריך ריפתא, ולא אמר להו לרבנן תו כרוכו. פלג ריפתא לינוקי, לקשישא – חדא, ולזוטרא – תרי.
תרגום: אבא חלקיה בן בנו של חוני המעגל היה, וכשהיה צריך העולם לגשם, היו שולחים חכמים אליו ומבקש רחמים, ובא גשם. פעם אחת הצטרך העולם לגשם, שלחו חכמים זוג של חכמים אליו לבקש רחמים שיבוא גשם. הלכו לביתו ולא מצאוהו, הלכו לשדה ומצאוהו שהיה עודר. נתנו לו שלום, ולא הסביר להם פנים. לפנות ערב, כשהיה מלקט עצים, נשא את העצים והמעדר על כתף אחת ואת הגלימה על כתף אחת. כל הדרך לא נעל נעליים, כשהגיע למים – נעל נעליים. כשהגיע למקום קוצים – הרים את שולי בגדיו. כשהגיע לעיר יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת. כשהגיע לביתו נכנסה אשתו בראשונה, ואחר כך נכנס הוא, ואחר כך נכנסו חכמים. ישב ואכל לחם, ולא אמר להם לחכמים אכלו גם. חלק לחם לילדים, למבוגר – אחד, ולצעיר – שניים.
התבוננות: השאלות שדמותו של אבא חלקיה מעורר בנו

נחלק את התלמידים לקבוצות קטנות (שלשות) ננחה את התלמידים לעבוד בצורה שאחד מן המשתתפים מקריא שורה ואז כל אחד מקריא את מחשבותיו.
נאפשר לתלמידים לערוך דיון למספר דקות
בשלב זה נספר לתלמידים בע”פ שאבא חלקיה ואשתו התפללו על הגשמים ונענו ושמתקיימת שיחה בין החכמים לאבא חלקיה.
נחלק את החצי השני של הסיפור אך במקום תשובותיו של אבא חלקיה יופיע קו ריק. נבקש מהתלמידים למלא את תשובותיו של אבא חלקיה ואחר כך לערוך דיון נוסף על תשובותיהם בקבוצות.
נחלק את דף הסיפור במלואו ונקריא את הסיפור ברציפות:

