לצערנו, במהלך החיים נאלץ האדם להיפרד מאנשים קרובים שהלכו לעולמם. השיר מתאר את כאבו האישי של המשורר באבלו על חברו. ננסה דרך לימוד השיר לראות איך מביע המשורר את צערו ונחשוב על אופן הבעת הצער שלנו.
שירי שואה רבים עוסקים בהתמודדות של הניצול עם זכר השואה. ידוע שניצולים רבים בחרו בשתיקה ובהדחקה כדרך התמודדות. שיר זה מציג את כאב הניצול והבחירה בשתיקה כדרך חיים וגם את הכאב של המביט מן הצד וחוסר היכולת שלו לחזור אל השגרה הרגילה והניטראלית.
זהו שיר ארספואטי העוסק במעמדה הנמוך של השירה ותוהה מתוך כך "מה זאת בעצם שירה". שאלה זו חושפת בפנינו את החוויה הפנימית העומדת בבסיס השירה של הדוברת: חוויה של אי-ידיעה. חוויה זו היא מקור היצירה וההבעה שלה. ננסה לגלות את ייחודה ומהותה של השירה, ולצרף ל'אחדים' מאוהביה את התלמידים. נעמיק בכוחה של השירה להתמקד פנימה ולהעביר עומק של חוויה דרך עולם הדימויים והמטאפורות. ונכיר שאיפה שהדעת איננה- מתחילה היצירה...
שיר זה עוסק בקשר אל עולם שאבד, המראות העולים בדמיון והצלילים העולים מתחנות רדיו רחוקות מגיעים מעולם שכבר לא ניתן להגיע אליו. במהלך השיר מתברר כי הריחוק והניכור מאפיינים גם את יחסו של הדובר לעצמו ולעירו הנוכחית ולא רק לערים הישנות. אך לצד תחושת הניתוק מתגלה כי חוט של חסד ואהבה קושר אותו לעולם שאבד. בקריאת שיר זה אנו מציעים לחשוב על האפשרות ועל אי-האפשרות להתחבר עם צלילים ומראות רחוקים מאתנו בזמן ובמרחב. לחשוב כיצד אפשר לחיות, לחלום, לקוות ולהתגעגע אל מול הנתק. ולתת לעצמנו דין וחשבון בשאלה כיצד אנו שנולדנו בארץ (שההורים ואולי אף הסבים שלנו נולדו בארץ) מבינים ומזדהים עם חוויות אלו.
שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
הצעה ללימוד הפיוט המפורסם, אותו כתב ה'אבן עזרא'. מומלץ ללמדמצ פיוט זה בתחילת שנה"ל ולקשר אותו לתפילות ימים נוראים. אין ספק שתפילות יום הכיפורים יראו אחרת כאשר תלמיד יעמוד בתפילה ויבין את משמעות מילות הפיוט.
הצעה להוראת היצירה הספרותית אנטיגונה, תוך התייחסות לקווי היצירה הנוגעים בעולמם הפנימי של התלמידים: יישוב קונפליקטים, שאלת הציות לסמכות וההסתכלות המורכבת/הפשוטה על הסובב אותנו.
הצעה לשיעור הקדמה עבור תלמידים שטרם הכירו ולמדו אודות המשוררים והסופרים המופיעים על גבי השטרות החדשים: נתן אלתרמן, שאול טשרניחובסקי, רחל המשוררת ולאה גולדברג.
מדרש זה מתמודד עם השאלה האם בידיו של האדם לשנות את גורלו,או שמא חייו הם מגילה שנכתבה ונחתמה מראש והכל בה צפוי וידוע? באמצעות המדרש נוכל להעמיק עם התלמידים בנושא, ולעורר את מודעותם לכוח הנתון בידיים שלהם. מומלץ ללמד מדרש זה בחודשי אלול-תשרי העוסקים בחזרה בתשובה ובכוחו של האדם לתקן את הנכתב לו מלמעלה: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" (ונתנה תוקף).
