בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

הכניסני / ח.נ. ביאליק (ב)

איילת בן זקן, צוות לב לדעת, 29/11/2018

מקצוע: ספרות
נושא: שירה מודרנית

במערך זה נתיחס לפרשנות שונה של הבקשה המופיעה במוקד השיר .זו פרשנות מן ההיבט האישי, המשקפת את הרקע ההיסטורי של התקופה. הבקשה ע"פ פרשנות זו הינה אישית - לאומית.

 

משימת הכנה לשיעור:

 

נפנה את התלמידים לחפש מידע על ביאליק. ניתן להפנות למקורות מידע על הביוגרפיה של ביאליק או על התקופה. כמו כן ניתן להביא את השיר "לבדי" כדי להשוות ולהציג את תחושותיו של הדובר ביחס לעולם היהדות (השיר "לבדי" מובא בהרחבה שבסוף המערך). 

המשימה: השיר "הכניסיני" נכתב בשנת 1905. מה מתרחש בעולם היהודי באירופה בתקופה זו? חפשו פרטים על הקשר בין עולם היהדות לביאליק. חפשו ציטוטים שונים, מכתביו ושיריו שיוכיחו את הקשר שלו לעולם היהדות.

 

ביאליק השתייך לתקופת דור ההשכלה. תנועה שפעלה בעיקר מאמצע המאה ה- 18 ועד המחצית השנייה של המאה ה- 19. בחורי ישיבות נשבו בקסמה של הקידמה וההשכלה החילונית והתנתקו מעולם בית המדרש. השינוי כלל סממנים חיצוניים כגון: שפה, לבוש, עזיבת המצוות והרחבת השכלת ידע ה"חול" באוניברסיטאות באירופה.

מסתבר שביאליק לא חבש יותר את ספסלי ישיבת וולז'ין אך אהבתו לעולם הזה לא פסקה. הנסיון לשוב כשל והוא נותר קרוע ותלוש.

לאור הביוגרפיה ותיאור דורו של ביאליק ניתן לפרש את השיר בפרשנות נוספת:  

 

מהלך השיעור:

 

נתאר את המקרה הבא: קמתי בבוקר, התארגנתי במהירות ויצאתי מהבית כדי שאספיק להגיע לבית הספר בזמן. על אף זריזותי, איחרתי את האוטובוס גם הפעם, אך למזלי יכולתי לחזור הביתה ולקחת את ארוחת הצהריים שנשכחה.

נבקש מהתלמידים לכתוב פרשנות למקרה זה מכמה נקודות מבט שונות:

(ניתן להוסיף פרשנויות נוספות).

כפי שלמקרה אחד ניתן לתת פרשנויות שונות, דרך נקודות מבט שונות, נשוב גם אנחנו היום לשיר בו פתחנו בשיעור הקודם, ונלמד דרך פרשנות נוספת ששופכת אור חדש על השיר.

 

לאור משימת ההכנה לשיעור, נפגשנו עם שני סוגי פרשנות עד כה. פרשנות בהיבט אישי או לאומי: יש המפרשים את השיר במשמעות הלאומית. שיר זה עוסק ברצון של הדובר המיצג את בני דורו שנטשו את עולם היהדות, לחזור ולהיכנס שוב תחת כנפי האמונה. ביאליק כבני דורו חשו שפעולה זו היא בלתי אפשרית. פרשנות זו עוסקת בנושא האמוני וביחס אל הקב"ה.

 

נחלק את הכיתה למספר קבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסיה עם מקור המקיים זיקה עם השיר. התלמידים יתבקשו לזהות את הקשר ואת משמעותו. בהמשך ינסו כולם במליאת הכיתה לחפש רמזים נוספים (הסבר למקרות בהמשך):

 

מקור 1:

מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל - גייריה, אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור. 

שוב מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש ושמע קול סופר שהיה אומר וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד אמר: הללו למי? אמרו לו: לכהן גדול. אמר אותו נכרי בעצמו: אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול. בא לפני שמאי אמר ליה: גיירני על מנת שתשימני כהן גדול. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל - גייריה, אמר לו: כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות לך למוד טכסיסי מלכות. הלך וקרא, כיון שהגיע וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת אמר ליה: מקרא זה על מי נאמר? אמר לו: אפילו על דוד מלך ישראל. נשא אותו גר קל וחומר בעצמו ומה ישראל שנקראו בנים למקום ומתוך אהבה שאהבם קרא להם בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל כתיב עליהם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת גר הקל שבא במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה! בא לפני שמאי אמר לו: כלום ראוי אני להיות כהן גדול? והלא כתיב בתורה וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת! בא לפני הלל אמר לו: ענוותן הלל ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה. לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד, אמרו: קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה (תלמוד בבלי, שבת לא.).

