בטבע מצאנו תופעה שדווקא בעת החידלון צומחת ההתחלה, שלרוב היא סמויה מן העין. החיטה נרקבת באדמה טרם תהפך לשיבולת זקופה, הזרע ירקב ויתפורר טרם יצמח לשתיל ירוק ורענן.

מתוך: ויקיפדיה.

• מהו אם כן תהליך היווצרות שנוצר בימים אלו של כסלו, ימי החושך הארוכים?
• האם בכל זאת ניתן להתרשם מאותה התחדשות בהריונה?

ברצוני לתת מבט דווקא מאירוע מכונן שמתרחש בימים אלו ממש, הלא הוא חודש אירגון שבסופו ‘שבת אירגון’.

רבים המתלוננים על חוסר החשק של התלמידים בבית הספר, ‘הם אינם משתפים פעולה ולא מעניין אותם כלום’ ועוד כהנה אמירות. והנה בהגיע תורו של חודש כסלו, ניכר דווקא שאותם ילדים ‘נטולי חשק’ מתעוררים לחיים ומדירים שינה מעיניהם על מנת לצבוע קירות, להכין הצגות, לכתוב עיתונים, לקשט את הסניפים ובימים טרופים אלה, אף לקחת חלק במייזמי צדקה וחסד עבור תושבי הדרום.

תופעה דומה מתרחשת בימי אדר בעת הפקת אירועי פורים ושבת זכור.

מהיכן מגיעים הכוחות והאנרגיות החבויות במשך שאר השנה?

התשובה לכך היא כפולה, ראשית התלמידים עושים משהו משמעותי עבורם, ושנית הם אקטיביים בתהליך.

שני עקרונות אלו, כאשר הם מתקיימים – חזקה על הנוער שיהיה פעיל ויקבל אחריות לפעול במרץ.

מה קורה לאותם ילדים בביה”ס, האם אנו משכילים לייצר עבורם תהליכים שמשמעותיים עבורם? האם ניתנת להם בחירה בתחום כלשהו? האם יש להם מקום לבטא את כוחם ומרצם? כמה מתוך פעילות הלמידה היא באחריותם וכמה באחריות המורה?

התבננות בתופעה זו  ושיקוף שלה לתלמידים, יכול ליצור תובנות מרחיקות לכת אצל המורים והתלמידים כאחד. דא עקא, שהניסיון לקחת את התובנות מחודש אירגון ולהעבירם לעולם של בית הספר, הוא למעשה מורכב ומסובך מאד.

בואו נתחיל לפחות בזיהוי האור, באנרגיות שנמצאות לעיתים חבויות בתלמידנו ובעיקר בהתנהלותם בביה”ס. רצוי שנכיר ונוקיר את האור והלהט של בני הנעורים הללו. ונהיה מודעים שאם נשכיל, נצליח להביא את להט הנעורים הזה לידי ביטוי חיובי אף בבית הספר.