בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

ברכת מעין שלוש- חלק ב

צוות לב לדעת, 24/3/2015

מקצוע: חינוך לשוני
כיתה: ה-ו
נושא: ברכת מעין שלוש

הכרות מעמיקה עם ברכת "מעין שלוש". בברכה זו יש תמצית של שלוש ברכות מברכת המזון. תמצית זו עוסקת בהודאה לה', תודה על א"י ובקשה לבניין ירושלים.

פתיחה למורה- שיעור זה הוא שיעור שני מתוך שני שיעורים בנושא 'ברכת מעין שלוש'. 

מטרות:

מטרות שפה: 

מטרת תוכן: הבנת משמעות ברכת "מעין שלוש".

מטרה ערכית: אמירת הברכה מתוך הבנה והזהות איתה.

 

פתיחה

נשחק משחק קצר:

נרשום על הלוח משפטים (בכל פעם משפט אחד) בהם מילה אחת היא ג'יבריש גמור, וכל היתר בעלות פשר.

נבקש מהתלמידים לקרוא את המשפט, ולהסביר מה משמעותו.

למשל:

בתום המשחק נשאל:

ההקשר מסייע מאד להבנת הדברים, גם כשהמלים עצמן קשות להבנה.

נאסוף את תשובות התלמידים ונשלים את תשובותיהם. 

 

מפגש עם המקור

כשאנחנו מעיינים בתשומת לב במעין שלוש, בברכות אחרות ובתפילה בכלל אפשר להבחין במילים רבות שהפשר שלהן  לא לגמרי נהיר לנו.

נקרא יחד בקול את הברכה ונשים לב למילים הקשות. 

 

התבוננות

נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם לעבוד על פי ההנחיות הבאות:

נסביר את מילות הברכה יחד, במעקב לפי נוסח הברכה:

" ...עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה..."

לתלמידים חזקים:

  1. ניתן להתייחס גם לרבדי השפה העברית, בהתחקות אחרי הופעת המילים "מחיה" ו"כלכלה" בתנ"ך למשל, או מופעיו של הביטוי "ארץ חמדה" בחז"ל ותרגול הבנת מילה מתוך הקשר.

מחיה וכלכלה בספר בראשית:

דברים שאמרו חז"ל על "ארץ חמדה":

לכלל התלמידים:

נפנה את התלמידים לחפש במילון: "מחיה"; "כלכלה" ו"תנובה".

ניתן לשאול בשלב זה על שורש המילים, לדוגמא: מה השורש של מילה תנובה?

בירור המלה ע"פ ההקשר שלה במשפט:

 

הפנמה

התלמידים יאחזרו את הברכה (יכתבו מחדש את הברכה, במילים פשוטות שלהם).

נדון עם התלמידים: 

 

סגירה שהיא פתיחה

נסכם מה למדנו בשיעור.

אפשרות א:

למורה: אפשר להשאיר את השאלה כשאלה למחשבה, ואפשר גם לאסוף תשובות שונות בכתה. התשובות ודאי ייגעו בחשיבותה של מסורת, בצורך בנוסח בלתי משתנה בהתאם למצב הרוח, בנוסח שכל הציבור יכול לומר יחד, באפשרות לחזור שוב ושוב על אותן מלים ולצקת לתוכן משמעות שונה ע"י הכוונה, ועוד ועוד. במידה ומתנהל דיון בכיתה, חשוב שתשמע התשובה שמתייחסת לכך שזהו הנוסח שתקנו לנו חכמים. נוסח הברכות תוקן על ידי אנשי כנסת הגדולה. כמובן שהתוספת של הניסוח האישי מסייעת מאוד להבין, ולהזדהות וכו'.

אפשרות ב:

ניתן לקרוא את הסיפור הבא, שאמנם עוסק בתפילה ולא בברכה, אבל בכ"ז עשוי להיות רלוונטי, כהצעה לסיכום:

סיפר חיים ד. מרמת השרון: יום אחד הזדמנתי אל הכותל המערבי. היתה שעת אחר הצהריים, טרם ערב, והנה ניגש יהודי אחד, סתם יהודי שאיני מכירו, ופצח בקול מתרונן: "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה". בבת אחת, החלו להתקבץ סביבו עוד יהודים - זרים זה לזה, כביכול - וענו אחריו בקול: "אשרי העם שככה לו - אשרי העם שה' אלוקיו". מבלי לדעת למה ומדוע - הצטרפתי למניינם, בתהילות דוד המלך...המשכנו בתפילה במילים הישנות נושנות, במילים שבהן שפכו את נפשם לפני ה' אבותינו ואבות אבותינו. לפתע התחוור לי שאיני היחיד, אלא אחד מרבים, כי בשעה קבועה זו עומדים ברחבי העולם רבבות יהודים ונושאים נפשם למרום, מבטאים במילים העתיקות של אבותיהם את רחשי ליבם.. עם תום התפילה, נשקתי לאבני הכותל - ונחרדתי. נחרדתי למחשבה שבעצם נוגעות שפתי בשפתיהם של דורות רבים של יהודים, הדובבות את געגועי ליבם של אלה שנפשם כמהה למקום הזה, אך לא זכו להגיע. ומאז בהתפללי, מצטייר במוחי ובליבי, שהנה אני מתקשר לדורי דורות של אחי בני עמי, שעמדו ועומדים בשעה זו עצמה, להתייחד עם בוראם ולשאת תפילה באותן מילים עצמן. (מתוך דע את יהדותך. התפילה שער השמים ערכים 25).


תגיות: תפילה, הכרת הטוב, הלכה