בשיעור זה התלמידים ילמדו את הלכות הדלקת נרות חנוכה מתוך הספר קיצור שולחן ערוך מקור חיים ובעקבותיו יכירו את הביטוי "מוסיף והולך". בעקבות דברי הרבי מלובביץ', יחשבו התלמידים על הדרך שבה הם יכולים להוסיף אור בעולם ויכינו תוצר שבאמצעותו יציבו לעצמם מטרות טובות ויעקבו אחר צעדיהם לצורך הגשמתן.
תקופת העקירה מגוש קטיף הייתה קשה מנשוא לאנשים רבים, אולם תושבי הגוש נשאו בעיקר הקושי. בשיעור אנו מנסים לבחון את ההתנהלות של איש נעלה – הרב אלישע וישלצקי ז"ל – באותה תקופה ולאחריה, לאור המושג 'עימו אנוכי בצרה', לצד התבוננות בתחילת השליחות של משה רבנו.
במפגש זה נעמוד על הדברים המעוררים בנו אהבה למקום מסוים דרך המפגש עם יופיו ואופיו המיוחד של גוש קטיף. נבחן סיבות אובייקטיביות וסובייקטיביות הגורמות לנו "להתאהב" באזור, בבית, ביישוב. נברר כיצד ומדוע נעשה מקום אהוב על יושביו, ומה מייחד ומייפה את המקומות שאנחנו גרים בהם.
בשיעור זה נעסוק במכתב אותו כתבה שרה, ילדה בת 12 בשנת תש"ח. דרך המכתב נראה את אהבתה של שרה לקיום מצוות הסוכה ולשמחה בה. נדבר על משמעות חג הסוכות ומה עושים בחג הזה בסוכה.
הקשר בין אדם לאדמה הוא קשר חזק ומהותי מאוד. קשר זה בא לידי ביטוי באופן חזק ומיוחד אצל אנשי גוש קטיף, ונשמע במיוחד אצל העוסקים בחקלאות. בשיעור זה נדון בשאלות: מה הייחוד בקשר לאדמה? ומה הקשר שלנו לאדמה?
הסיפור העומד במרכז השיעור עוסק בציפייה גדולה- ובאכזבה גדולה. מראה ילדים בוכיים בימים של פורים, ביום התחפושות בבית הספר ובימי הפורים עצמם, הוא מראה שכיח. בשיעור נעסוק באכזבות ובהתמודדות איתן.
מטרת השיעור ללמוד לשמוח ולהודות על מה שיש. נדגיש כי בפסח עם ישראל מודה על כל החסדים הקטנים שנעשו עמו כשיצא ממצרים ומפורטים בפיוט "דיינו". הודיה והלל נמצאים במקום מרכזי בהגדה.