בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

היכרות עם תפילות מפורסמות מהתרבות היהודית

אילנית יעל דריהם, צוות לב לדעת, 4/9/2018

מקצוע: אירועים
כיתה: א'
נושא: מסיבת סידור

בשיעור זה ניחשף לתפילות שהותירו לנו אבותינו בירושה ושבאמצעותן סללו לנו את נתיב התפילה.

הקדמה:

בכיתה תילמדנה בצורה חוויתית שלוש תפילות מוכרות בתרבות עם ישראל. הלימוד יימשך בבית באמצעות משימת בית שתינתן לתלמידים.

 

תפילת משה רבינו על אחותו המצורעת:אל נא רפא נא לה".

נספר את הסיפור בצורה הנוחה לנו: ניתן לקרוא לילדים את הסיפור בלשונו המקורית. ניתן להוסיף למקור הסברים במילותינו ואפשר גם לספרו רק במילותינו. לאחר הסיפור, נשאל מספר שאלות שברובן בוחנות את הבנת הנשמע.

ספר במדבר פרק י"ב:

וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח:  כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח.  ב וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה'--הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע, ה'.  ג וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.  ד וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-מִרְיָם, צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד; וַיֵּצְאוּ, שְׁלָשְׁתָּם.  ה וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם.  ו וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ-נָא דְבָרָי; אִם-יִהְיֶה, נְבִיאֲכֶם--ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ.  ז לֹא-כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה:  בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא.  ח פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת ה', יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה.  ט וַיִּחַר-אַף ה' בָּם, וַיֵּלַךְ.  י וְהֶעָנָן, סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם, מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל-מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת.  יא וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן, אֶל-מֹשֶׁה:  בִּי אֲדֹנִי--אַל-נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ.  יב אַל-נָא תְהִי, כַּמֵּת, אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ.  יג וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-ה' לֵאמֹר:  אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ. 
יד וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ--הֲלֹא תִכָּלֵם, שִׁבְעַת יָמִים; תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְאַחַר, תֵּאָסֵף.  טו וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, שִׁבְעַת יָמִים; וְהָעָם לֹא נָסַע, עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם.  טז וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם, מֵחֲצֵרוֹת; וַיַּחֲנוּ, בְּמִדְבַּר פָּארָן. 

 

נסביר:  תפילתו של משה, קצרה מאוד ותקיפה.

מסופר במדרש (אבות דרבי נתן): "באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה וביקש רחמים עליה ואמר: איני זז מכאן עד שתרפא מרים אחותי, שנאמר: אל נא רפא נא לה." חז"ל אמרו שמי שקרובו חולה, אין צורך להזכיר שמו אלא לומר תפילתו של משה רבינו " אל נא רפא נא לה".

 

מתפללים את תפילת משה רבינו:

המורה מבקשת מכל אחד מהתלמידים לחשוב על מישהו מקרוביו שזקוק לרפואה. התפילות הבאות ייאמרו לרפואתם בע'ה. הכיתה עומדת בצורת מעגל, ואומרת ביחד עם המורה את מילותיו של משה רבינו: "אל נא רפא נא לה", לפי הוראת המורה. ניתן לבקש מן הכיתה לומר את התפילה באופנים שונים: זעקה, לחישה, באיטיות, במהירות.. אפשר לבקש מכל תלמיד לומר זאת לבדו, האחד אחרי השני וכך התפילה נשמעת ברצף מספר פעמים, ועוד.

 

תפילת יעקב:קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים ....הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו  כִּי-יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ ".

נספר את הסיפור בצורה הנוחה לנו: ניתן לקרוא לילדים את הסיפור בלשונו המקורית, ניתן להוסיף למקור הסברים ואפשר גם רק לספרו. לאחר הסיפור, נשאל מספר שאלות שברובן בוחנות את הבנת הנשמע.

 

בראשית פרק ל"ב פסוקים ד'-יג':

 וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל-עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם.   וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו  כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם-לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד-עָתָּה.  וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיךָ.   וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל-יַעֲקֹב לֵאמֹר  בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ אֶל-עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ.   וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.   וַיֹּאמֶר אִם-יָבוֹא עֵשָׂו אֶל-הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק  ה' הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ.   קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-עַבְדֶּךָ  כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.   הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו  כִּי-יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל-בָּנִים.  י וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא-יִסָּפֵר מֵרֹב. 

 

נסביר את הרקע לתפילת יעקב:

האחים יעקב ועשיו לא התראו שנים רבות. יעקב לקח במרמה מעשיו את ברכת אביהם יצחק באמצעות תחפושת. בעצת אמו נמלט מאחיו הכועס. לאחר שנים בהם גר יעקב בחרן, הקים משפחה וצבר נכסים, ה' מורה לו לשוב לארץ ישראל. יעקב מאוד חושש מהמפגש המחודש. הוא אינו יודע אם פניו של אחיו לשלום או למלחמה.

