הדיון בשאלת החינוך לאהבת תורה מוליד קריאה להורים ולמחנכים להמשיך להתפתח ולצמוח מעבר לגבולות התפקיד. לא לתת למלבוש הצר של ה"שאלות החינוכיות" להגדיר ולסמן את מרחב אהבת התורה, קיום המצוות ועבודת ה' שלנו. על דבר זה לבוא לידי ביטוי בכיתה הן בבחירת חומר הלימודים והן בכנות מול שאלות וספקות.
ליל הסדר הוא "חג הילדים" האמיתי, חג החינוך והקשר הבין דורי. המאמר מצביע על מגוון עקרונות חינוכיים ודידקטיים העולים מתוך ליל הסדר, ומיועדים להורים ומורים כאחד.
טוני מיטלמן, ממדרשית אמי"ת קמה בירוחם ומכון ברנקו וויס בשיחה על הדרכים להפוך את ישיבות הצוות לזמן של למידת עמיתים איכותית ופורייה. זמן של התבוננות בעשייה ורפלקציה. על המעבר מה'דחוף' ל'חשוב' ומהמירוץ אל העצירה וההתכנסות, על ההתמודדות עם הקושי לשתף ולהיעזר ועל שימוש ב"מתווי שיחות" ככלי ללמידה.
המאמר עוסק בבקשת ה"אני העצמי" של האדם, בחיפוש אחר אותנטיות ובמפגש עם כוחות התוהו ואפשרות הבחירה בקיום. המאמר עשיר במקורות חז"ל ומקורות מתורת החסידות המדגימים את העקרונות המדוברים.
אין אדם לומד מתוך שמיעה, מתוך מצב של סבילות, מתוך שמושיטים לו דבר בקנה, ואין לימוד ממש אלא מתוך פעילות, מתוך יגיעה, מתוך אימוץ חושים ואימוץ כוחות הרוח והנפש..(מתוך המאמר) איך מכינים את השיעור? איך מגישים אותו באופן משמעותי לתלמידים? זאת ועוד במאמר זה.
מול חידוש יומיומי של מיני גאדג'טים, מדיות ואופנות, עומדים הספרים הישנים של עולם התורה והאמונה. וכאן שואל הבן: מה בכוחם לחדש לי? וכאן שואל המחנך – מה אני כבר יכול לחדש לתלמיד שיכול להגיע לכל מידע בכוחות עצמו?
לכל אחד האות שלו בתורה, שקוראת לו, מאותתת אליו ברמיזות, מאירה אליו פניה או מסתתרת מפניו, שיחפש אחריה וכשימצאנה ירגיש: בית. רק המפגש יוצר מילה. נותן פשר, מפרה. האות שלי, האות שלך, בדיאלוג, בדילוג, נגלה עולמות, נכתוב סיפור: יחד. (מתוך המאמר)
יהודים מחוייבים בלימוד תורה לשמה. מדוע אנו לומדים חוקים הקשורים למאורעות שהתרחשו בזמנים עברו, או דברים שהתלמוד עצמו מעיד עליהם שמעולם לא התרחשו ולעולם לא יקרו? מאמר על הסקרנות, על התשוקה לידע, ועל מקומה של ה"רלבנטיות" בימינו.
שרהלה מסינג, מורה ורכזת באולפנית בטבריה ומנחה בלב לדעת, מתארת מהו לימוד המכוון לעבודה רוחנית ולהשפעה פנימית, מתוך הרצון למציאת ה"אות בתורה" של כל אחד ואחת מתלמידינו.