בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

ההכנות לשבת-מעשים פשוטים הופכים לגדולים

צוות לב לדעת, 12/3/2015

מקצוע: הלכה
כיתה: ז-ח
נושא: "פניני הלכה", שבת, חלק א'- פרק ב: הכנות לשבת - סעיף א, סעיף ה', סעיף ו

ההכנות לשבת מלמדות אותנו שאפילו הפעולות הפשוטות, היומיומיות יכולות להפוך לקודש - הכל תלוי בכוונה של האדם.

פתיחה והזמנה 

כל תלמיד מקבל דף ובו רשימת פעולות שאנו עושים בחיי היום יום ומדבקות בשני צבעים. על הלוח נכתוב את משמעות הצבעים של כל מדבקה: צבע 1: קודש, צבע 2: חול.

לאחר תום העבודה בקבוצות נשמע ממספר קבוצות מה היו מסקנותיהם לגבי הפעולות השונות. ננסה לשמוע מן התלמידים על דרך קבלת ההחלטה בקבוצה-  האם היו דיונים בקבוצה או שכולם החליטו פה אחד, האם יש דעות שונות בכיתה, ולמה כל קבוצה החליטה מה שהחליטה.

רשימת פעולות: להתפלל, להתלבש, לשמוע מוזיקה, לאכול ארוחת בוקר, לברך ברכת המזון, לקום למבוגר באוטובוס, לשיר, ללמוד תורה, ללכת לטיול, להיות עם חברים, לעזור לחבר, לדבר בטלפון, לקרוא עיתון, ללמוד, לכבד הורים, ללכת לפעולה בסניף, לשחק, לערוך שולחן, לישון (ניתן כמובן להוסיף ולשנות).

 

מפגש ראשוני עם המקור התבוננות ולימוד

נקרא לתלמידים את המשפט הבא המובא בספר פניני הלכה :

"אמרו חכמים על שמאי הזקן , שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת" (עמ' 28).

נשאל את התלמידים:

כעת נבקש מאחד התלמידים לקרוא לעצמו את התשובה המופיעה בפניני הלכה ולהציג את שמאי הזקן לכיתה. התלמידים ינסו להבין את המשפט בו פתחנו.

פניני הלכה, עמ' 28:

אמרו חכמים (ביצה ט"ז,א) על שמאי הזקן, שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת, היה מוצא בהמה נאה, אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה, אכל הראשונה ושייר השניה המשובחת יותר לשבת. כלומר בכל ימות החול היה אוכל תמיד את המאכל הפחות טוב, משום שאת הטוב היה שומר לשבת. נמצא אפוא , שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת וחושב כיצד לכבדה ולקדשה.

 

נשאל את התלמידים על בסיס ההמחזה-  

 

דף לימוד בחברותות

נחלק לתלמידים דף לימוד (מופיע בסוף השיעור), נבקש מהם להתחלק לחברותות וביחד לדון במקרה המובא בדף.  

ניתן להעלות את המקרה המופיע בתחילת הדף ולדון בו בפורום הכיתתי ואז להפנות אותם לעיון עצמי במקור.

לאחר שהתלמידים ימלאו את המשימה נדון במה שלמדו, מה שהתחדש להם וכו'.

לאחר דף העבודה ניתן להרחיב עם התלמידים את השאלות הבאות לדיון בעל פה, או להשתמש בהן כבסיס לחלק הבא בזוגות, להפנמה.

1. היכן נמצאת הקדושה- מה בדרך כלל סבורים אנשים ?

2. מה מלמדת אותנו השבת?

3. איך היא מלמדת אותנו את זה? הביאו דוגמאות.

4. מדוע אנו מברכים זה את זה בברכת "שבת שלום"? על איזה שלום מדובר?

 

הפנמה

נבקש מהתלמידים לכתוב דו שיח בין שני חברים לגבי - איפה נמצאת הקדושה, או - באילו מעשים נמצאת הקדושה. חבר אחד ייצג את מה שרוב האנשים חושבים והחבר השני את מה שהתחדש לנו בלימוד היום.

נבקש מתלמידים המעוניינים לקרוא את דו השיח שחיברו.

 

סיכום השיעור

לסיום- נבקש מהתלמידים שוב להסתכל ברשימה שבה התחלנו בתחילת השיעור- ולומר איך היו ממלאים עכשיו את המשימה. האם הדף שלהם היה נראה אותו דבר? מה היה משתנה?

