בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

פתיחה לספר שופטים

יהונתן ברט, 10/3/2015

מקצוע: תנ"ך
נושא: ספר שופטים

מבנה  היחידה 

היחידה מורכבת מעבודה עצמית ולימוד בכיתה

ניתן לחלק את היחידה לשני שיעורים -את העבודה וסיכום הדף (סעיפים 1-2) לעשות בשיעור הראשון, או בחלקה כעבודת בית.

את השיעור השני אפשר לעשות בשיעור הסמוך, או אפילו באחד השיעורים הבאים או בהזדמנות קרובה אחרת.

 

תקציר מהלך יחידת הלימוד:

1. דף לימוד עצמי בפרק א' (עד פרק ב', ה).

2. סיכום הדף ודיון בנקודות מרכזיות.

3. הרחבה – נקודות המבט השונות של יהושע ושופטים. עיון במדרש.

3. כיצד מתבוננים על תהליך?

השלכות פרטיות – כתיבת 'פתק' חיזוק לשעות קשות

השלכות כלליות – קליטת העולים בראשית שנות המדינה.

 

מהלך יחידת הלימוד

1. דף עבודה – מצורף בשתי גרסאות: שאלות בלבד, ותוספת הצעות לתשובות. בצידו האחורי של הדף כדאי להדפיס את המדרשים שבהם נעסוק בהמשך, ומובאים בהמשך לדף השאלות.

2. סיכום בכיתה – נאסוף תשובות מהתלמידים לשאלות נבחרות מתוך הדף.

נסכם את דף העבודה בכיתה ונתמקד בנקודות מרכזיות, שמתוכן נמשיך במהלך:

א. פרק א' בספר שופטים מציג 'תמונת ראי' לפרקי ההתנחלות בספר יהושע. ביהושע מתואר הכיבוש המזהיר של עם ישראל, חלוקת הנחלות לשבטים, ואף ההצלחה שלהם לרשת את נחלתם. גם כשיש מקרים יוצאים דופן, זה מתואר ככרח המציאות, ולא כחטא.

יחידת הפתיחה של ספר שופטים מציגה את הכשלון שבהורשת הארץ. אפילו לגבי בני יהודה ואפרים, שבאופן יחסי הצליחו יותר במשימה – מתואר כי לא מלאו אותה עד הסוף. שאר השבטים התרשלו במשימה באופן בוטה יותר. זה הרקע להופעת מלאך ה' בבוכים. בני ישראל לא מלאו את משימתם, ואומר שבכך שלא הורישו את יושבי הארץ, הם בעצם אפשרו להם לחיות בתוך עם ישראל ולהשפיע עליו. המלאך בבוכים מבשר להם כי הם ייענשו עבור הרפיון שגילו בירושת הארץ.

ב. העונש שעליו מבשר המלאך בבוכים, הוא שה' לא יגרש את הגויים במהרה, אלא הם יציקו לעם ישראל. זה השער לספר שופטים כולו, שבו מתואר בהרחבה כיצד הגויים יושבים בקרב ישראל, משפיעים עליהם מבחינה רוחנית, ומצרים להם מבחינה בטחונית ומדינית. יחידת הפתיחה היא מציגה בפנינו את התשתית לכל מה שיתואר בהמשך הספר – הרפיון בירושת הארץ גרם למצב המדולדל של תקופת השופטים.

3. המעבר מיהושע לשופטים

ספר יהושע וספר שופטים מגלים שני פנים של תקופה דומה – צד אחד הוא השעה הגדולה, ירושת הארץ – קיום ההבטחה לאבות, בני ישראל מלאי אומץ ועוז במשימה. צד שני הוא קושי במילויה של המשימה, התרשלות והתכנסות של כל אחד לתוך השדה הפרטי שלו.

מה משמעות היחס בין שני הספרים הללו?

 א. אפשר שמדובר על תהליך, כפי שעולה מפשט הספר. בתחילה בני ישראל היו מלאי אמונה ועוז, כמתואר בספר יהושע, ואילו בהמשך, לאחר מותו – התרפו במשימה והותירו אותה חסרה.

