בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

סנהדרין עד ע"ב: יהרג ובל יעבור - בן נח וקידוש השם

צוות לב לדעת, חנה גודינגר (דרייפוס), 26/3/2015

מקצוע: תלמוד
נושא: יהרג ובל יעבור: בן נח וקידוש השם

שיעור זה יעסוק בסוגיה קצרה הנמצאת בתוך חומר הלימודים ועוסקת בשאלה האם גם בן נח, דהיינו גוי, מחויב במצוות קידוש השם וממילא מחויב לסכן את חייו עבור הערכים הללו. שאלה זו, שהפכה במאה האחרונה להיות אקטואלית ומעשית סביב סוגיית חסידי אומות העולם פותחת פתח למחשבה עקרונית על עולמו הרוחני של אדם שאיננו יהודי.

 

מקורות:

 

1.  מסכת סנהדרין דף עד עמוד ב

בעא מיניה מרבי אמי

בן נח מצווה על קדושת השם או אין מצווה על קדושת השם?

אמר אביי תא שמע שבע מצות נצטוו בני נח ואם איתא תמני הויין

אמר ליה רבא אינהו וכל אבזרייהו

מאי הוי עלה?

אמר רב אדא בר אהבה אמרי בי רב כתיב "לדבר הזה יסלח ה' לעבדך בבא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי וכתיב ויאמר לו לך לשלום"

ואם איתא לא לימא ליה

הא בצנעה הא בפרהסיא

 

2.רש"י על סנהדרין דף עד עמוד ב ד"ה "בן נח"

בן נח מוזהר על עבודה זרה כדאמר בארבע מיתות (נו, א), ואם אמר עבור ואל תהרג מצוה היא לקדש את השם או לא:

 

הצעה למהלך שיעור:

 

א. פתיחה: נספר לתלמידים על ארגון שקם ושם לו למטרה לשכנע גויים לשמור על שבע מצוות בני נוח (אגב: באמת קיים ארגון כזה, אך לצורך העניין – אפשר לפתח את הסיפור בצורה שתאתגר את התלמידים למחשבה: דוכנים מעין דוכני חב"ד המדברים על ליבם של גויים בכל רחבי העולם, ארגון ארוחות ולימוד לגויים וכדומה..). נבקש מכל תלמיד בסבב לומר שתי מילים שהיה אומר לו היה פוגש את האדם העומד בראש מיזם זה, מילים שיבטאו את מה שהוא חושב על הרעיון.. סביר להניח שנפגוש כל מיני מילים: החל מ: הזוי, המשך ב: רעיון מגניב ועד ל: בזבוז זמן וכדומה..

ב. לימוד: נקרא יחד עם התלמידים את שאלת הגמרא האם בן נוח מצווה על קידוש השם? כפי שהיא מופיעה בסוגיה במסכת סנהדרין דף עד ע"ב

ג. כתיבה בחברותות: נבקש מכל חברותא לכתוב את הדיון והמסקנה שהיו הם כותבים על השאלה של הגמרא. ניתן לכמה מהתלמידים להקריא בפני הכיתה כולה את הדיון שכתבו (כדאי לצלם לכולם את הדיונים שאתה בוחרים ללמוד יחד בכיתה) ונציף את הנחות היסוד איתן הגיעו התלמידים לדיון ולמחשבה על נושא זה.

ד. לימוד הסוגיה: נלמד עם התלמידים את סוגיית הגמרא על שאלה זו, במסכת סנהדרין דף עד ע"ב מהמילים: "בעו מיניה" ועד למילים: "הא בפרהסיא". כדאי לבחון את ההבדל שסביר להניח שיעלה בין הדיונים שכתבו התלמידים שמן הסתם הלכו לשאלה העקרונית האם בן נוח שייך בעבודת ה' לבין הדיונים גמרא שהם למדניים יותר ולכאורה טכניים יותר (זו הזדמנות טובה לדבר עם התלמידים על כך שזו השפה של הגמרא, אך די ברור שמאחורי הלמדנות הטכנית מסתתרות סברות רעיונות וחלק מעבודת לימוד הגמרא הוא לאתר את הסברות הללו). חשוב להדגיש בפני התלמידים את העובדה שהגמרא לא מגיעה להכרעה ולכאורה כל הכיוונים נשארים פתוחים ואפשריים על פיה.

