בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

סמכות חכמים 2

צוות לב לדעת, 13/1/2015

בשיעור זה ניגע בציווי לשמוע בקול החכם גם כשלדעתך הוא טועה "אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל..." , ועל העבודה הדרושה כדי לעמוד ביעד זה גם מבחינה הכרתית וגם מבחינת עבודת המידות

 

 

רקע: 

סמכות חכמים הופכת להיות מורכבת במיוחד כאשר היא נתקלת ברצון ומחשבה שונה המתעוררת בנו. על כך דרשו חז"ל בתלמוד הבבלי שקבלת הסמכות נדרשת ונכונה גם כאשר אומרים לי על ימין שהיא שמאל, כלומר כאשר ברור לי שהחכם שמולי טועה. הקביעה הזו של חז"ל היא קשה להבנה ולקבלה ודורשת עבודת מידות ועבודה הכרתית לא פשוטה שנבקש בשיעור זה לגעת ולפתח אותה.

 

הצעה למהלך שיעור:

א. פתיחה: נפתח את השיעור בבקשה מהתלמידים לנסות ולחשוב על סיטואציה בה הם רצו לעשות דבר מה ומישהו בעל סמכות ומרות מעליהם (כגון: הורים, מורים, קומונרית וכדומה..) חשב שהם צריכים לעשות משהו אחר. כדאי לשים מוזיקה נעימה ברקע ולבקש מכל אחד להיזכר בסיטואציה בצורה מלאה: מה הרגיש? כיצד הכריע? כיצד התקבלה ההכרעה שלו? מה הרגיש אחרי ההכרעה?

ב. אסיף: נערוך סבב בין התלמידים ונבקש מכל אחד לומר משהו מתוך המחשבות שעברו עליו בתרגיל פתיחה של השיעור. אפשר לבקש מכל אחד לשתף במשהו בעל תוכן ממשי, או לבקש מכל תלמיד לומר מילה אחת שמשקפת מבחינתו את ההתמודדות שהיתה לו בסיטואציה עליה חשב. נכתוב על הלוח את אוסף המילים שיעלו בכיתה.

ג. לימוד: נלמד יחד עם התלמידים את המדרש המפורסם על רבן גמליאל שדרש מרבי יהושע לחלל את יום הכיפורים בתאריך שחל על פי חשבונו כדי לשמור על אחידות פסיקה וכדי להורות שהנשיא הוא רבן גמליאל ועל כן הכרעותיו הן המתקבלות.

משנה ראש השנה פרק ב משנה ט (תלמוד בבלי ראש השנה כה עמוד א)

שלח לו רבן גמליאל: גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך.

הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר [ר' עקיבא פגש את ר' יהושע שהיה בצער על שהנשיא גזר עליו לחלל את יום הכיפורים]. אמר לו [ר' עקיבא לר' יהושע]: יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמר: "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם" (ויקרא כג, ד) - בין בזמנן בין שלא בזמנן, אין לי מועדות אלא אלו.

בא לו אצל רבי דוסא בן הורכינס [ר' יהושע הלך לר' דוסא בן הרכינס]. אמר לו [ר' דוסא לר' יהושע]: אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל  צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו. שנאמר "ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל" (שמות כד, ט). ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים? אלא ללמד שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה. [שלא יהיה ערעור בכל דור על הסמכות הגבוהה - בית דין או מנהיגות תורנית אחרת, שהם לא בדרגתם של משה ואהרון. ע"פ רש"י].

נטל [ר' יהושע] מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו. עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר לו: בוא בשלום רבי ותלמידי! רבי - בחכמה, ותלמידי - שקבלת את דברי.