 אבא חלקיה. תענית כ”ג ע”א – ע”ב:
אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל הוה, וכי מצטריך עלמא למיטרא הוו משדרי רבנן לגביה ובעי רחמי, ואתי מיטרא. זימנא חדא איצטריך עלמא למיטרא, שדור רבנן זוגא דרבנן לגביה למבעי רחמי דניתי מיטרא. אזול לביתיה ולא אשכחוהו, אזול בדברא ואשכחוהו דהוה קא רפיק. יהבו ליה שלמא ולא אסבר להו אפיה. בפניא, כי הוה מנקט ציבי, דרא ציבי ומרא בחד כתפא, וגלימא בחד כתפא. כולה אורחא לא סיים מסאני, כי מטי למיא – סיים מסאניה. כי מטא להיזמי והיגי – דלינהו למניה. כי מטא למתא נפקה דביתהו לאפיה כי מיקשטא. כי מטא לביתיה עלת דביתהו ברישא, והדר עייל איהו, והדר עיילי רבנן. יתיב וכריך ריפתא, ולא אמר להו לרבנן תו כרוכו. פלג ריפתא לינוקי, לקשישא – חדא, ולזוטרא – תרי. אמר לה לדביתהו: ידענא דרבנן משום מיטרא קא אתו, ניסק לאיגרא וניבעי רחמי, אפשר דמרצי הקדוש ברוך הוא וייתי מיטרא, ולא נחזיק טיבותא לנפשין. סקו לאיגרא, קם איהו בחדא זויתא ואיהי בחדא זויתא, קדים סלוק ענני מהך זויתא דדביתהו. כי נחית, אמר להו: אמאי אתו רבנן? – אמרו ליה: שדרי לן רבנן לגבי דמר למיבעי רחמי אמיטרא. אמר להו: ברוך המקום שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה. אמרו ליה: ידעינן דמיטרא מחמת מר הוא דאתא, אלא לימא לן מר הני מילי דתמיה לן: מאי טעמא כי יהבינא למר שלמא לא אסבר לן מר אפיה? – אמר להו: שכיר יום הואי, ואמינא לא איפגר. ומאי טעמא דרא מר ציבי אחד כתפיה וגלימא אחד כתפיה? – אמר להו: טלית שאולה היתה, להכי – שאלי, ולהכי – לא שאלי. – מאי טעמא כולה אורחא לא סיים מר מסאניה, וכי מטי למיא סיים מסאניה? – אמר להו: כולה אורחא חזינא, במיא – לא קא חזינא. – מאי טעמא כי מטא מר להיזמי והיגי דלינהו למניה? – אמר להו: זה מעלה ארוכה וזה – אינה מעלה ארוכה. – מאי טעמא כי מטא מר למתא נפקא דביתהו דמר כי מיקשטא? אמר להו: כדי שלא אתן עיני באשה אחרת. – מאי טעמא עיילא היא ברישא והדר עייל מר אבתרה, והדר עיילינן אנן? – אמר להו: משום דלא בדקיתו לי. – מאי טעמא כי כריך מר ריפתא לא אמר לן איתו כרוכו? – משום דלא נפישא ריפתא, ואמינא לא אחזיק בהו ברבנן טיבותא בחנם. – מאי טעמא יהיב מר לינוקא קשישא חדא ריפתא ולזוטרא תרי? – אמר להו: האי קאי בביתא, והאי יתיב בבי כנישתא. ומאי טעמא קדים סלוק ענני מהך זויתא דהוות קיימא דביתהו דמר, לעננא דידיה? – משום דאיתתא שכיחא בביתא, ויהבא ריפתא לעניי ומקרבא הנייתה [ואנא יהיבנא] זוזא, ולא מקרבא הנייתיה. אי נמי הנהו ביריוני דהוו בשיבבותן, [אנא] בעי רחמי דלימותו, והיא בעיא רחמי דליהדרו בתיובתא, [ואהדרו].
תרגום: אבא חלקיה בן בנו של חוני המעגל היה, וכשהיה צריך העולם לגשם, היו שולחים חכמים אליו ומבקש רחמים, ובא גשם. פעם אחת הצטרך העולם לגשם, שלחו חכמים זוג של חכמים אליו לבקש רחמים שיבוא גשם. הלכו לביתו ולא מצאוהו, הלכו לשדה ומצאוהו שהיה עודר. נתנו לו שלום, ולא הסביר להם פנים. לפנות ערב, כשהיה מלקט עצים, נשא את העצים והמעדר על כתף אחת ואת הגלימה על כתף אחת. כל הדרך לא נעל נעליים, כשהגיע למים – נעל נעליים. כשהגיע למקום קוצים – הרים את שולי בגדיו. כשהגיע לעיר יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת. כשהגיע לביתו נכנסה אשתו בראשונה, ואחר כך נכנס הוא, ואחר כך נכנסו חכמים. ישב ואכל לחם, ולא אמר להם לחכמים אכלו גם. חלק לחם לילדים, למבוגר – אחד, ולצעיר – שניים. אמר לה לאשתו: יודע אני שחכמים משום הגשם באו, נעלה לגג, ונבקש רחמים, אפשר שיתרצה הקדוש ברוך הוא ויביא גשם, ולא נחזיק טובה לנפשינו. עלו לגג, עמד הוא בפינה אחת והיא בפינה אחרת, קדמו ועלו עננים מאותה הזווית של אשתו. כשירד, אמר להם: מדוע באו חכמים? – אמרו לו: שלחו אותנו חכמים אל מר לבקש רחמים על הגשם. אמר להם: ברוך המקום שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה. אמרו לו: יודעים אנו שהגשם מחמת מר הוא בא, אלא יאמר לנו מר אותם הדברים שתמוהים לנו: מדוע כשנתנו למר שלום לא הסביר לנו מר פנים? -אמר להם: שכיר יום הייתי ואמרתי לא אתבטל. ומדוע נשא מר עצים על כתף אחת וגלימה על כתף אחת? – אמר להם: טלית שאולה היתה, לכך (לצורך עבודה בשדה) – שאלתיה, לכך (לצורך נשיאת עצים) – לא שאלתיה. מדוע כל הדרך לא נעל מר נעליו, וכשהגיע למים נעל נעליו? אמר להם: כל הדרך ראיתי (את הקרקע, ויכולתי להיזהר לא לדרוך על מכשולים), במים – לא ראיתי. מדוע כשהגיע מר לקוצים הרים את שולי בגדיו? – אמר להם: זה (עור הרגליים) מעלה ארוכה וזה (בגד שנקרע) – אינה מעלה ארוכה. – מדוע כשהגיע מר לעיר יצאה אשתו של מר כשהיא מקושטת? אמר להם: כדי שלא אתן עיני באשה אחרת. – מדוע נכנסה היא בראשונה, ואחר-כך נכנס מר אחריה ואחר כך נכנסנו אנחנו? – אמר להם: משום שלא הייתם בדוקים לי (אם כשרים או פרוצים). – מדוע כשאכל מר לחם לא אמר לנו אכלו גם? – משום שלא היה לי מספיק לחם, ואמרתי לא אחזיק בהם בחכמים טובה בחינם (לא אציע למרות שיודע שמן הסתם יסרבו, שהרי אין לי, וכל יחזיקו לי טובה בחינם). – מדוע נתן מר לילד המבוגר לחם אחד ולצעיר שניים? – אמר להם: זה נמצא בבית, וזה יושב בבית הכנסת. ומדוע קדמו ועלו העננים מאותה הפינה שהייתה עומדת בה אשתו של מר, לעננים שלו? – משום שהאישה מצויה בבית, ונותנת לחם לעניים, וקרוב הנאתה [ואני נותן] זוזים (כסף), ולא קרובה הנאתי. או גם אותם ביריונים שהיו בשכנותם, [אני] בקשתי רחמים שימותו, והיא בקשה רחמים שיחזרו בתשובה, [וחזרו].

נשאל את התלמידים:

  • אילו תכונות הייתם מייחסים לאבא חלקיה?
  • אלו תכונות הייתם מייחסים לאשתו של אבא חלקיה?
  • האם דעתכם על דמויות אלו השתנתה כאשר קראתם את הסיפור ברצף?
  • האם יש קשר לדעתכם בין התנהגותו של אבא חלקיה ואשתו ליכולת להוריד גשמים?
    .
הפנמה: כתיבה

נבקש מהתלמידים לכתוב לעצמם:
האם קרה לך שהרגשת ‘אבא חלקיה’ מול העולם? מדוע נהגת כפי שנהגת? האם יכולת לנהוג אחרת?איך הרגשת?
נסה לדמיין: מה חשבו האנשים שסביבך?
נבקש מתלמידים לשתף

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!