ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

אחדים אוהבים שירה / ויסלבה שימבורסקה

  • רבקה ליבוביץ'
  • , צוות לב לדעת
רבקה ליבוביץ'צוות לב לדעת
מחשב מקרן
זהו שיר ארספואטי העוסק במעמדה הנמוך של השירה ותוהה מתוך כך "מה זאת בעצם שירה". שאלה זו חושפת בפנינו את החוויה הפנימית העומדת בבסיס השירה של הדוברת: חוויה של אי-ידיעה. חוויה זו היא מקור היצירה וההבעה שלה. ננסה לגלות את ייחודה ומהותה של השירה, ולצרף ל'אחדים' מאוהביה את התלמידים. נעמיק בכוחה של השירה להתמקד פנימה ולהעביר עומק של חוויה דרך עולם הדימויים והמטאפורות. ונכיר שאיפה שהדעת איננה- מתחילה היצירה...
לב השיעור: מהי שירה?
פתיחה: חיוך של מונה ליזה- מהי אמנות?

נפתח בקטע מהסרט “חיוך של מונה ליזה” המעלה שאלות על “מהי אמנות”. [ניתן להיעזר בדפי צפייה] ונשאל-

  • מהן שתי התפיסות לגבי “מהי אמנות” העולות מהקטע?
  • האם שתי התפיסות מצליחות לנסח תשובה מוגדרת לשאלה זו?
  • אם איזו תשובה אתם יותר מזדהים?

תפיסה אחת אומרת שאמנות ניתנת להערכה על פי קריטריונים של צבע, קומפוזיציה, מרקם וכדומה. תפיסה שניה מעלה שאלות על אמנות, אך לא נותנת לה תשובות, היא נשארת בסימן שאלה. מכאן נמשיך לשיעור ספרות העוסק, בין היתר, בשאלה- מהי שירה. ונראה במהלך השיעור שגם המשוררת נשארת בסופו של דבר באי ידיעה.

מפגש: כותרת, מבנה, והחוויה המרכזית בשיר

לפני קריאת השיר, נתבונן בכותרת ובמבנה הצורני של השיר:

כותרת: נכתוב את כותרת השיר על הלוח ונכתוב השערות של תלמידים במה יעסוק השיר.

נשאל-

  • האם אתם אוהבים שירה?
  • איזו שירה? הדגימו.

[נכתוב את תשובות התלמידים :שם שיר ושם הכותב].

מבנה צורני: נתבונן במבנה הצורני של השיר: המבנה הגרפי משייך את השיר לשירה מודרנית: לא מסודר, שורות קצרות וארוכות – מעיד על חוויה של חוסר סדר ובהירות.

נשים לב שכל אחד מבתי השיר מתחיל באחת מן המלים המרכיבות את הקביעה שבכותרת, מסביר ומפרט אותה.

נקרא את השיר ונבין את החוויה המרכזית שבו:

אֲחָדִים אוֹהֲבִים שִירָה / ויסלבה שימבורסקה
אֲחָדִים –
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא כּוּלָם.
אֲפִילוּ לֹא הָרוֹב אֶלָא הַמִיעוּט.
בְּלִי לְהָבִיא בֶּחֶשְׁבּון אֶת בָּתֵּי הַסֵּפֶר, שֶׁשָם מֻכְרָחִים
וְאֶת הַמְּשׁוֹרְרִים עַצְמָם,
אֲנָשִים אֵלֶּה הֵם שְׁנַיִם לְאֶלֶף.
אוֹהֲבִים –
אַך אֶפְשָר לֶאֱהוֹב גַּם מְרַק עוֹף עִם אִטְרִיּוֹת
אוֹהֲבִים גַם מַחֲמָאוֹת וְצֶבַע תְּכֵלֶת,
אוֹהֲבִים צָעִיף יָשָן,
אוֹהֲבִים לַעֲמוֹד עַל שֶׁלָהֶם,
אוֹהֲבִים לְלַטֵּף כֶּלֶב.
שִׁירָה –
אֲבָל מַה זֹּאת בְּעֶצֶם שִירָה.
לֹא אַחָת נִתְּנָה לְכָך
תְּשוּבָה רְעוּעָה.
וַאֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדַעַת וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת
וְנֶאֱחֶזֶת בָּזֶה
כִּבְמַעֲקֶה גּוֹאֵל.
  • האם הציפיות שלנו מהכותרת התממשו?
  • מה החוויה המרכזית של הדוברת?