ה. תרגיל כתיבה: נספר לתלמידים על התלבטות של בני זוג גויים בתקופת השואה שמתבלטים האם להציל משפחה של יהודים ממוות על ידי הצורר הנאצי, כשבמעשה ההצלה הזה הם מסכנים את החיים של עצמם. נבקש מכל תלמיד לכתוב דו שיח שמקיימים בני הזוג בשאלה זו , כאשר אחד מהם סובר שיש להציל את היהודים גם במחיר סיכון החיים ואילו השני סובר אחרת . ניתן לתלמידים לשתף ולהקריא בקול את שכתבו.

ו. דיון: נבקש מהתלמידים לאתר את ההגדרה של חסיד אומות העולם כפי שנקבעה על ידי כנסת ישראל. ההגדרה קובעת שגוי שהציל יהודים תוך סכנת חיים מוגדר כחסיד אומות העולם. נשאל את התלמידים האם על פי הסוגיה גוי חייב להיות חסיד אומות העולם? השימוש בהגדרה המשפטית יעזור לנו לפתח ולהמשיך את הדיון שניתן היה כבר לפתוח מתוך תרגיל הכתיבה שבשלב הקודם. שאלה זו מציבה את האינטואיציה שסביר להניח שחיה בתוך רבים מאיתנו שקובעת שבוודאי צריך לעשות הכל על מנת להציל חיי אדם, לכך ניתן גם להוסיף את העובדה שלמדנו בראשית הגמרא על נושא זה שהמחייב בדין "ייהרג ובל יעבור"  בעניין שפיכות דמים, איננו פסוק אלא סברא פשוטה של "מי יימר דדמא דידך סומק טפי" שעל פניו מתאימה לכל בן אנוש (בלי להתייחס כרגע לדיוני רש"י והיד רמ"ה שלמדנו בהקשר זה). ניתן גם להציץ ברש"י ד"ה "בן נוח" שם משמע שעל פי רש"י כל השאלה והדיון בגמרא הוא רק על עבודה זרה ולא על שאר המצוות שבהם יש לדון האם פשיטא לרש"י שבן נוח לא מצווה או פשיטא לרש"י שבן נוח כן מצווה.

ז. לימוד ודיון: עד כה הסבנו את השאלה על שפיכות דמים, שזה היבט שיכול להיות קשור לרבדים אנושיים פשוטים יותר בשאלת מקומו של גוי במרחב המוסרי. לקראת סיום השיעור נבחן את השאלה ביחס לאיסור עבודה זרה שעל פניו הסוגיה שלנו בוודאי מתייחסת אליו. שאלה זו תפתח את שאלת העומק היושבת בבסיס דיון זה האם עבודת ה' וקשר של האדם עם הקב"ה הוא רק שייך לעם ישראל או גם לגויים. נבחן את סופה של הסוגיה שעוסקת בסיפור נעמן הארמי שביקש רשות לעבוד עבודה זרה, לפחות בצנעה. נפתח דיון עם התלמידים בשאלה האם גם לגוי יש עמידה מול הקב"ה? האם גם הוא מחויב לעבוד את הקב"ה? האם נכון לדבר על המושג "קידוש השם" שעוסק באחריות שיש לאדם על הופעת שמו של הקב"ה בעולם בהקשר של גויים? שאלות אלו אינן שאלות שיש עליהן תשובה ברורה וכאמור, גם הסוגיה אצלנו נותרת בסימן שאלה ביחס אליהן ובכל זאת חשוב לדון בהם ולפתוח בתלמידים שערים לבניית מחשבות וכיווני מחשבה בעניין זה.

ח. סגירה: נחזור אל הסיפור בו פתחנו את השיעור ונבקש מהתלמידים לנסות ולנסח כרזה או שלט מזמין אחר לדוכן שהיו מקימים על מנת לשכנע גויים לשמור על שבע מצוות בני נוח (וזה גם הזמן אולי ללמד את התלמידים מה הן שבע מצוות בני נוח ולחשוב איתם על ההיגיון שיש דווקא במתן מצוות אלו גם לגויים)

 

תשומת לב:

שיעור זה מרחיב בשאלה יחסית שולית המופיעה בסוגיה שלנו ובכל זאת זו הזדמנות לא להסתפק בקריאת הגמרא שהיא סה"כ פשוטה להבנה אלא לעסוק בנושא שהגמרא מציפה. מבחינת מתודולוגיה של לימוד גמרא ניתן וכדאי להציף כאן שתי נקודות חשובות: היכולת להבין את השאלות הלמדניות של הגמרא כשאלות המחביאות בתוכן לעיתים שאלות של מהות בשפה למדנית וכן המשמעות של סוגיה שאין בה הכרעה.