המאמר עוסק בחשיבות התנועה כתהליך התפתחותי ספונטני, החיוני להתפתחותו של כל ילד. כל תהליך כזה משלב נטייה טבעית, התנסות, ומשוב חיובי. כיום במסגרות חינוך רבות לגיל הרך אין מספיק התנסות ומשוב חיובי לתנועה ולתחושה. כתוצאה מכך, ילדים רבים שיש להם נטייה טבעית לתנועה אינם מפתחים אותה, ואחרים שמתקשים בתנועה באופן בסיסי, מפתחים בעיות של ממש.