שלום וברכה, מצורפים שלושה מדרשים העוסקים בנשים וכל אחד מאיר צד אחר בנשיות (בהנגדה לגבריות)- המדרש על בנות ישראל במצריים: כוח החיים, הפוריות, הילודה שקשור גם לאופטימיות ולאמון בכוחות החיים והתיקון המדרש על בנות צלפחד- הנשים כמציבות גבול וגדר. כבעלות חוש פנימי, מכוונות אל הדבר הפנימי הנכון. המדרש על אשתו של מר עוקבא- כוח נתינה נשי היוצא מתוך הבית, מחובר לחיים ולאנשים, פיזי ומוחשי. על כל מדרש אפשר להציע שאלות לעיון והתבוננות, וכיצירה הייתי מציעה לבחור כוח אחד הקיים בנשיות כפי שעולה מתוך המדרשים, שהיא מרגישה חיבור אליו או רצון להתחבר לאותו כוח, ולבטא אותו בצורה אומנותית- כדימוי. בשולי הדברים אומר כי לתחושתי כדאי בשיעור כזה לסייג את הדברים בשני סייגים: כל חלוקה לגברי ונשי עם זאת שיש בה הרבה מן האמת, יש בה גם הכללה שכדרכה אף פעם אינה מדוייקת לכלל פרטיה, ויכולים להיות באישה צדדים "גבריים" ובאיש צדדים "נשיים" וכמו כן המקום השלם הוא חיבור בין מה שמביא איתו האיש למה שמביאה איתה האישה (לכן אנחנו מתחתנים...) והדברים הללו עולים גם מן המדרשים ובמיוחד במדרש על מר עוקבא ואשתו של הנתינה השלמה נבנית מתוך מה שמביא איתו כל אחד מבני הזוג) ברכה והצלחה רעות קבצים מצורפים: קובץ 1