אילו יחסים היו בין האדם והטבע בימי-הביניים? וכיצד הם קשורים לאמונה הרווחת בתופעות על-טבעיות? נברר מה היחס שלנו אל הטבע.

התנ"ך מספר על תהליך בניית עם ישראל בספרים יהושע ומלכים. כיצד נבנה עם? מהם מאפייניו? בשיעור זה התלמידים יעבדו בארבע תחנות שונות כשהם מחולקים לקבוצות. בכל תחנה נעסוק בשאלה זו על ידי משחק, יצירה ולימוד.

במפגש זה נעמוד על הדברים המעוררים בנו אהבה למקום מסוים דרך המפגש עם יופיו ואופיו המיוחד של גוש קטיף. נבחן סיבות אובייקטיביות וסובייקטיביות הגורמות לנו "להתאהב" באזור, בבית, ביישוב. נברר כיצד ומדוע נעשה מקום אהוב על יושביו, ומה מייחד ומייפה את המקומות שאנחנו גרים בהם.

על חומרת הלבנת פנים ושמירת כבוד הזולת מול הלכות אחרות. השיעור נכתב בשיתוף עם אתר חכימא.

החלק השני ביחידה העוסקת בבניינה של ירושלים, ובציפייה לגאולה השלמה. כחלק א', גם חלק זה מורכב משני שיעורים.

בשיעור זה נלמד על סיפור הולדת שמואל, ובאמצעותו נכיר את המשמעות של העשייה של היחיד ויכולת ההשפעה שלו.

דף לימוד לחג השבועות על מתיקות התורה. לצד דף הלימוד מצורף דף הכולל הנחיות ללימוד.

הגיבור מתאר מפגשים עם מורים שונים בביה"ס העממי. אנו נלווה את הגיבור במהלך יום לימודים, בשיעורי היסטוריה, גיאוגרפיה, עברית וטבע. בכל שיעור נבדוק כיצד מתייחסים המורים אליו, ואיך הוא תופס אותם בחזרה. המערך שלפניכם מותאם לכיתה ז' וכולל שני שיעורים והערכה חלופית.

מתוך המקורות, נכיר את הקריטריונים השונים ליצירת עם. נדון בקריטריונים הללו, ובקשר שלהם לחיזוק הזהות שלנו.

הסיפור עוסק בחוויותיו של ילד שעלה לארץ בשנות החמישים. גיבור הסיפור מספר על קליטתו בתוך מסגרת בית הספר ועל יחסיו עם הוריו, התלמידים האחרים, והמורים, על רקע העליה לארץ. המערך שלפניכם מותאם לכיתה ז' וכולל שני שיעורים והערכה חלופית.

כיצד נראית הארץ בעינינו? מהן הנופים הישראליים שהם מתחברים אליהם ומרגישים שייכות אליהם? נבחן את ארץ ישראל מנקודת מבט פיזית - נופי טבע, ומנקודת מבט חברתית-אנושית: מתוך התבוננות במרקם החברה המגוון בארצנו.

את הלימוד במהלך ימי התשובה, מר"ח אלול ועד יום כיפור, נקדיש להיכרות עם רוחבו ועומקו של מעשה התפילה, ככלי מופלא לעבודת ה', דרך היכרות ממשית עם תפילות ופיוטים שיביאו עמם התלמידים, מהבית לכתה.

איך דוד מגיב למות שאול? מה משמעות תגובתו? הצעת קריאה בפרק א.

חלוקת הארץ לנחלות השבטים מקבלת הד ותרגום לימינו כשאנו מבקשים למצוא מקום וביטוי לכל "שבט" ופלג שקיים בנו. גם ברובד הפרטי, בתחושה שכל אחד מאתנו כשהוא נתון בתוך קבוצה, כתה ומשפחה, ראוי ל"נחלה" ולמקום משלו, שתתאים למידותיו ולייחודיותו. בחינת הצורך אז כהיום למצוא לכל "שבט" מקום ראוי והולם לגודלו ולצרכיו, היא העומדת בבסיס הלימוד שלנו היום.