בשיר זה מתמודד הדובר, שהוא גם המשורר, ריה"ל, עם מסעו באוניה בדרכו לארץ ישראל. תחושות של פחד מלוות אותו, לצד כמיהה חזקה להגיע לארץ. ולבסוף, בטחון בה'. בשיר זה ישנם נושאים רבים היכולים להפגיש את התלמיד עם מקומות דומים בתוכו פנימה.
מעשה זה יכול להיות סיפורם של מתבגרים רבים העוסקים בשאלות זהות קיומיות, ועלולים בדרכם ליפול או לברוח אל ה'שגעון'. ר' נחמן שולח אותנו למצוא 'מתחת לשולחן' דמות משמעותית, שמכירה את סוד החכמה המרפאה והקשובה, שלא עושה עניין מהשגעון, ומחזירה את הבורחים -לבחור להיות בני מלך.
הפיוט ידיד נפש רצוף אהבה וחיבה וחברות וקרבה. הוא מפתיע בתיאור העוצמתי של פשטות הידידות בין אדם לאלוקים, מבלי משים מבקש המשורר לספר על טיב קשריו החבריים עם הא-ל הגדול , הגיבור והנורא. אמנם התבוננות מעמיקה בפיוט מגלה שבין שורות השיר זועק המשורר את תביעתו המהדהדת על היעדרותו של אלוקים ויותר מכך דווקא בשל האהבה האינסופית שרוחש המשורר לידיד נפשו הוא דורש ממנו לפזר את ערפל קיומו ולהתגלות במלוא עוזו
שיעור זה יכוון את התלמידים, תוך כדי לימוד הסיפור על בסי פופקין, לזהות בעצמם מקומות שנוח להם לסגור, מקומות שהם מפחדים לפתוח ואולי בזכות הסיפור והשיעור הם ימצאו את המפתח לפתיחות בתוכם.
חסידיו של החוזה מלובלין יוצאים לחפש את פשר השם המאיר ומגלים איש שמאיר באור אחר, מגלים את כוחה של נתינה מסורה ומגלים גם את עצמם. נצא בעקבותיהם ואולי נגלה שהיציאה מעצמנו היא הכי 'עצמנו' שיש...
עבודת חקר ויצירה, הגות ומהות סביב הרומן "בואי הרוח" של הרב חיים סבתו, השיר "גלות" של בלפור חקק ו"פיגומים" של ארז ביטון העוסקים בהיבטים שונים של העלייה ארצה ושל ההתאקלמות המורכבת.
פיוט זה מלא אהבה והשתוקקות של עם ישראל, המבקש להחיש את גאולתו ואת קרבתו של הקב'ה. נעיין בפיוט דרך הכינויים והשיבוצים שבו, נפתח לתלמידינו פתח להתבוננות בסוגי הקשר השונים הקיימים בינינו לבין הקב"ה, וניתן להם לפגוש בתוכם וגם להביע את הבקשה לקרבת אלוקים בחיינו.
אחת התפיסות היסודיות באמונה של כל אדם היא ההכרה בתלות המוחלטת שלנו בקב"ה. ה' הוא הבסיס הראשוני לקיום שלנו ולולא נוכחותו לא מתאפשרים חיים. כיצד משתלבת הכרה זו בעולמו של היהודי המאמין? מהי העמדה הנפשית המתבקשת מעובד ה' האידאלי?