 

ד. תרגיל כתיבה: המדרש מזכיר דמויות שונות: רבן גמליאל, רבי יהושע, רבי עקיבא ורבי דוסא בן הורכינס. נבקש מכל אחד מהתלמידים לחשוב על דמות שנזכרת במדרש או על דמות שאיננה נזכרת במדרש עצמו, אך אם פותחים את הפוקוס של הסיטואציות המתוארות במדרש – סביר להניח שהם נמצאות שם (כגון: הנשים או הילדים של כל אחת מהדמויות, התלמידים העוטפים את כל אחת מהדמויות, האנשים שפוגש רבי עקיבא בדרכו לרבי יהושע ושפוגש רבי יהושע בדרכו לרבן גמליאל). נבקש מהתלמידים לכתוב דו שיח בין שתי דמויות או מונולוג של אחת מהדמויות שיתאר בצורה עשירה ורחבה יותר מזו המתוארת במדרש עצמו את ההרגשות והמחשבות שמתלוות לסיטואציה מורכבת, כמו זו המתוארת במדרש. 

ה. לימוד משותף: נקרא יחד את החלק הראשון מתוך פירושו של הרמב"ן לפסוק בדברים פרק י"ז פסוק י"א ונחבר את ההרגשות שהציפו התלמידים בתרגיל הכתיבה שעשו כמו גם בתרגיל הפתיחה שעסק באופן כללי ביכולת שלנו לקבל מרות וסמכות: כלומר ננסה להבין את הקושי כמו גם את החשיבות שביכולת לקבל מרות של אנשים מבוגרים ממני בחיים שלי באופן כללי ובחיים הדתיים שלנו באופן ממוקד יותר.

הרב משה בן נחמן, רמב"ן, דברים יז, יא

ימין ושמאל - אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י. וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצוותם. ואל תאמר איך אוכל החֵלֶב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה? אבל תאמר כך ציוה אותי שאעשה בכל מצוותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות האדון המצווה על המצוות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם רבן גמליאל ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ראש השנה כה ע"א).

 

ו. דיון כהקדמה לעבודה רוחנית: נבקש מהתלמידים לנסות ולחשוב מה הן התכונות/ מאפיינים/ תפיסות עולם שיש לרבי יהושע שמתוכן הוא עושה את מה שהוא עושה ונכתוב אותן על הלוח כך שיהיו לעיני התלמידים. 

ז. עבודה רוחנית: נבקש מכל תלמיד לנסות ולחשוב על תכונה דומיננטית שנדרשת אצלו במבנה האופי שלי על מנת להיות יכול לעשות כמעשהו של רבי יהושע: הן בהקשרים דתיים ואולי גם בהקשרים אחרים בחיים. ננסה ליצור בכיתה חמש דקות של שקט, בהם כל אחד יחשוב/ יכתוב/ יתפלל על התכונה שהוא היה שמח לחזק ולהצמיח בתוכו על מנת לאפשר את התנועה הזו.

 

תשומת לב:

בשיעור זה יותר ממה שהשקענו בלימוד מקורות לקראת בחינת הבגרות, ביקשנו לגעת בעבודה פנימית ובהשלכות של המקורות שבחומר הלימודים על ההתמודדויות הרוחניות שיש לנו ולתלמידים שלנו מידי פעם. בכיתות בהן נקודה זו מתעוררת, חשוב להקדיש שיעור להתמודדות הזו ולא לוותר עליו בהסבר שאת החומר לבגרות העוסק בשיעור זה ניתן לסיים בזמן קצר יותר..

 

הרחבה:

בירושלמי על מסכת המשנה הראשונה במסכת הוריות, נאמרה דרשה שונה מזו המובאת בתלמוד הבבלי ומצוטטת בפירוש הרמב"ן המובא במהלך השיעור מלעיל, וכך נאמר בירושלמי: כהדא דתני: יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין תשמע להם?! – תלמוד לומר: "ימין ושמאל", שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל". דהיינו המצווה לשמוע לדברי חכמים קיימת רק במקרה בו הם אומרים על ימין שהוא ימין. במידה ונראה לכם נכון, ניתן להביא גם את הקטע הזה לכיתה ולדון ביחס שבין תפיסות העולם הבאים לידי ביטוי במקורות השונים.

 

מצורף קישור למאמר שכתב הרב תמיר גרנות העוסק בשאלות שהועלו בשיעור זה

 

מצורף קישור לחוברת שיצאה על ידי תנועת "תורה ועבודה" ועוסקת במתח שבין אחריות אישית לקבלת סמכות