בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

אלול- חודש הרחמים והסליחות

צוות לב לדעת, 16/3/2015

מקצוע: הלכה
כיתה: ד-ה
נושא: קצוש"ע מקור חיים פרק ק' הלכות א'-ג'

מר"ח אלול ועד יו"כ עלה משה רבינו להר סיני לבקש רחמים על עמ"י ונסלח. מאז נקבעו ימים אלו לדורי דורות כזמן מסוגל לבקשת רחמים וסליחה ולהתקרבות להקב"ה.

פתיחה והזמנה ללימוד

נפתח בסיפור:

מסופר על רב מפורסם שהיה רגיל מדי שנה בחודש אלול  לתת שיחה כללית לכל תלמידי הישיבה.  כל שנה המחזה חזר על עצמו - בית המדרש היה מלא מפה לפה בתלמידים. הרב היה  נכנס לבית המדרש, נעמד ליד הסטנדר וחוזר שוב ושוב על מילה אחת "אלול!, אלול! אלול!" וזהו. זו הייתה השיחה החשובה שלו.

נשאל את התלמידים- שיחה קצת מוזרה.. מה אתם חושבים?

נראה מהסיפור שמספיק היה לומר "אלול" והתלמידים שם היו מבינים את גודלו ומשמעותו של הזמן בלי שהיה צריך להסביר מעבר. הכל היה גלום במילה הזו ובדרך שנאמרה.

בשיעור ננסה להבין מה זה חודש אלול ומה כל כך מיוחד בחודש הזה.

נכתוב את המילה "אלול" בתוך שמש אסוציאציות ונבקש מהתלמדים להגיד לנו מה זה בשבילם אלול. את התשובות נכתוב על הלוח, בשמש. 

 

מפגש עם המקור והתבוננות

נחלק לתלמידים דף עם שלושה סעיפים מקצוש"ע.

נבקש מהתלמידים להסתכל בסעיפים ב ו- ג ולסמן עם מרקר את המשפט העיקרי שמלמד אותנו מה עושים האשכנזים מר"ח אלול והלאה ומה עושים הספרדים מר"ח אלול והלאה. (רצוי שיאמרו קודם מה הם חושבים או יודעים, או נוהגים בבית, ואז יסמנו).

הספרדים מתחילים לומר סליחות (ויש שתוקעים גם בשופר) והאשכנזים תוקעים בשופר  (בדיון בכיתה אנו מנסים לראות מה כולם עושים ולא נכנסים להבדלים ולמה הם קימים וכו').

נדון ביחד עם התלמידים:

בשביל לענות על שאלה זו נצטרך ללכת אחורה בזמן לזמן מעמד הר סיני: ביחד עם התלמידים באמצעות שאלות מנחות נשחזר מה קרה באותו המעמד. שאלות לדוגמא:

כדי לשכך את הכעס על ישראל בעקבות חטא העגל, משה עלה להר סיני. בעלייתו הוא ביקש סליחה על עמ"י, התפלל והתחנן עד שהקב"ה הסכים לסלוח להם ולתת להם שוב לוחות חדשים.

נקרא יחד עם התלמידים את סעיף א' בקיצור שולחן ערוך שמסכם את הדברים:

ארבעים יום עשה משה רבינו בהר, וירד אל המחנה בי"ז בתמוז, שבר הלוחות והרג עובדי העגל, ועשה ארבעים יום במחנה. בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה עלה אליי ההרה, והעבירו שופר בכל המחנה שהרי משה עולה להר שלא יטעו עוד אחרי עבודת אלילים, והקב"ה נתעלה אותו היום באותו שופר, ולכן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בר"ח אלול בכל שנה ושנה. וכל החודש תוקעים כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה. ויש נוהגים שאינם מדברים שום שיחה של חולין מר"ח אלול עד אחר יוה"כ. 

 

אנחנו רואים שארבעים הימים האלו מר"ח אלול עד יו"כ היו ימים של תפילה ובקשת רחמים של משה ועמ"י. ויותר מכך שבימים אלו תגובת ה' היא סליחה- אלו ימי רצון.