המחזה נכתב בשנת 1961 ע"י המחזאי בן ציון תומר. המחזה מתרחש על חופה של העיר תל אביב ועוסק בהתמודדותם של הניצולים עם טראומת השואה. אמנם נראה כי נושא היצירה הוא לוקאלי וחסר משמעות אוניברסלית. אך, למעשה, היצירה עוסקת בנושא פסיכולוגי כלל –אנושי – "מי אני?!" – ממה מורכבת אישיותו של אדם. האם אדם יכול לברוח מעברו? האם ניתן לבנות אישיות באופן סלקטיבי- ולהתכחש או להדחיק חלקים מסוימים ממנה? (מערך, כ- 20 שיעורים)
ביאליק מציג בשירו את מערכת יחסיו עם העולם ואת הצורך להתנתק, לעיתים, מן העולם כדי להיות קשוב לתהליכים פנימיים המתרחשים בתוכו. על האדם לזכור כי רק בכוחו לגלות את האוצרות הגנוזים בו.
עבודה בעקבות הרומן 'יש ילדים זיג זג' ובה שאלות העמקה לתוכן הרומן, רפלקציה על הקריאה ועבודת יצירה בעקבות רעיון מרכזי בספר. *שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
בשיעור זה נכיר את השיר "ישנה בחיק ילדות", שיר קודש הנועד לשמש כמבוא לתפילה הנאמרת בשחרית לשבת וחג. נשמע את קריאתו של המשורר להתנער מכל הדברים המגבילים אותנו בעולם הגשמי, ולשאוף להתעלות, אל על, לעולם הרוחני.
משוררים רבים וידועים כתבו שירים המשתייכים לז'אנר השירה הארספואטית המתארת את התהליך האינטימי הלא קל של כתיבת שירים. מהי החוויה העוברת על המשורר-יוצר בעת הכתיבה? מדוע חשוב לנו להכיר בתהליך הזה? מהו תפקידו של משורר ואיש הרוח בבניית זהות של עם?
מידי שבוע אנו מקבלים את השבת בפיוטו הקדום של הפייטן ר' שלמה אלקבץ. מה משמעות הפיוט המיוחד הזה שכל קהילות ישראל אימצו? מה משמעותה וכוחה המיוחד של השבת בכלל? מטרת המערך היא לערוך הכרות עמוקה עם הפיוט המוכר ועם כוחה המיוחד של השבת לפרט ולכלל בעם ישראל.
במהלך הלימוד של פיוט זה, העוסק בתקופות שונות בעם ישראל בהם עם ישראל נגאל מיד אויביו, כשהגאולה בבית האחרון עוסקת בימי החשמונאים, ועל שם בית זה מושר הפיוט כולו בחג החנוכה, נגלה עוד רבדים הקושרים אותנו באופן אישי לקורות עמנו.
איך אנחנו מתייחסים למציאה טובה שמפתיעה אותנו? ומה קורה כשמשהו יקר בחיינו נלקח בהפתעה? במי תלויה השמחה שלנו בחיים? מעשה בעני אחד יעורר אותנו להתבונן באבידות ומציאות בחיינו, ביכולת לבחור בשמחה גם כשקשה, ולמצוא דווקא בתוך הקושי אוצרות נפשיים פנימיים שערכם גדול מכל אוצר.
פעמים רבות בחיים אנו נפרדים מאנשים יקרים. פרידה היא בדרך כלל דבר שקשה מבחינה רגשית, ואם לא נעשתה מרצון היא קשה אף יותר. לחלק מבני הנוער יש חבר או חברה בגיל התיכון, ולפעמים גם הם מתנסים בפרידה. שיר זה עוסק בפרידה בין זוג אוהבים.
בעידן של קפיצת דרך נעצור ונתבונן באיש אחד שרוצה להגיע רחוק וקצר, ובדרך שר' שמחה בונם מפשיסחא מציב לו. דרך שאין בה קפיצות ויש בה עמל פנימי, שינוי, הדרגה והתייחסות לכל רובדי החיים: הסוסיים והמלאכיים.
נוסף על החשיבות הגדולה שמעניק הסיפור לשמירת הלשון, הוא מעלה עוד מספר נקודות חשובות בנוגע למפגש שלנו עם הזולת. בשיעור נעמיק בתשומת לב בהנחות היסוד שאנחנו ממהרים להניח לגבי מי שאינו דומה לנו, ונבקש להיפתח להזמנה שבו - ללמוד מכל אדם, באמת ובקשב.