נעיין במדרשים המצורפים לדף העבודה, העוסקים במעבר מתקופת יהושע לתקופת השופטים. את המדרשים אפשר ללמוד בחברותות, ולבקש מהתלמידים להתייחס לנקודות המופיעות בהמשך להם.

· דיון:

מה לדעתכם משמעות ה'דרך ארץ' שבמדרש הראשון?
מה הסיבה שמביא המדרש לכך שהסנהדרין לא עשו את תפקידם?
האם אתה יכול להבין לליבם של החכמים שהשתקעו איש בשדהו?·        
מה משמעות 'והיתה חלוקה חביבה עליהם יותר מדאי' שבמדרש השני – האם זה שלילי?
האם אתה יכול להבין לליבו של יהודי שעסוק במלאכתו בשדה, ולכן לא מגיע ללוייתו של יהושע?
כיצד אפשר היה למנוע את התוצאה השלילית המתוארת במדרש?
המדרש השלישי הוא מפורסם מאד. כיצד אפשר לקשר את האווירה המתוארת בו, לטענה העולה בשתי המדרשים הקודמים? (ביקורת כלפי השפטים וחוסר קבלת סמכותם יכולה להיות קשורה להתפרקות של הקולקטיב – כל אחד עסוק בענייניו והמוסד הציבורי מאבד את יוקרתו).

נסכם על בסיס המדרשים:

מה גרם לשינוי באווירה בין תקופת יהושע לתקופת השופטים?

ננסה לקשר בין התכנים של המדרשים השונים לבין המעבר מיהושע לשופטים – המנעות המנהיגים מלסובב בין העיירות, המנעות הציבור הרחב מלהשתתף בלוויתו של יהושע והתפרקות הציבור באופן שבו הוא מבקר את ההנהגה.

המדרשים מסבירים את התהליך המוביל מאווירת ספר יהושע לאווירת ספר שופטים, בכך שהציבור מתפרק איש לנחלתו, וכל אחד מתכנס לתוך הבעיות והקשיים הפרטיים שלו.

גם בתהליכים פרטיים קשה להתמיד בגבורה ובמודעות למשימה, ופעמים רבות מגיעים לידי משבר בחלוף הזמן. כחלק מהדיון בכיתה, כדאי להתמקד ב'דרך' מסויימת שמאפיינת לפעמים בפער בין תחילתה לבין ההתמודדות עם קשייה: התנדבות, צבא, שירות לאומי, לימודים, הדרכה וכד'.

נסה לכתוב 'פתק' קטן שבו מופיעה עצה, תקנה ציבורית שיכולה לסייע לציבור לשמור על אווירת הלכידות והרוח הגבוהה גם בשנות ההתנחלות וההתפרקות איש למקומו.

נסה לכתוב 'פתק' נוסף, שיכולה לסייע לאדם שנמצא בתקופה של התמודדות, לשים גבולות סבירים לדאגתו לצרכיו הפרטיים, ולא לשכוח את התהליך שבתוכו הוא נמצא!

ב. הסבר בכיתה:

פרופ' יהודה אליצור[1]  מסביר שלמרות השוני בין התקופות, היתה גם חפיפה ביניהן. זו הסיבה שחלק מהארועים שתוארו בספר יהושע, מתוארים גם בפרק א' בספר שופטים (נגענו בזה בדף העבודה). אלו פנים שונות של אותה תקופה עצמה. ההתרפות שבמשימה המופיעה בפרק א' אינה החלה במהלך חד לאחר מות יהושע, אלא התקיימה ברמה מסויימת במקביל לתהליך ירושת הארץ, וכמובן הלכה והתעצמה עם הזדקנות דור הכובשים והמנהיגים. לכן פרק א' מקביל לחלקים מספר יהושע, הוא מתאר את ה'צד האפל' של תקופת הזוהר של ראשית ההתנחלות.

(לדבריו, זו גם הסיבה שרק לאחר סיפור המלאך בבוכים, בפסוקים ו-י, מתואר מחדש מות יהושע ומופיעה פתיחה חדשה לתקופת השופטים. פרק א', באופן כללי, מתאר את תקופת הביניים).