[“שיר זה כולל בתוכו את שלושת תחומיה של השירה הארס-פואטית והוא עוסק ב- דמותה של המשוררת המודה בקוצר ידה “ואני איני יודעת”… הוא עוסק בקהל הקוראים “אחדים אוהבים שירה” והוא עוסק בשיר עצמו, תוך תיאור התהליכים הקודמים לכתיבתו.” (מתוך מאמרה של לאה קפלן)

השיר נפתח בקביעה וודאית: “אחדים אוהבים שירה”. בשני הבתים הראשונים מתוארת עמדת הנחיתות של השירה. מתוך כך עולה ומתעוררת השאלה מהי שירה, ובבית השלישי מתערערת הוודאות והופכת לחוסר ידיעה, שמתגלה כחוויה הבסיסית וההכרחית של הדוברת בתהליך הכתיבה שלה].

נעבור על בתי השיר – עיון והסבר ניתן למצוא במאמרה של לאה קפלן באתר ספרות ממ”ד.

התבוננות: דרכי עיצוב והעמקה בבית השלישי

משימה: נבקש מהתלמידים לסמן בשיר מילות שלילה וניגוד ולהסביר כיצד הן ממחישות את החוויה המרכזית של הדוברת.[הדגשת הפיחות במעמד השירה, והעצמת חוסר הידיעה כבסיס לכתיבה]

משימה: נבקש מהתלמידים לחלק את השיר לשניים לפי שיקול דעתכם. נשמע את תשובות התלמידים ונבקש שיסבירו מה היה שיקול הדעת שהוביל אותם לבחור לחלק כך.

[עצם הניסיון לחלק את השיר דורש הבנה והתעמקות. כל תשובה שתוסבר תגלה הבנה מסוימת (או חוסר הבנה שיוביל להבנה) ותהיה ‘נכונה’. בסופו של דבר החלוקה ה’מתבקשת’ היא: חלק ראשון של הגות ומחשבות שכליות בבתים א, ב, ג עד המילים “מה זאת בעצם שירה” או אפילו “תשובה רעועה”. חלק שני הוא מעבר לדיבור אישי ורגשי בסיום השיר: “ואני אינני יודעת.. כבמעקה גואל”].

נתמקד בבית השלישי:

אֲבָל מַה זֹּאת בְּעֶצֶם שִירָה.
לֹא אַחָת נִתְּנָה לְכָך
תְּשוּבָה רְעוּעָה.
וַאֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדַעַת וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת

וְנֶאֱחֶזֶת בָּזֶה
כִּבְמַעֲקֶה גּוֹאֵל.

בשיר הזה יש מימד הגותי ניכר, אבל במקום מסקנה שכלית בהירה שהיינו מצפים לה-הרגש בו הולך ומבשיל ומזדכך דרך התבוננות פנימית עד שמתגלה דרך הדימוי שבסוף השיר.

בבית הזה יש ‘הפתעה’: שבירה של המבנה הקיים בשני הבתים הראשונים של מילה והסבר. בבית זה במקום הסבר ופירוט בנימה בטוחה יש שאלה וגילוי של חוסר ידיעה. בנוסף, בולטת בבית זה החוויה האישית הפנימית לעומת העיסוק ב’אנשים אחדים’. יש מעבר לדיבור בגוף ראשון.

הדימוי בבית הזה הוא מפתח להבנת תהליך הכתיבה של הדוברת.

משימה: השלימו את המשפט על ידי שימוש בדימוי:

ללמוד בבית הספר שלנו זה כמו________________________

נשמע את תשובות התלמידים.