רובנו תופסים את עצמנו כאנשים חופשיים ועצמאיים מכל תלות. ביכולתי לקבוע את אורח חיי וסגנונו. באמצעות לימוד שיר קצר, אך עוצמתי זה נבדוק אם אכן כך הם פני הדברים. מיהו החופשי האמיתי? המטרה היא שהתלמיד יבחין בין שני המושגים: "עבד" ו"חופשי" ותבחן עצמה היכן היא ניצבת.
לאחר לימוד בכיתה של שלושה סיפורים קצרים, ננסה ללמוד אותם מזויות קצת אחרות. נבדוק שהבנו את הסיפורים ונתנסה (שוב) בכתיבת תשובות מלאות בספרות. נלמד להשוות בין הסיפורים ונסיק מכך מסקנות ערכיות. נחשוב עם מה אנחנו מזדהות באחד הסיפורים- מה הכי נגע לנו ונחפש סביבנו אדם שיש לו מכנה משותף עם גיבור אחד הסיפורים, נראיין אותו ובסיום נבדוק כיצד תהליך זה השפיע עלינו.
שיעור זה עוסק בשיר "פני הארץ" מאת אהוד מנור. במסגרת השיעור נזמין את התלמידים לשאול את עצמם - כיצד נראית הארץ בעינינו? מהן הנופים הישראליים שהם מתחברים אליהם ומרגישים שייכות אליהם? נבחן את ארץ ישראל מנקודת מבט פיזית - נופי טבע, ומנקודת מבט חברתית-אנושית: מתוך התבוננות במרקם החברה המגוון בארצנו.
שיר זה עוסק בתחושות המשורר המרגיש שהמעיין הפנימי, ממנו נובעים שיריו, מעיין יצירתו, הולך ומתייבש ושאין בו כוח יצירה כפי שהיה לו עד כה. תחושות אלו קשות לאדם שהכתיבה היא כל חייו. השיר מבטא את תחושותיו האישיות של המשורר הלאומי ח.נ. ביאליק.
המתח בין פעולת האדם לבין נוכחות ה׳ מלווה אותנו מאז ומעולם. בין החשש מכוחי ועוצם ידי לבין ריפיון ידיים הנובע מהסתמכות על הנס וציפיה למשיח. עם ישראל לדורותיו מושך לכאן או לכאן לאורך ההיסטוריה וחד החנוכה הוא הזדמנות להתבונן על המתח הזה מקרוב.
המערך עוסק בשירה עברית מן המאה העשרים, הקשורה לנושא המשפחה. השירים השונים, מאפשרים נקודות מבט שונות בתוך המשפחה. השוני הוא זה שיוצר תמונה כללית ושלמה יותר.
מהי העמדה הנפשית המתבקשת לאדם העומד מול ה'? מהן התחושות המתלוות לעמידה זו? מהו האופן שבו על האדם לתפוס את עצמו ואת יחסיו עם ה'? האם ישנה דרך רצויה? מעיון בשיר "שפל רוח" נוכל להסיק שהמשורר-הפייטן רשב"ג היה בעל תפיסת עולם מאד מדויקת בנושא זה.
הסיפור עוסק בחוויותיו של ילד שעלה לארץ בשנות החמישים. גיבור הסיפור מספר על קליטתו בתוך מסגרת בית הספר ועל יחסיו עם הוריו, התלמידים האחרים, והמורים, על רקע העליה לארץ.
הגיבור מתאר מפגשים עם מורים שונים בביה"ס העממי. אנו נלווה את הגיבור במהלך יום לימודים, בשיעורי היסטוריה, גיאוגרפיה, עברית וטבע. בכל שיעור נבדוק כיצד מתייחסים המורים אליו, ואיך הוא תופס אותם בחזרה.
הרשמה לרשימת תפוצה