דגם כזה הוא כמעט מחוייב המציאות. למול התהליך האדיר והנשגב של ירושת הארץ, התעוררו קשיים ואתגרים שבני ישראל עמדו בחלקם, אך לא במלואם. כל תקופת אור, מלווה גם בצללים. כמובן, בידיו של העם להקטין את הפער שבין האור והצל או לחלופין להעצים אותו, בהתאם למעשיו. בתחילת ספר שופטים מעשיו של העם הרחיבו את הפער, וכך נוצר השוני הגדול שבין אווירת ספר יהושע לאווירת ספר שופטים. באותה שעה ממש שבני ישראל מלאי התלהבות מירושת הארץ ומשמעותה ההסטורית, הם גם הולכים ומתקבעים איש בנחלתו, איש בדאגותיו, ומתרחקים מהרוח הגדולה של התקופה בה הם נמצאים.

כדי לקרב אל ליבנו ולהרגיש את נקודות ההתייחסות השונות המתוארות בספר יהושע ושופטים, נתבונן בתהליך גדול אחר שזכינו לו בדור הקודם, נס קיבוץ הגלויות בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. קליטת העולים בראשית שנות המדינה היתה כמובן התגשמות של חזון הנביאים ונס גלוי, אך מאידך – עוררה קשיים ויצרה מצוקות לעולים שהגיעו לישראל הצעירה.

נשמיע לתלמידים חלק מדבריו של דוד בן גוריון ביום העצמאות החמישי למדינת ישראל:

מומלץ להשמיע את הקטעים:

0-2:50 דק'

18:20-19:40 דק'

[הקטע הראשון הוא פתיחה שממנה ניתן להבין את האווירה המיוחדת ואת גודלו של הרגע, הקטע השני מתייחס לקליטת העליה בשנים אלו – לגודל המשימה, ולקשיים שהיא מעוררת].

למול הנאום של בן גוריון – ננסה לדמיין מה התחושה של עולה חדש המצוי במעברה באותה תקופה? להבנת הרקע אפשר להסתייע בקשיים שמציינת בזכרונותיה דיצה שוקרי, 1952:

סיכום: מדובר באותה תקופה עצמה, אך ניתן לתאר אותה באופנים שונים.

מה ניתן לעשות כדי להקנות לאדם הפשוט שבמעברה, את תחושת גודל השעה שאליה מודע דוד בן גוריון? האם זה אפשרי?

לסיכום יחידת הלימוד כדאי לחזור אל הנקודה המרכזית. ניתן לקיים סבב קצר של התייחסויות של התלמידים לשאלת הסיכום:

באילו תהליכים שאנו רואים מול עינינו ניכר פער בין נקודות המבט, בדומה לפער שבין ספר יהושע לספר שופטים?

 בדוגמאות שציינתם, כיצד נשמור אנו על הרוח הגבוהה של ספר יהושע, ולא ניפול לקטנות הרוח המאפיינת את ספר שופטים?

 

להרחבה

נקודות מרכזיות במערך מבוססות על מאמריו של פרופ' יהודה אליצור הנוגעים לנושא, ומופיעים ב'ישראל והמקרא', בהוצאת אונ' בר אילן. בתמצות מופיעים הדברים גם במבוא לפרק א' ב'דעת מקרא' לשופטים (גם אותו כתב פרופ' אליצור).

התייחסויות מכיוונים נוספים אפשר למצוא בספרו של הרב יגאל אריאל, 'עוז וענווה' – על יהושע שופטים.

 

פתיחה לספר שופטים (א, א – ב,ה) – גרסה כוללת תשובות

את פרק א' נלמד בצמוד לפרקי ההתנחלות בספר יהושע (י"ג-כ"א), אותם כבר למדנו במסגרת לימוד ספר יהושע.

1. אילו סיפורים המופיעים בפרק א' מוכרים לך מספר יהושע? מצא את מקורם של הסיפורים בספר יהושע!

תשובה:  כיבוש קרית ספר ונתינת עכסה לעתניאל – שופטים א', ה-טו. יהושע ט"ו, טו-יט

        כיבוש חברון – שופטים א', כ. יהושע י"ד, ו-טו

 

2. עיין בהפניות הבאות מספר שופטים ומספר יהושע.

- שופטים א', כא, ולעומתו יהושע ט"ו, סג[2]

- שופטים א', כח, ולעומתו יהושע י"ז, יב

מה ההבדל הבולט בצורת הניסוח של שני הספרים? האם אתה רואה שוני בתחושה הנוצרת מקריאת הניסוח שבשופטים לעומת הניסוח שביהושע?

