בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

אור וירושלים/ יוסף שריג

חנניה בלס, צוות לב לדעת., 10/1/2019

מקצוע: ספרות
כיתה: ז - ח
נושא: שירי ארץ ישראל וירושלים

בשיעור נעסוק בשיר "אור וירושלים" של יוסף שריג, ודרכו נכיר את ייחודה הגאוגרפי והרוחני של ירושלים.

השיעור נכתב בשיתוף עם הספרייה הלאומית

 

הקדמה למורה :

השיר "אור וירושלים" נכתב והולחן בשנת 1972 ע"י משורר צעיר ומבטיח בשם יוסף שריג, אשר כשנה לאחר מכן נפל במלחמת יום הכיפורים. בשיר מתוארת "מערכת יחסים" בין האור לירושלים בפרק הזמן שבין השקיעה לבין הזריחה למחרת. האינטראקציה בין האור ובין העיר המתוארת בשיר נועדה לבטא את יופייה של העיר, ובו - בזמן להדגיש את ייחודה של ירושלים כמקום גיאוגרפי המצוי במגע עם אור נשגב ממנו. אור זה, הזורח על העיר ומקיף אותה, מתגלה בתוכה "בשלל צבעי הקשת" מבחינה אסתטית ורוחנית, ובו-בזמן פורטת על מכלול נימי נפשו של המשורר [נבל העשור], שנחשף לאורה של ירושלים [ראיתי עיר עוטפת אור]. מכיוון ששיר זה אינו מאריך בתיאוריה המפורטים של העיר ירושלים, אלא עוסק בעיקר ביחס שבין אור נשגב לבין מקום גיאוגרפי, אין זה פלא שהוא תורגם לשפות רבות וזכה לעיבודים מגוונים.
 
מטרות השיעור:

מטרות משנה:

הקדמה לשיעור:
את ההקדמה לשיעור ניתן לתת כשיעורי בית מקדימים. אפשרות נוספת היא להקדיש שיעור נוסף ללמידה עצמית של המפות. מומלץ לערוך שיעור כזה בעבודה בזוגות. נסביר לתלמידים כי לצורך לימוד השיר "אור וירושלים", נקדים לבחון את האינטראקציה בין האור לירושלים בתקופות קודמות. לשם כך ניתן לתלמידים שיעורי בית – עבודת חקר מקדימה שבה יעסקו בניתוח מפות של ירושלים מאוסף הספרייה הלאומית בירושלים שבהן בולטת כוונת מחבר המפה להדגיש את שמיה של העיר. נחלק בין התלמידים שבע מפות, כאשר כל כמה תלמידים יתמקדו במפה אחרת. ניתן להסביר מראש לתלמידים כי מדובר במפות שאוירו על ידי קרטוגרפים נוצרים, ומשום כך, הושם דגש במפות על אתרים בעלי אופי נוצרי. לצורך המחקר ניעזר בדף ניתוח מפה של הספרייה הלאומית. נוסף על השאלות המופיעות בדף ניתוח מפה, נבקש מן התלמידים לענות על השאלה:

המפות:

  1. מפת ירושלים עם מלאכים בשמים 1570.
  2. מבט על ירושלים שנת 1700 [דגש נרחב על השמיים].
  3. מפת ירושלים, שנת 1729 [שמיים כחולים ולבנים בתנועה לא שקטה מעל העיר].
  4. מפת ירושלים, שנת 1737 [עננים שחורים ואפורים].
  5. מפת ירושלים, שנת 1770 [שמים מודגשים, העיר מוקפת מים הדומים לצבע השמיים. דומה לציור נאיבי].
  6. מפת ירושלים, שנת 1800 [שחור לבן. התמונה מטושטשת קצת, אבל הדינמיקה של - מהעננות המאיימת להגיח עשויה להוסיף לשיעור].
  7. איור של ירושלים, שנת 1852 [שמיים בוהקים באור מיוחד, תקשורת מכוונת וחזקה בין העיר ובין השמיים].