  • מדוע צורת ההבעה הזו של דימוי שייכת לשיר?
  • מה היא מאפשרת ויוצרת אצל הקורא? [השימוש בדימוי ומטאפורה חזק יותר מתיאור דיווחי, הוא מכניס לחוויה, מרחיב את משמעויותיה ומחבר לרגש של הדובר].

דיון: נדון עם התלמידים על משמעות הבית והדימוי-

  • מדוע ההגדרות לשירה הן רעועות בעיני הדוברת?
  • “נאחזת בזה”-במה נאחזת הדוברת?
  • מדוע היא זקוקה לאחיזה? [להתייחס למטאפורה ‘תשובה רעועה’].
  • מה המשמעות של ‘מעקה’? למה בחרה דווקא במעקה לאחוז בו
  • כיצד קשורה ‘גאולה’ לכאן?

השאלה והתובנה הארספואטית שבבית זה יכולה להיות גם בין הדוברת לעצמה, וגם כלפי קוראיה. הגילוי שהדוברת מגלה לעצמה ולקוראיה הוא, שהניסיון להבין ולהגדיר את השירה ותהליך היווצרותה הוא בלתי אפשרי מעצם מהותה. חוסר הידיעה מאפשר לדוברת דווקא את היכולת ליצור, ונותן לה באופן פרדוקסלי אחיזה בעולם ההגדרות והידיעות.

אפשר להסביר ‘אינני יודעת’ גם במובן של אין-דעת. השיר מדבר בשפה של לב ופחות בשפה של דעת. נראה שהאחיזה הזו ב’מעקה’ בלבד משאירה את המציאות ללא ‘דעת’, ולכן זו אחיזה ש’גואלת’ ומולידה את הכתיבה, כיוון שהיא היא משמרת את אי הידיעה.

יכול להיות שגם עבור הקוראים זו יכולה להיות גאולה: אולי השירה אינה אהובה כיוון שיש ניסיון להגדיר אותה בהגדרות רעועות. כשהגדרת השירה תתבסס על חוסר ידיעה, יכול להיות שיותר מ’אחדים’ יגלו שהם אוהבים אותה.

ניתן להקריא את דברי שימבורסקה בדברים שאמרה בטקס קבלת פרס נובל, 1996:

“השראה נוצרת מתוך “אינני יודע” מתמיד. אני כל כך מעריכה שתי מילים קטנות: “אינני יודעת”, קטנות, אך עם כנפיים חזקות… גם המשורר אם הוא משורר אמיתי, צריך תמיד לשנן לעצמו “אינני יודע”. הוא מנסה להשיב על כך בכל יצירה, אך ברגע שהוא מציב נקודה, כבר משתלט עליו היסוס”…

לסיכום, מהי הייחודיות של שירה לפי הדוברת והשיר? [מגיעה מתוך חוויה פנימית ולא מתוך ידיעה ואפילו מחוסר ידיעה, לא ניתנת להגדרה, רגשית ואישית, אפשר גם: בסיסית ויכולה להצטרף לאהבות יום יומיות, משתמשת בדימויים ומטאפורות כדי להעביר את החוויה].

הפנמה: בחירת שיר וכתיבה

נבקש מהתלמידים לבחור בשיר אהוב שיש בו חוויה שנוגעת בהם. לכתוב לגביו:

  1. מהי החוויה ולהסביר מה נגע בהם.
  2. למצוא דימוי או מטאפורה ש’מכניס’ ומחבר לחוויה שבשיר
  3. לנסות להסביר את משמעות הדימוי ותרומתו לשיר.
  4. אפשר לבקש מהתלמידים לצייר את הדימוי שבחרו בו.

הצעה לחוויה: לאחר שיתוף במשימות אפשר לשיר יחד את השירים שהביאו התלמידים.

*יכול להיות שמתוך הדוגמאות שיביאו התלמידים יעלה הבירור: האם כל שיר הוא ‘שירה’? האם כל דימוי באמת מכניס לחוויה? על המורה להפעיל שיקול דעת ולהיערך לדיון כזה.

 תודה לנעמה שלם על הסיוע והדיוק בכתיבת המערך.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!