בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

ברכות, פרק א' משנה ג': קריאת שמע

צוות לב לדעת, 18/3/2015

מקצוע: משנה
כיתה: ג-ד
נושא: ברכות פרק א משנה ג

בשיעור זה נלמד על החובה שלנו לציית לדברי חכמים ולהלכה.

פתיחה והזמנה ללימוד

נכתוב את הפסוק הבא על הלוח:

וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. (דברים, ו,ז).

לאחר קריאתו עם התלמידים, נבקש מהם לבאר את הפסוק. אפשר לכתוב את הביאורים השונים על הלוח.

לאחר שנשמע את תשובות התלמידים, נספר לתלמידים שהפסוק מתייחס לקריאת שמע וממנו למדו את זמני קריאתה.

 

מפגש ראשוני עם המקור 

נקרא את המשנה, ונבקש מהתלמידים לתת כותרת למשנה.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטוּ וְיִקְרְאוּ, וּבַבֹּקֶר יַעֲמְדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל אָדָם קוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר  וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ.

אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ? בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים .

אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵתִי לִקְרוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים.

 אָמְרוּ לוֹ, כְּדַי הָיִיתָ לָחוֹב בְּעַצְמְךָ, שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל:

 

במשנה אנו רואים שתי דעות, בית שמאי ובית הלל. רואים גם שכל צד מביא ראיה לדעתו מהפסוק מקריאת שמע "ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך"

נסביר לתלמידים את המושגים הלא מובנים במשנה:

 

התבוננות

נחזור אל הפסוק הכתוב על הלוח ונדגיש בו את המילים מהם למדו את זמני קריאת שמע (בשבתך, בלכתך בדרך, בשכבך, בקומך).

נסביר לתלמידים שהמחלוקת במשנה היא על השאלה, איך להבין את המילים הללו, כפי שאפשר לראות בטבלה הבאה:

התנא במשנה

המקרה

הדין

הטעם

בית שמאי

קריאת שמע בערב

קריאת שמע בבוקר

קוראים בהטיה(שכיבה)

קוראים בעמידה

כתוב בשכבך- מצב שכיבה

כתוב ובקומך-מצב קימה

בית הלל

קריאת שמע בערב

קריאת שמע בבוקר

קורא כדרכו- איך שרוצה,בבוקר ובערב

כתוב בפסוק ובלכתך בדרך בכל דרך שרוצה

 

נספר לתלמידים שישנו כלל הלכתי שעוזר להכרעה במחלוקת בין בית שמאי לבית הלל- תמיד במחלוקת בית שמאי ובית הלל ההלכה כבית הלל (נציין שיש מספר מחלוקות שבהן ההלכה כבית שמאי).

נשאל את התלמידים:

(מורה שמעוניין יכול להשתמש באפשרות ההרחבה הזו: רבי טרפון יצא מביתו רכוב על חמורו בדרכו לבית בנו לשמחת שבע ברכות – השעה שעת בוקר והדרך המובילה היא דרך שוממת, והנה נזכר רבי טרפון שלא קרא קריאת שמע רבי טרפון החליט לנהוג כבית שמאי ולכן עצר את חמורו וירד ונשכב בצד הדרך וקרא קריאת שמע ובכך סיכן את חייו על ידי שודדים שעלולים היו לפגוע בו למרות שההלכה כבית הלל והוא ידע זאת שיכול לקרא תוך כדי רכיבה על החמור, על כך אמרו לו חכמים שבכך שסטית מההלכה שהורו חכמים והיית ראוי להיענש על כך שיפגעו בך לסטים בדרך).

לאחר הרחבת סיפורו של ר' טרפון, נשאל את התלמידים על הסיפור:

  1. מה הסיבה לדעתכם שרבי טרפון נהג אחרת מבית הלל שהלכה כמותם ?
  2. האם לדעתכם ידע ר' טרפון שהוא מסכן את עצמו?
  3. מדוע המשנה מספרת לנו את הסיפור הזה?

 

הפנמה

בחלק זה ננסה לחשוב איך אנחנו קוראים קריאת שמע.

זמן קריאת שמע בבוקר ובערב הינו מוגבל ועל כן אדם לחייב לקרוא קריאת שמע, היכן שהוא נמצא שמא יעבור הזמן. ציירו שני ציורים או תארו בכתב, שני מצבים בהם אתם קוראים קריאת שמע. (בדרך, בישיבה, בעמידה, וכו'..).

 

סגירה שהיא פתיחה

למורה- ניתן להשתמש בחלק זה גם כשיעורי בית.

נפנה את השאלות הבאות אל התלמידים:


תגיות: עבודת ה', מצוות, הלכה