תשובה: ביהושע הנימוק הוא 'לא יכלו להורישם', בשופטים האמירה היא 'לא הורישו'. ביהושע משתמע יותר ככרח המציאות, ואילו בשופטים כמעשה שאינו תקין.

 

4. עיין בפרק א', פסוקים כט-לו

א. מהי הכותרת המתאימה לפסוקים אלו?

עיין ביהושע כ"א, מא-מג (לאחר פירוט נחלות השבטים שבפרקים הקודמים):

ב. כיצד ניתן לישב את התיאור של שופטים א' עם פסוקים אלו מספר יהושע?

תשובה: א. כותרת: רשימת הערים ששבטי ישראל לא הורישו, או: הכשלונות של השבטים בירושת הארץ.

ב. ה' נתן להם את ההזדמנות להוריש, ואילו בני ישראל בפועל לא הורישו את כל רוחב נחלתם..

5. המלאך בבוכים (פרק ב', א-ה)

א. עיין בתרגום יונתן על המילים "מלאך ה' " (פס' א). כיצד הוא מפרש את המילה 'מלאך'?

ב. מה הוסיפו חכמים על דבריו (רד"ק)?

ג. עיין בשופטים ו', יא, ובתרגום יונתן שם על המילים 'מלאך ה'. האם יש לך רעיון, מדוע לא פירש התרגום (וכמותו המפרשים כולם) את 'המלאך' אצלינו בדומה למה שפירש בפרק ו'?

תשובה: א. תרגום יונתן, וכמותו מסורת חז"ל וכל המפרשים, מפרשים 'מלאך' כ'שליח'. נביא אנושי.

ב. חכמים זיהו את ה'מלאך' כפנחס הכהן.

ג. יכולות להיות תשובות שונות וטובות. אפשר שמדובר במסורת. אפשר שהסיבה היא שמצויין מקום מוצאו של המלאך, מה שלא מסתבר במלאך שמיימי. הרלב"ג מסביר שמכך שהמלאך נושא דברים לכל הציבור, מוכרח שמדובר במלאך אנושי. לאחר מעמד הר בסיני לא היתה עוד התגלות שמיימית לעיני ההמון.

6. בעקבות דברי המלאך, נשאו העם את קולם ובכו. הבכי היה כל כך משמעותי, עד ששם המקום נקרא 'בוכים'.

על בסיס מה שלמדת בספר יהושע, ועל בסיס הנאמר בפרק א' בשופטים – על מה לדעתך בכו בני ישראל? מה כל כך נגע בהם בדברי המלאך?

תשובה: שאלה זו מאפשרת כמובן תשובות מגוונות, וכדאי לתת מקום לתלמידים להשמיע את תשובותיהם בכיתה. אפשר שההבנה שהם כשלו במשימה הגדולה נגעה לליבם. כהמשך לתשובה של שאלה 4 ולהשוואה הכללית בין הספרים, כדאי להדגיש דרך זו.

 

פתיחה לספר שופטים (א, א – ב,ה) – דף לימוד

את פרק א' נלמד בצמוד לפרקי ההתנחלות בספר יהושע (י"ג-כ"א), אותם כבר למדנו במסגרת לימוד ספר יהושע.

1. אילו סיפורים המופיעים בפרק א' מוכרים לך מספר יהושע? מצא את מקורם של הסיפורים בספר יהושע!

 

2. עיין בהפניות הבאות מספר שופטים ומספר יהושע.

- שופטים א', כא, ולעומתו יהושע ט"ו, סג

- שופטים א', כח, ולעומתו יהושע י"ז, יב

מה ההבדל הבולט בצורת הניסוח של שני הספרים? האם אתה רואה שוני בתחושה הנוצרת מקריאת הניסוח שבשופטים לעומת הניסוח שביהושע?

 

4. עיין בפרק א', פסוקים כט-לו

א. מהי הכותרת המתאימה לפסוקים אלו?

עיין ביהושע כ"א, מא-מג (לאחר פירוט נחלות השבטים שבפרקים הקודמים):

ב. כיצד ניתן לישב את התיאור של שופטים א' עם פסוקים אלו מספר יהושע?

