חוברת המכילה הצעות לתרגילי כתיבה יוצרת, בהתאם לתוכנית הלימודים.

המתח בין פעולת האדם לבין נוכחות ה׳ מלווה אותנו מאז ומעולם. בין החשש מכוחי ועוצם ידי לבין ריפיון ידיים הנובע מהסתמכות על הנס וציפיה למשיח. עם ישראל לדורותיו מושך לכאן או לכאן לאורך ההיסטוריה וחג החנוכה הוא הזדמנות להתבונן על המתח הזה מקרוב.

הגיבור מתאר מפגשים עם מורים שונים בביה"ס העממי. אנו נלווה את הגיבור במהלך יום לימודים, בשיעורי היסטוריה, גיאוגרפיה, עברית וטבע. בכל שיעור נבדוק כיצד מתייחסים המורים אליו, ואיך הוא תופס אותם בחזרה. המערך שלפניכם מותאם לכיתה ז' וכולל שני שיעורים והערכה חלופית.

הסיפור עוסק בחוויותיו של ילד שעלה לארץ בשנות החמישים. גיבור הסיפור מספר על קליטתו בתוך מסגרת בית הספר ועל יחסיו עם הוריו, התלמידים האחרים, והמורים, על רקע העליה לארץ. המערך שלפניכם מותאם לכיתה ז' וכולל שני שיעורים והערכה חלופית.

כיצד נראית הארץ בעינינו? מהן הנופים הישראליים שהם מתחברים אליהם ומרגישים שייכות אליהם? נבחן את ארץ ישראל מנקודת מבט פיזית - נופי טבע, ומנקודת מבט חברתית-אנושית: מתוך התבוננות במרקם החברה המגוון בארצנו.

השיר מתאר את תחושותיו של הדור החלוצי הצעיר, בימים שקדמו להקמת המדינה. דור זה ראה בביטול את מורשת הוריו שחיו באירופה, אך ככל שעבר הזמן והסכנה נשקפה ליהדות אירופה, רבים מהחלוצים החלו לחוש את הגעגועים וההתרפקות למשפחתם ולדרך בה התחנכו.

עיון בשיר 'עץ הכוכבים'. השיר עוסק ביחס שבין קניינים רוחניים לגשמים, ובין ערכי הדור המבוגר לעומת ערכי הדור הצעיר, המקדש את החומרנות.

בשיעור נעסוק בשירו של עלי מוהר, "שיעור מולדת". מתוך השיר נראה את הערגה של המשורר לארץ ישראל היפה של 'פעם', בדור בו הוגשם החלום הציוני. בשיעור נלמד באיזו מידה תמונת העולם של דור המייסדים שגויה, ומה בכל זאת ניתן להוסיף ולקבל ממנה.

הפיוט 'צור משלו אכלנו' זכה להיות מושר בקהילות רבות ובמנגינות רבות בשבת לפני ברכת המזון. נלמד את משמעותו, נחפש את השובע והברכה במציאות המודרנית שלנו, נגלה את הקשר בין הודיה לבקשה ונלמד כיצד הברכה מסייעת לזכירת התכלית והייעוד שלנו.

עיון בשירו של אריק אינשטיין "ארץ ישראל". על הפער בין החלום הציוני להגשמתו, ובין הצורך לקביעת יעדים נוספים להמשך קיומו של המפעל הציוני.

בשיעור נעסוק בשיר "סע לאט" של אריק אינשטיין ונראה דרכו את האפשרות לחוות את החיים דרך נקודות מבט שונות.

השיר "קו העוני", מאת רוני סומק, עוסק בנושא העוני בישראל של שנות החמישים. יתכן כי יש בין התלמידים כאלה שהם "מתחת לקו העוני" או החשים עצמם עניים, ולכן המורה צריך לנהוג ברגישות רבה.

עיון בפיוטו המפורסם של ריה"ל. הפיוט עוסק בבריתות החשובות שנכרתו במהלך ההיסטוריה (במבול ובמעמד הר סיני), ובקשר בניהן.

בעקבות הסיפור 'תמונות מבית הספר העממי', נתמקד בשיעור זה במושג "כור ההיתוך", נעסוק בעברות השמות, ונחשוב על משמעות הדברים לאורך שנות המדינה.

נגלה בפיוט העתיק הזה את עומק משמעות התשובה: האמון בטוב ה' ובטפלות היצר לעומת הרצון. נלמד את משמעות הבקשה "לברית הבט ואל תפן ליצר" כפנייה לה' ונמצא גם הדהוד לקריאה הזו כפניה לאדם. דרך הדימויים המגוונים שבפיוט נעשיר את ידיעותינו, נתנסה ביצירה, נעמיק את הבנת הפיוט ואת הקשר בינינו לבין בוראנו.