למדנו בשיעור שהכל תלוי באדם עצמו שעושה את הפעולה- אדם יכול לעשות פעולה הכי פשוטה למשל, לישון צהרים. המחשבה של האדם והכוונה שלו הן אלו שגורמות לפעולה להיות פעולה שהיא קודש או של חול. השבת מלמדת אותנו שהפעולות הכי פשוטות - לאכול, להתלבש, לדבר, לנקות, יכולות להיות קדושות אם עושים אותם למען מטרה נעלה ועם כוונה כזו.

 

הרחבה

אין התורה גורסת קדושה מחוץ לזרמי החיים, אלא באה התורה לקדש את החיים עצמם. באה התורה עם ציוויה הרבים אל תוך תוכם של החיים האנושיים כדי לקדש אותם מתוכם על ידי יציקתם מחדש בדפוסים המקוריים של רצון ה' יתברך…

וכך על האדם, לפי כוחו וערכו כמורכב מגוף ונשמה, להתקדש בכל מיני קדושות: יהא דיבורו בקדושה, ודרכו בקדושה, והילוכו בקדושה, וקילוסו בקדושה, וחשיפת זרועו בקדושה. ולא תישאר בכל חייו פינה פנויה מקדושה. כי לא זוהי קדושה הצפונה וגנוזה וסגרוה בפינה אחת שבחיים, במקום מסוים ובזמן מסוים ובמעשה מסוים, אלא זוהי קדושה שהיא מתפשטת בכל פינה שבחיים, שהיא ממלאת כל מקום וכל זמן וכל מעשה. שהיא בונה את מלוא שיעור קומתו של האדם וחייו בניין של קדושה.

(מן הבאר, הרב אלימלך בר שאול).

 

לתשומת לב 

כשנדבר על כך שכל פעולה אפשר להפוך להיות קדושה סביר להניח שהתלמידים ינסו למצוא פעולות שהן לא כאלו. אפשר לחשוב איתם ביחד על הפעולות השונות שיעלו - מכל פעולה אפשר להגיע ליסוד שבה שאפשר להשתמש בו לטוב. כמובן שאין צורך להיכנס לדיון הזה אא"כ זה בא מהתלמידים ויש לנו זמן. כדאי לענות תשובה קצרה בעניין ולהשתדל להתמקד במהלך. במסגרת השיעור אנחנו מתמקדים בפעולות הבנאליות, היומיומיות. 

 

דף עבודה לחברותות

בגמרא (שבת קיט, א) מסופר על רב נחמן שהיה מנקה את הבית בעצמו לכבוד שבת, מכניס את הרהיטים המיוחדים לשבת ומוציא החוצה את הרהיטים של ימות החול. רב נחמן לא היה סתם אדם פשוט אלא רב חשוב בדורו.

עיינו במקור הבא:

ההכנות לשבת, פניני הלכה עמ' 36:

גם את הבית צריכים להכין לכבוד השבת, לנקותו, לערוך את השולחן במפה נאה ולסדר את הכיסאות שסביבו. ויש להקפיד בכל משך השבת, גם בין הסעודות, שהבית והשולחן יהיו מסודרים כראוי. כמו כן ראוי לערוך את שולחן השבת לקראת הסעודות בצלחות נאות וסכ"ום נאה וכוסות יפים.

בדרך כלל אנשים סבורים שהקדושה מתגלה רק בעניני הרוח כלימוד ותפילה, ואילו צרכי הגוף, כאכילה ושינה , עיסוק בנוי וטיפוח הגוף, מנוגדים ומפריעים להתעלות רוחנית, ועדיף לאדם לסגף את גופו, שכן שורש יצר הרע בגוף. והנה באה השבת ומלמדת אותנו כי אפשר לקדש את הגשמיות. הקדושה יכולה להתגלות גם באכילה מענגת, בבגדים נאים ובסידור הבית. יתר על כן השלמות היא דווקא כאשר הקדושה מתגלה בכל מרכיבי המציאות- הרוחני והגשמי. ולכן אנו מברכים איש את רעהו ב"שבת שלום", שהשבת עושה שלום בין הרוח והחומר ומתוך כך נעשה שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו

 


תגיות: שבת, ענווה