 

5. המלאך בבוכים (פרק ב', א-ה)

א. עיין בתרגום יונתן על המילים "מלאך ה' " (פס' א). כיצד הוא מפרש את המילה 'מלאך'?

ב. מה הוסיפו חכמים על דבריו (רד"ק)?

ג. עיין בשופטים ו', יא, ובתרגום יונתן שם על המילים 'מלאך ה'. האם יש לך רעיון, מדוע לא פירש התרגום (וכמותו המפרשים כולם) את 'המלאך' אצלינו בדומה למה שפירש בפרק ו'?

 

6. בעקבות דברי המלאך, נשאו העם את קולם ובכו. הבכי היה כל כך משמעותי, עד ששם המקום נקרא 'בוכים'.

על בסיס מה שלמדת בספר יהושע, ועל בסיס הנאמר בפרק א' בשופטים – על מה לדעתך בכו בני ישראל? מה כל כך נגע בהם בדברי המלאך?

 

מדרשי מבוא לתקופת השופטים

תנא דבי אליהו רבה, פרק יא

לפי שהיה להם לסנהדרי הגדולה שהניח משה, ופינחס בן אלעזר עמהם, היה להם לילך ולקשור חבלים של ברזל במתניהם ולהגביה בגדיהם למעלה מארכבותיהן, ויחזרו בכל עיירות ישראל... וילמדו את ישראל דרך ארץ בשנה ושתים ושלש, עד שיתיישבו ישראל בארצם, כדי שיתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה בעולמות כולן שברא מסוף העולם ועד סופו. והם לא עשו כן, אלא כשנכנסו לארצם, כל אחד ואחד מהם  נכנס לכרמו וליינו ולשדהו, ואומרים שלום עליך נפשי, כדי שלא להרבות עליהן את הטורח.

·         מה לדעתכם משמעות ה'דרך ארץ'?

·         מה הסיבה שמביא המדרש לכך שהסנהדרין לא עשו את תפקידם?

·         האם אתה יכול להבין לליבם של החכמים שהשתקעו איש בשדהו?

·         מדוע לדעתך המדרש מטיל את האשמה דווקא בסנהדרין, בגדולי הדור?

 

רות רבה, פתיחתא ב'

באותה שעה נחלקה ארץ ישראל, והיתה חלוקה חביבה עליהם יותר מדאי, והיו ישראל עוסקין במלאכתן, זה עוסק בשדהו וזה עוסק בכרמו, וזה עוסק בזיתיו, וזה עוסק בתחומו ובפחמו, נתגעשו (=נמנעו, נתעצלו) מעשות גמילות חסד ליהושע (להגיע ללוויה שלו לאחר מותו), וביקש הקב"ה להרעיש את העולם כולו על יושביו.

·         מה משמעות 'והיתה חלוקה חביבה עליהם יותר מדאי' - האם זה שלילי?

·         האם אתה יכול להבין לליבו של יהודי שעסוק במלאכתו בשדה, ולכן לא מגיע ללוייתו של יהושע?

·         כיצד אפשר היה למנוע את התוצאה השלילית המתוארת במדרש?

·         כיצד אפשר לראות במדרש הזה הסבר למעבר מדור יהושע למצב הרוחני שבדור השופטים?

 

רות רבה, א', א

ויהי בימי שפט השפטים – אוי לדור ששופט את שופטיו, ואוי לדור ששופטיו צריכין להשפט. שנאמר (שפטים ב'): "וגם אל שופטיהם לא שמעו"

·         כיצד אפשר לקשר את האווירה המתוארת במדרש זה, לטענה העולה בשתי המדרשים הקודמים?

 

           


[1] מיציאת מצרים עד סוף תקופת השופטים, בתוך 'ישראל והמקרא', הוצאת אונ' בר אילן. בתמצית מופיעים הדברים בדעת מקרא, במבוא לפרק א'

[2] לצורך העניין נתעלם מההבדל הבולט, הנוגע לשבטי יהודה או בנימין. עיסוק בעניין אפשר למצוא אצל יהודה אליצור, רישומי גבולותיה של ממלכת ירושלים, בתוך 'ישראל והמקרא'