 


נתלה / נקרין את המפות שניתנו לתלמידים, ונשווה בין התיאורים השונים שניתנו לשמיה של העיר ולמפגש בינם לבין העיר. נבקש מהתלמידים התייחסות קצרה לכל מפה, שתספק רקע על המפה, והתייחסות לשאלת היחס בין השמיים לעיר. לאחר סקירת המפות, נשמיע את השיר "אור וירושלים" ונקרין את מילותיו כפי שמופיעותבאתר הזמר העברי של הספרייה הלאומית. בזמן ההאזנה לשיר, נבקש מן התלמידים לשים לב לאזכורים השונים של האור בבתים השונים. לאחר שמיעת השיר נסמן עם התלמידים את תיאורי האור השונים [שמש אדומה, עוטפת אור, קשת, זוחל הצל, עיני האור, אודמת, אור צעיר]. לאחר עיון קצר זה, נבקש מן התלמידים להציע אילו מפות קולעות לדעתם לתיאורים של האור בבתים השונים [עשויות להיות כמה התאמות].

 


נציג שיר זה בשני שלבים:
בשלב ראשון, נבהיר לתלמידים את מבנה השיר ואת הדימוי של אוהב ואהובה כמתאר את היחס בין האור [והצל] לירושלים. בשלב זה אין להאריך יתר על המידה מעבר להבנת מבנהו וצורתו של השיר. בשלב השני נעסוק במשמעות של קשר זה.

שלב ראשון - היחס בין האור ובין ירושלים:

בין שקיעה לזריחה: נבקש מן התלמידים להביא ראיות מן השיר כדי להסביר את הזמן ביום שאליו הוא מתייחס [בית ראשון לקראת שקיעה, "שמי הערב"; בית – שני לילה, צל מתגנב והאורות הנדלקים לעומתו; בית שלישי תחילת הזריחה, – – אשמורת אחרונה נושמת, אור צעיר].

נשאל את התלמידים:

שלב שני -מה טיבו של האור המאיר על ירושלים?

בנבואת ישעיהו [פרק ס], מובטח לירושלים כי האור ישוב לזרוח עליה, וכי תשוב להיות מקור אור עבור אחרים:

קוּמִי אוֹרִי, כִי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח כִי הִנֵה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶׁה אֶׁרֶׁץ, וַעֲרָפֶׁל לְאֻמִים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה', וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶׁה - -
וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ; וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ .

בדרך זו הולך גם המדרש:

"ירושלים אורו של עולם שנאמר 'והלכו גוים לאורך', ומי הוא אורה של ירושלים, הקב"ה דכתיב 'והיה לך ה' לאור עולם'." [בראשית רבה נ"ט, ח'].

האזכור המובהק שבהם הוא בסידור התפילה: בברכת ההודיה על קיומם של מאורות השמיים הנאמרת בכל בוקר, מוזכרת גם ירושלים כמקום שהאור עתיד לזרוח עליו:

"אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו, ברוך אתה ה' יוצר המאורות".

[ניתן לציין כי במקורות אלו ירושלים מתוארת כעיר החשופה לאור ממקור גבוה יותר ממקור האור הארצי].

 


פזמון השיר: הגיוון הרוחני והתרבותי של ירושלים: נשאל את התלמידים כיצד להבין את המושג "עיר עוטפת אור" העולה "בשלל צבעי הקשת" במובן שאינו רק גשמי? [נתחיל בביאור הפזמון: ניתן להציע כי העיר עוטפת אור ועולה בשלל צבעי
הקשת אור גבוה יותר מאיר את ירושלים, אך משתבר בה לגוונים תרבותיים – ורוחניים שונים. עדות לכך היא בגיוון הרוחני הנרחב הקיים בירושלים: הן מבחינת הדתות השונות, הן מבחינת הזרמים היהודיים השונים המצויים בעיר. רוחניותה
של העיר היא גם מקור ההשראה של המשורר: "והיא נוגנת בי כנבל העשור". ישנה הקבלה בין האופן שבו מגיבה העיר לאור העוטף אותה, לבין האופן שבו מגיב המשורר לרוחניותה של העיר: "נבל העשור" בעל עשרת המיתרים הוא המקבילה המוזיקלית לעושר החזותי של קשת הצבעים].

הצעה לשלב זה: השוואה לפזמון השיר הידוע "ירושלים של זהב" של נעמי שמר, אשר נכתב שנים אחדות לפניו.

"ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור / הלא לכל שירייך אני כינור".

