בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

מלאכות שמותר לעשותן בערב פסח גם במקום שנהגו לא לעשות

צוות לב לדעת, 18/3/2015

מקצוע: משנה
כיתה: ג-ד
נושא: פסחים פרק ד משנה ו'

בשיעור זה נלמד שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל. יש מצב שבו ביטול הכלל הוא השמירה על עצם הדבר שבגללו נוצר הכלל, מצב זה נדרש מהפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתיך".

פתיחה

נסכם לתלמידים את הנלמד בשתי המשניות הקודמות:

  1. במשנה א'- למדנו על איסור עשיית מלאכה בערב פסח, וההולך ממקום למקום נותנים עליו את חומרי המקום שהלך ויצא מישם –
  2. במשנה ה'- למדנו שבגליל וביהודה אין הדבר תלוי במנהג, אלא ביהודה מותר היה לעשות מלאכה עד חצות ובגליל אסור מן הדין.
  3. כמו כן למדנו שבתשעה באב הדין דומה אלא שתלמידי חכמים תמיד בטלים ממלאכה ואינו תלוי דינם אם נהגו או לא נהגו לעשות מלאכה.

נשאל את התלמידים:

המשניות כתובות באופן גורף ומוחלט ועל כן התשובה המתבקשת מן המשנה (שכנראה תעלה מן התלמידים) היא שאכן כל מלאכה אסורה בערב פסח ובכל מצב. נדגיש ונאמר שלמרות שכך הדבר נראה ממבט ראשון, אין הדבר כך. אלא יש בהחלט יוצאים מן הכלל ונלמד עליהם במשנה הבאה.

 

מפגש ראשוני עם המקור

נקרא את המשנה עם הדגשה של חלקי המשנה העיקריים:

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל מְלָאכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ קֹדֶם לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, גּוֹמְרָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אֲבָל לֹא יַתְחִיל בָּהּ בַּתְּחִלָּה בְאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְגָמְרָהּ.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלֹשׁ אֻמָּנֻיּוֹת עוֹשִׂין מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, הַחַיָּטִים, הַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִין. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הָרַצְעָנִים:

 

לאחר הקריאה, נבקש מן התלמידים לציין מהם המקרים במשנה שהדין בהם שונה מהכלל לנקבע במשניות הקודמות שלמדנו?

 

התבוננות

לאחר קביעת היוצאים מן הכלל, נבקש מהתלמידים להשלים את הטבלה ,מופיעה  גם בדף, (הטעם המובא בטבלה הוא לא בהכרח הטעם הפשוט שהתלמידים יגידו):

החכם

הדין

הטעם / הסיבה

רבי מאיר

מלאכה שהתחיל בה מלפני יד' ניסן יכול להמשיך ולסיימה ב-יד'

בתנאי שהיא נצרכת לחג – פעולה שהתחיל בה אין לו לעצור בה למרות המנהג כי כולם ראו שהתחיל ואין בזה זלזול

חכמים

חייטים , ספרים , וכובסים – מותרים לעסוק במלאכתם עד חצות

אילו מלאכות שיהודים זקוקים להסתפר לפני החג (ספירת העומר) וכן תפירת הבגדים וכביסה לחג – ולכן אין זלזול במנהג אלא להיפך זהו צורך החג

רבי יוסי בר יהודה

גם הרצענים – עושים מלאכה

שהרי אפילו בחול המועד התירו לתקן הנעליים ק"ו בערב החג שהוא קל יותר מחול המועד

 

הערה- ניתן לבקש מן התלמידים למלא את שתי העמודות הימניות לבד, ואת העמודה השמאלית למלא איתם יחד.

נשאל את התלמידים:

על פי הטבלה המקרים החריגים והיוצאים מן הכלל נובעים מכך שהם לצורך החג. מקרים אלה לא רק שאינם גורמים לזלזול במנהג ופרישה מן הציבור אלא להיפך זהו חיזוק לחג ולמנהג. כל מהות השמירה על המנהג שלא אי עשיית המלאכה היא לשם כבוד החג והתעסקות בו, יש מצבים שדווקא ההתעסקות במלאכות מסוימות היא עצמה כבוד החג.

קישור לשיעורים הקודמים- השוואה בין תשעה באב לערב פסח:

בעקבות העיון במשנה, נשאל את התלמידים האם יש להם הבנה חדשה על ההבדל בדין בין תשעה באב לערב פסח?

נסביר שההבדל בין תשעה באב לערב פסח הוא שבערב פסח ישנם עיסוקים פיזיים הדורשים זמן כדי לעשותם כראוי ואילו בתשעה באב העיסוק הוא רוחני נפשי- האבילות על החרבן.

העיסוק הפיזי שווה לכל אדם ואין הדבר תלוי בו וביכולותיו אלא במנהג המקום לעומת זאת בתשעה באב – רק מי שהוא תלמיד חכם יכול לומר על עצמו שאינו יכול לעסוק בשום עיסוק אחר כיון שכל כולו נתון בעיסוק של האבילות על החרבן. אדם רגיל לא יראה עצמו שכביכול נתון כל כולו באבילות ובמקום שעושים מלאכה והוא מוכר כבעל מלאכה ורואים שאינו במלאכתו – יש בזה משום גניבת דעת הבריות. (ניתן להוסיף לתלמידים חזקים: דעת רבי שמעון שאין הלכה במותו היא שמותר ואין בכך גניבת דעת).

 

 הפנמה

בכל כיתה ישנו תקנון התנהגות כיתתי. נבחן ביחד עם התלמידים את התקנון שחיברו בתחילת השנה ונשאל על כל סעיף בתקנון: האם לדעתכם ישנם חריגים שלא חשבנו עליהם בעת הכתיבה וצריך להתייחס אליהם אחרת?

דוגמאות :

סעיפי התקנון:

נבקש מהתלמידים בכל סעיף למצא אפשרות למקרה חריג הדורש התייחסות אחרת ושונה מהתקנון.

 

סגירה שהיא פתיחה

אפשרות א- נציג את האבחנה בין תקנון חברתי לא כתוב לעומת תקנון בכיתה שהוא תקנון כתתי. נעלה יחד עם התלמידים מה הדברים שהם 'תקנון לא כתוב'- מה הדברים שמקובל לעשות אותם ומה הדברים שלא מקובל לעשות.

אפשרות ב- נרחיב לגבי חוקים שקיימים במדינה לבין מוסכמות חברתיות, נערוך רשימה על הלוח של התנהלויות חברתיות ואת ההבחנה האם זה על פי חוק או על פי מוסכמה חברתית.

 


תגיות: אדם בחברה, מצוות, הלכה, פסח