שלום דנה קצת קשה לי לענות על שאלתך בלי לדעת להיכן את מתכוונת להוליך את השיעור, אך אציע בכ"ז שלוש אפשרויות ועשי כחכמתך. א. נושא מרכזי בפרק הוא העדפת הרכוש החומרי על פני המשפחה והעם. כלומר סדר עדיפויות שגוי. דבר זה בא לידי ביטוי גם בחזרה על המילה "מקנה" 4 פעמים בבקשת השבטים ממשה וגם באמירתם "גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו"- כלומר דאגה לרכוש לפני הילדים. משה רבנו מוכיח אותם באופן רמוז על סדר עדיפויות שגוי זה והופך בדבריו אליהם את סדר הדברים. ניתן לערוך פעילות קצרה בתחילת השיעור של יצירת סדר עדיפויות אישי אידיאלי- לתת לתלמידים רשימת נושאים ושהם ידרגו אותם מהחשוב ביותר לחשוב פחות בעיניהם (למשל: התנדבות, קריאת ספרים, לימודים, חברים, משפחה, עבודה, טיולים, כסף, בריאות...) ואח"כ לבקש מהם לדרג שוב את אותה רשימה לא על פי הרצוי אלא על פי המצוי אצלם כעת. ולהתבונן בפער שבין הדברים- כפתח לדיבור שיעלה גם מן הפרק, על הפער בין סדר עדיפויות אידיאלי לבין מה שקורה בפועל ועל הדרכים לצמצם את הפער הזה. ב. נושא נוסף, הקשור לנושא הראשון, הוא הערבות ההדדית, הנשיאה בנטל: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" בנושא זה אפשר להתחיל עם כמה דילמות עכשוויות שימחישו מצבים דומים. אולי מעין לשכת גיוס שצריכה להחליט על מתן פטור מסיבות שונות. ג. הנושא השלישי הוא תופעות הלוואי של ההליכה במדבר 40 שנה- הקושי להיכנס לארץ ולרשת אותה וכפי שחנן פורת מכנה זאת בספרו מעט מן האור "מחיר העכשוויזם"- הרצון להתנחל כאן ועכשיו, במקום הראשון אליו הגענו, בלי יכולת להכיל תהליך של ירושת הארץ והתנחלות בה. כאן אפשר אולי להתחיל פשוט מדיון בכיתה- לבקש מהתלמידים לדמיין את מצבם של עם ישראל ערב הכניסה לארץ ולנסות להיכנס לנעליהם- מה הם מרגישים? מה התקוות והחלומות שלהם? מה הם הכי היו רוצים שיהיה להם כעת? ולעומת זאת- מה האתגרים והמשימות שעומדים לפניהם כעת? האם אתם חושבים שיש להם את הרצון והיכולת להתמודד עם אתגרים אלו? ומתוך הדיון הזה לגשת ללימוד הפרק. מקוה שדברי עזרו לך מוזמנת לספר מה עשית בסוף... שיהיה בהצלחה וכל הטוב רעות