גם היום בימים אלו אנו מבקשים מהקב"ה ומחברינו סליחה על מעשינו, תוקעים בשופר להיזכר שאלו ימים מיוחדים, עושים יותר מעשים טובים, משתדלים להשתפר  והקב"ה מקשיב לתפילתנו. החטאים שלנו הרחיקו אותנו מה' ובקשת הסליחה מקרבת אותנו אליו. אלו ימים של סליחה וקרבה לה'.

בכיתות מתאימות, אפשר להוסיף כאן את ההרחבה שתופיע בהמשך "כל זמן מאיר בתכונתו".

 

 נלמד את השיר "המלך בשדה" ואחר כך נספר את הסיפור ונבין מה הקשר של השיר לחודש אלול .

סיפור-  המלך בשדה:

יש מלך גדול ומכובד שבמשך כל השנה נמצא בארמון, לא כל מי שרוצה לראותו יכול להיכנס, צריך להשיג אישורים מיוחדים וזה לוקח הרבה זמן, יש קשיים, צריך לעשות הכנות מיוחדות. ואז כשזוכים סוף סוף לפגוש אותו זה מוגבל לזמן קצר מאוד.

והנה פעם בשנה מגיע זמן שהמלך בכבודו ובעצמו יוצא אל השדה. אז כל אחד יכול לגשת אליו. לא משנה מי אתה, מה אתה לובש, אין צורך באישור מיוחד. כולם יכולים לבקש ולשאול והמלך מראה לכולם פנים שוחקות . כולם כמובן מחכים לזמן הזה.

נשאל את התלמידים: 

הנמשל הוא שבחודש אלול הקב"ה קרוב אלינו יותר מאשר בכל ימות השנה. רק צריך לגשת אליו ולבקש מחילה, לבקש כל מה שרוצים- הצלחה בלימודים, בריאות . זה אלול, המלך בשדה.

(חשוב להדגיש- תמיד אפשר לעשות תשובה אבל בימים האלה הרבה יותר קל ופשוט).

 

הפנמה

נאמר לתלמידים - אתם עולים במעלית ופוגשים את ראש הממשלה . יש לכם חמש עשרה שניות - מה הייתם רוצים לומר לו בשניות האלו? זו הזדמנות חייכם! רשמו שלושה משפטים.

לאחר שהתלמידים יכתבו, נדון עם התלמידים: 

נראה שהיו סוגים שונים של אמירות- בקשות, סליחות, שבח ותודות (יכול להיות שהיו עוד). יש לנו הזדמנות פעם בשנה שהקב"ה קרוב אלינו יותר מבשאר השנה- ואנו יכולים לגשת אליו עם בקשות, סליחות, תודות, שבח- כל אחד לפי מה שהוא מרגיש. 

נזמין את התלמידים לבחור מה הם היו רוצים לומר להקב"ה בחודש הזה ולרשום את זה על פתק. נכוון את התלמידים לשמור את הפתק היטב ולהוסיף את הכתוב בו לתפילות שלנו. 

 

סיכום

באם יש זמן נסיים בקריאת המקור על המלך בשדה:

נכנסים לא-ל-ו-ל. לא סתם חודש, אלא מושג שמעורר, שתובע, שקורא: יהודים, עשו תשובה! קולו של שופר מנסר באשמורת אחרונה של בוקר כדי לפתוח לבבות ערלים, לעורר, להעיר, להזכיר. הזמן קצוב ומלאכת התשובה רבה. בתוך חודש אחד של אלול צריך להספיק לסרוק את השנה לאורכה, לבחון מה הספקנו ומה הפסדנו, להכיר במשגים, להתחרט עליהם, ולהחליט בכנות שמתקדמים. כל יום של אלול שחולף מקרב אותנו ליום הדין הגדול והנורא, ראש השנה, שאז עומדים כל באי עולם למשפט. לא פשוט, מלחיץ, מפחיד אפילו. האם נצליח?