 

 

נכתוב על הלוח את מילות השיר  "קטונתי". המילים לקוחות מספר בראשית פרק ל"ב פסוק י'א-י'ב, והלחן מאת יונתן רזאל. בשלב זה הכיתה תשיר את השיר.

 

קטנתי/ יונתן רזאל

קטנתי מכל החסדים 
ומכל האמת 
אשר עשית את עבדך 

כי במקלי עברתי את הירדן 
עתה הייתי לשני מחנות 

הצילני נא 
הצילני נא 
הצילני נא 

כי חסדך גדול עלי 
והצלת נפשי משאול תחתיה

 

 

 

תפילת חנה, אם שמואל הנביא: וחנה היא מדברת אל ליבה שפתיה  נעות וקולה לא יישמע. .. וייחשביה עלי (הכהן)  לשיכורה".

נספר את הסיפור בצורה הנוחה לנו: ניתן לקרוא לילדים את הסיפור בלשונו המקורית, ניתן להוסיף למקור הסברים במילותינו ואפשר גם לספרו רק במילותינו. לאחר הסיפור, נשאל מספר שאלות שברובן בוחנות את הבנת הנשמע.

 

שמואל א פרק א:

ב. וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים....  ה. וַה' סָגַר רַחְמָהּ...  ט וַתָּקָם חַנָּה, אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה; וְעֵלִי הַכֹּהֵן, יֹשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא, עַל-מְזוּזַת, הֵיכַל ה'.  יוְהִיא, מָרַת נָפֶשׁ; וַתִּתְפַּלֵּל עַל-ה', וּבָכֹה תִבְכֶּה.  יא וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, ה' צְבָאוֹת אִם-רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא-תִשְׁכַּח אֶת-אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ, זֶרַע אֲנָשִׁים--וּנְתַתִּיו לַה' כָּל-יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ.  יב וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה, לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה'; וְעֵלִי, שֹׁמֵר אֶת-פִּיהָ.  יג וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ--רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי, לְשִׁכֹּרָה.  יד וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי, עַד-מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין; הָסִירִי אֶת-יֵינֵךְ, מֵעָלָיִךְ.  טו וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר, לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת-רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי; וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת-נַפְשִׁי, לִפְנֵי ה'. טז אַל-תִּתֵּן, אֶת-אֲמָתְךָ, לִפְנֵי, בַּת-בְּלִיָּעַל:  כִּי-מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי, דִּבַּרְתִּי עַד-הֵנָּה.  יז וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר, לְכִי לְשָׁלוֹם; וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יִתֵּן אֶת-שֵׁלָתֵךְ, אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ, מֵעִמּוֹ.  יח וַתֹּאמֶר, תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ; וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל, וּפָנֶיהָ לֹא-הָיוּ-לָהּ עוֹד.  יט וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי ה', וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתָם, הָרָמָתָה; וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת-חַנָּה אִשְׁתּוֹ, וַיִּזְכְּרֶהָ ה'.  כ וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים, וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל, כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו

 

המדרש מספר שחנה חיכתה לילד 19 שנה. במהלך הזמן הזה היה אלקנה בעלה נשוי לאשה נוספת, כפי שהיה נהוג באותה העת. בימינו  נישואין לשתי נשים הוא דבר אסור על פי החוק אך כך נהגו בימי קדם (לדוגמא: יעקב היה נשוי לארבע נשים, דוד המלך נשא 18 נשים. שלמה בנו היה נשוי לאלף נשים וכו'). האשה הנוספת בבית חנה ואלקנה נקראה פנינה והיתה וולדנית. הדבר הוסיף לצער של חנה.  

 

" וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ--רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי, לְשִׁכֹּרָה ".  

ניתן לערוך הצגה של דו השיח בין חנה לעלי הכהן. בין שני תלמידים או  שחצי כיתה תציג את חנה, מתפללת בדבקות, ממלמלת ללא קול, והחצי השני יציג את עלי שאומר: " עַד-מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין; הָסִירִי אֶת-יֵינֵךְ, מֵעָלָיִך".

 

בכיתה נלמדו 3 תפילות. יש תפילות רבות שהתפללו אבות ואמהות האומה שלנו ולימדו אותנו מה כוחה של תפילה וכיצד יש להתפלל. לתלמידים תינתן רשימה של מתפללים מן התרבות שלנו שהתפללו תפילה מפורסמת. עליהם לבחור דמות אחת וללמוד אודותיה. אפשר לבחור דמות מתוך השלוש בהן עסקנו בשיעור. ואפשר לבחור תפילה אחרת  מן המקורות  שלא הוזכרה בשיעור. מומלץ  למורה להקדיש שיעור נוסף להצגת התוצרים של התלמידים וכך ייתאפשר לימוד חוויתי באמצעות התלמידים. את המיצג לתערוכה יכינו התלמידים על פי המחוון המצורף. אפשר להציג את תוצרי התלמידים במסיבת הסידור.