 

מקור 2:

אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים,

הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה,

בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים,

אֶת נִשְׁמַת פלוני בן פלוני שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁנָּדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ,

בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ

לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים,

וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ.

יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן (תפילת אל מלא רחמים).

 

מקור 3:

שאל ר' שמעון בן יוחאי את ר' אלעזר בר' יוסי, אפשר ששמעת מאביך מהו 'בעטרה שעטרה לו אמו'? א"ל למלך שהיה לו בת והיה אוהבה יותר מדי, לא זז מחבבה עד שקראה אחותי, לא זז מחבבה עד שקראה אמי. כך בתחילה חיבב הברוך הוא את ישראל וקראן בתי, "שמעי בת וראי " (תהלים מה,יא). לא זז מחבבה עד שקרא אותן אחותי, שנא' "אחותי רעייתי" (שיר ה,ב). לא זז מחבבה עד שקרא אותן אמי, שנאמר 'שמעו אלי עמי ולאומי' (ישעיהו נ"א,ד), 'ולאמי' כתיב. עמד ר' שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו. אמר לו: אילו לא באתי אלא לשמוע דבר זה דיי.  (פסיקתא דרב כהנא א).

 

הסבר המקורות:

 

נדון:

 

אפשרות א - נעיין עם התלמידים בתמונת גלויה עם המילים 'הכניסיני תחת כנפך' בקישור זה.

[ הגלויה מעוטרת ע"י מרדכי נרקיס, בצלאל. בהוצאת "בני בצלאל", ירושלים.1905 ].

התבוננו בעיטור ובפרטים המדויקים של מראה הכנפיים ושאר העיטור.

אפשרות ב - השיר "הכניסיני"  פורסם בשנת 1905. אתה אחד מקוראי העיתון. כתוב מכתב תגובה למשורר ח.נ ביאליק על שירו זה. בחר לאיזו פרשנות תרצה להתייחס בתשובתך.

 

סגירה שהיא פתיחה:

מס' ביצועים לדוג':

  1. נחמה הנדל.         
  2. יהורם גאון.       
  3. אריק איינשטיין.            
  4. ריטה.       
  5. יואב יצחק.        

 

הרחבה:

  1. על הביצועים הרבים של השיר ותרגומיו ניתן לקרוא בטור של דוד אסף - "עונג שבת".
  2. שירת ביאליק / נועה שכטר ליבנה.
  3. תכנית העברים על ח.נ ביאליק (אורך: 56 דקות).
  4. השיר "לבדי":

 

לְבַדִי / ח.נ. ביאליק

כֻלָם נָשָא הָרוּחַ, כֻלּם סָחַף הָאוֹר,

שִירָה חֲדָשָה אֶת-בּקֶר חַיֵיהֶם הִרְנִינָה;

וַאֲנִי, גּוֹזָל רַךְ, נִשְתַכַחְתִי מִלֵב

תַחַת כַנְפֵי הַשְכִינָה.

 

בָדָד, בָדָד נִשְאַרְתִי, וְהַשְכִינָה אַף-הִיא

כְנַף יְמִינָהּ הַשְבוּרָה עַל-ראשִי הִרְעִידָה.

יָדַע לִבִי אֶת-לִבָה: חָרד חָרְדָה עָלַי,

עַל-בְנָהּ, עַל-יְחִידָהּ.

 

כְבָר נִתְגָרְשָה מִכָל-הַזָוִיּוֹת, רַק-עוֹד

פִנַת סֵתֶר שׁוֹמֵמָה וּקְטַנָה נִשְאָרָה –

בֵית-הַמִדְרָשׁ – וַתִתְכַס בַצֵל, וָאֱהִי

עִמָהּ יַחַד בַצָרָה.

 

וּכְשֶכָלָה לְבָבִי לַחַלּוֹן, לָאוֹר,

וּכְשֶצַר-לִי הַמָקוֹם מִתַּחַת לִכְנָפָהּ –

כָבְשָה ראשָהּ בִכְתֵפִי, וְדִמְעָתָהּ עַל-דַף

גְמָרָתִי נָטָפָה.

 

חֶרֶשׁ בָכְתָה עָלַי וַתִתְרַפֵק עָלָי,

וּכְמוֹ שָכָה בִּכְנָפָהּ הַשְבוּרָה בַעֲדִי:

"כּלּם נָשָא הָרוּחַ, כּלם פָרְחוּ לָהֶם,

וָאִוָתֵר לְבַדִי, לְבַדִי..."

 

וּכְעֵין סִיּוּם שֶל-קִינָה עַתִיקָה מְאד,

וּכְעֵין תְפִלָה, בַקָשָה וַחֲרָדָה כְאַחַת,

שָמְעָה אָזְנִי בַבִכְיָה הַחֲרִישִית הַהִיא

וּבַדִמְעָה הַהִיא הָרוֹתַחַת –