נשאל את התלמידים: לדעתכם, מהו המשותף והמבדיל בין שני הפזמונים? [בשיר של נעמי שמר ירושלים מתוארת רק כמקור של אור ושל יופי. הדגש הוא על ירושלים עצמה. בשיר של שריג, שהכיר היטב את שירה של שמר, הדגש הוא על
הקשר בין ירושלים לבין האור, שהוא הגבוה ממנה ומקיף אותה. בשניהם המשוררים מתארים את עצמם ככלי נגינה בידיה של העיר, אם כי מתקבל הרושם שאצל שמר המשוררת מציגה את עצמה ככינור, ואילו אצל שריג העיר מנגנת בו
גם בלי שהוא מתכוון לכך].

בתי השיר - הארות רוחניות שונות העוברות דרך העיר בעבר ובהווה:
נחזור יחד עם התלמידים להבחנות באופיו של האור כפי שעשינו בתחילת ההתבוננות [הפזמון מציין כי העיר מוקפת אור, אך כל בית מתאר אופי אחר של אור: הבית הראשון מתאר קרן אדומה המזכירה להט חרב, הבית השני מציין את האור כבוקע מהעיר עצמה בתגובה לצל המתגנב אליה, והבית השלישי מתאר מגע של אור צעיר]. ננסה לחשוב עם התלמידים מה משמעות השינוי באופיו של האור לאור מה שלמדנו על השיר עד כה. ניתן להציע כי ירושלים חשופה בתקופות שונות להארות רוחניות בעלות אופי שונה: ישנן תקופות בעלות אופי של "קרן אדומה" ה"נושקת" את העיר כ"להט חרב", שניתן לזהותן בהארות רוחניות גדולות אשר בצדן גם חורבן ושפיכות דם, כמו שהייתה ירושלים בתקופת הנבואה התנכ"ית; ישנן תקופות של חושך ועזובה, שבהן האור כלל אינו זורח על העיר, והיא מצויה במצב של "צל", אבל אז מתגלה הארה בדמות דמויות מופת, כמו שהייתה ירושלים לאורך תקופות היסטוריות ממושכות מאז חורבן הבית השני; וישנה הארה לאחר תקופת חושך ממושכת שבה יש תקווה ל"אור צעיר" וחדש שישוב להאיר. סביר להניח כי כך חש המשורר שנים אחדות לאחר כיבושה של העיר העתיקה מחדש בידי העם היהודי במלחמת ששת הימים. הנחה זו מתחזקת לאור התיאור השירי שלפיו האור חוזר דווקא מ"כיפת הזהב" שלה, המקום הקדוש ביותר בלב ירושלים. גם כאן ניתן להציע כי לא מדובר רק בתקופות היסטוריות שונות שהיו ואינן, כי אם במחזוריות רוחנית קבועה שעוברת על העיר] הנחה זו מתחזקת לאור העובדה שהשיר נכתב בפעלים בזמן הווה].

לאחר לימוד השיר ניתן לשוב ולבקש מן התלמידים לחשוב איזו מן המפות שצפינו בהן מתאימה לשמש רקע לשיר של שריג.

 


איך אני רואה את ירושלים כפי שראינו בחלק השני של השיעור, ירושלים מתארת מפגש אישי של הכותב עם ירושלים: "ראיתי עיר עוטפת אור". מטרת ההפנמה לחבר את התלמידים לתפיסה האישית שלהם את העיר:
ניתן לפתוח בתיאור הממד האישי של יוסף שריג עצמו, כפי שתואר ע"י משפחתו באתר בית השיטה (יש לגלול למטה).
עבור יוסף שריג ירושלים היא "עיר עוטפת אור".

נבקש מהתלמידים לענות על השאלה:

מהי ירושלים עבורך?

נכוון את התלמידים להתייחס לא רק לממד הפיזי של העיר, אלא לחשוב מה היא מסמלת עבורם [אפשר גם לשאול: מה הייתי רוצה שירושלים תהיה עבורי?].

ציור מפה: נכוון את התלמידים ליצור מפה שלהם של העיר ירושלים כפי שהיא משתקפת בעיניהם. לשם כך נזמין את התלמידים לחשוב על השאלות המכוונות הבאות:

לצד המפה ובהתאמה לאופייה, ניתן להזמין את התלמידים לצרף קטע קצר ובו הם מתארים חוויה אישית הקשורה לירושלים באופן ייחודי, או חוויה הקשורה בדמיון שלהם לירושלים.

 


מומלץ לאסוף את התוצרים מן התלמידים ולהקדיש זמן לשיתוף בכיתה.