אבל... צריך להסתכל על אלול מזוית קצת אחרת.

נכנסים לא-ל-ו-ל. אלול הוא לא סתם חודש. אלול הוא לא רק חודש של חשבונות נפש נוקבים, אלא חודש של רחמים, של סליחה. יהודים קמים לסליחות באשמורת אחרונה של בוקר, בזמן שגוברת מידת הרחמים, בעת רצון.

תשובה אפשר לעשות בכל יום בשנה, אבל תשובה של אלול היא שונה. אדמו"ר הזקן מסביר שבאלול יוצא המלך לשדה, למקום שבו נמצא העם, וממתין שיבואו האזרחים להקביל פניו. הקב"ה יוצא מארמונו, הוא קרוב, הוא מפויס, הוא נינוח. הוא מזמין אותנו לגשת אליו ישירות, ללא מתווכים, ללא צורך לעבור אצל המקורבים. ורק מחכה לבקשת הסליחה. בחודש המיוחד הזה כל אחד יכול לזכות לגילוי אלוקי, מבלי התחשב בדרגתו ובמצבו, הוא רק צריך לגשת, והמלך כל כך קרוב. בחודש אלול מאירים שלוש עשרה מידות הרחמים של הקב"ה, וההארה הזו הופכת את עבודת התשובה להרבה יותר קלה.

כך אפשר להבין את ראשי התיבות המוכרים של אלול – "אני לדודי ודודי לי". האדם מתקרב לקב"ה, הוא פותח בהליך של תשובה במקביל גם הקב"ה מתקרב אליו, הוא מראה פנים שוחקות, ומתנהג עימו ברחמים. כששניים מתקרבים זה אל זה, הם יגיעו זה לזה מהר מאד, בקצב כפול, ואפילו יותר. שהרי כבר הבטיח לנו הקב"ה: "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם כפתחו של אולם".   

 

 

אפשרויות הרחבה

בכיתות מתקדמות ניתן להביא את המושג "כל זמן מאיר בתכונתו"

לכתוב על הלוח : "כל זמן מאיר בתכונתו" - מה משמעות המילים?

לכל זמן יש תכונה- משהו שמיוחד בו, כוח מיוחד משלו ובגלל זה  יש קשר בין מה שקורה בימינו בחודש מסוים לבין מה שקרה בעבר באותו החודש.

לכיתות מתקדמות במיוחד אפשר לקרוא גם את המקור הבא

דרך ה', רמח"ל:

" שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים- בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור הראשון"

 

אילו דוגמאות אנחנו מכירים לכך?

דוגמאות: פסח- עמ"י יצא ממצרים והשתחרר מכל הצרות ולכן אנחנו קוראים לחודש ניסן "זמן חרותינו"- זהו זמן של חירות לא רק בגלל מה שקרה בעבר אלא בגלל שלזמן הזה, חודש ניסן, יש כוח כל שנה מחדש ובו האדם יכול לצאת לחירות ביתר קלות. (חירות מהרגלים לא טובים, שיעבוד נפשי וכו'). אנחנו גם אומרים ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל"

ימי בין המצרים- אלו ימים שבהם קרו לעם ישראל צרות והיה חורבן. וגם היום אלו ימים שמועדים לפורענות אנחנו נזהרים בהם יותר מכל השנה .

אותו הדבר לגבי הימים שלנו מאלול עד יו"כ- ימי תשובה וסליחה. יש סגולה מיוחדת לסליחה ולהתקרבות להקב"ה בימים האלו. לא סתם קבעו דווקא את הימים האלו.

במסגרת הדיון על המלך בשדה ניתן לדון עם התלמידים בשאלה- - איך מרגיש אדם שהתעצל ולא הספיק והגיע רגע אחרי שהמלך כבר הלך? לדבר על חשיבות ניצול ההזדמנות שיש לנו בחודש הזה.

 

לתשומת לב


תגיות: תפילה, תשובה, ימים נוראים, סליחה