בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

למה מהדרין? עיון במצוות נר חנוכה

צוות לב לדעת, 21/11/2018

מקצוע: מעגל השנה
כיתה: ט-י
נושא: הידור במצוות חנוכה

הידור הדלקת נרות חנוכה, מזמין אותנו לבחינה מה משמעות ההידור, והיכן אנחנו מהדרים בחיינו.

פתיחה

נבקש מהתלמידים להעלות דברים שאנחנו עושים בחיים שלנו שהיינו יכולים לעשות אותם בפחות זמן ומאמץ, ובכל זאת אנחנו משקיעים בהם. נפתח בדוגמא (למשל: אנחנו לומדים למבחן כדי לקבל 100 למרות שהיינו יכולים לקבל גם 80, אנחנו משקיעים 10 שעות בשבוע בתחביב (כדורגל, ריקוד וכדו') למרות שהיינו יכולים להשקיע גם פחות, אנחנו פוגשים חברים למרות שלא היינו חייבים לעשות את זה). נדון- למה אנחנו בוחרים אם ולא בעשיה מינימלית? (יכולות לעלות תשובות שונות, כי זה כיף לנו, אנחנו נהנים מזה; כי זה ישתלם לי בעתיד; כי זה חשוב לי...)

  

מפגש עם המקור

נקרא את הברייתא שמופיעה במסכת שבת דף כב עמוד ב:

"ר מצות חנוכה- נר איש וביתו

והמהדרין- נר לכל אחד ואחד

והמהדרין מן המהדרין- ב"ש אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך

                                       וב"ה אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך"

 

נבקש מהתלמידים להסביר את המשנה ולחלק אותה לחלקים. נשים לב שהמשנה פותחת בהגדרת המצווה, עוברת להידור ולמחלוקת ב"ש וב"ה על אופן ההידור. 

נשים לב שהמשנה מחולקת לחלקים שונים של קיום מצווה- קיום מצווה, מהדרין ומהדרין מן המהדרין.

לאחר הבנה בסיסית של המשנה, נשאל- לאור פתיחת השיעור, האם עולה לכם שאלה מקריאת הברייתא?

נעלה אנחנו את השאלה במידה ולא עלתה- במידה ויש אפשרות לצאת ידי חובה בקיום המצווה באופן פשוט, מדוע יש צורך/עניין בהידור?

 

התבוננות

נבקש מהתלמידים לקרוא שוב את הברייתא, ולנסות למצוא מתוכה יתרונות להידור. דרך יתרונות אלה, ננסה לחשוב מדוע יש צורך או עניין בהידור במצוות חנוכה?

נאתר בין המילים הסברים שונים, למשל:

נעיין עוד:

 

העמקה:

ניתן להבין שיש שתי הבנות אפשריות בברייתא:

  1. כל אחד מבני הבית צריך להדליק מספר נרות.
  2. מדליקים חנוכייה אחת לכל בני הבית יחד, אך מספר הנרות בה משתנה.

גם פרשני הגמרא (הראשונים) התלבטו בשאלה הזו, ואכן אנחנו רואים פסיקות שונות להלכה. נשאל - מה עושים אצלכם בבית?

נציג את השו"ע והרמ"א, נסביר שהשו"ע הוא פוסק ספרדי והרמ"א פוסק ספרדי:

כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה, עד שבליל אחרון יהיו שמונה. ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר. (שו"ע או"ח תרע"א)

הגה: ויש אומרים דכל אחד מבני הבית ידליק, וכן המנהג פשוט. ויזהרו לתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד כדי שיהא הכר כמה נרות מדליקין.

נראה שהרמ"א פוסק שכל אחד מבני הבית ידליק אך יש לשים לב שבמקומות שונים בבית, על מנת שיהא הכר, ואילו השו"ע מתאר הדלקה בה שותפים כל בני הבית- הדלקה של חנוכייה אחת ובה מדליקים עד שמונה נרות. זהירותם של הפוסקים מדגישה בפנינו את הצורך גם בעת הידור מצווה לשים לב לגבולותיה ולמה שעולה ממנה.  

נסיים בדברי הרמח"ל במסילת ישרים יח, בהקשר הזה:

"כללו של דבר, בין כל מי שהאהבה ביניהם עזה באמת , שלא יאמר: לא נצטוויתי יותר, די לי במה שנצטוויתי בפירוש. אלא ממה שנצטווה ידין על דעת המצווה, וישתדל מעשות לו מה שיוכל לדון שיהיה לו לנחת.

והנה כמקרה הזה יקרה למי שאוהב את בוראו גם כן אהבה נאמנת, כי גם הוא מסוג האוהבים. ותהיינה לו המצוות אשר ציווים גלוי ומפורסם לגילוי דעת לבד לדעת שאל העניין ההוא נוטה רצונו וחפצו יתברך שמו. ואז לא יאמר: די לי במה שאמור בפירוש, או אפטור עצמי במה שמוטל עלי על כל פנים, אלא אדרבא יאמר: כיון שכבר מצאתי ראיתי שחפצו יתברך שמו נוטה לזה, יהיה לי לעיניים להרבות בזה הענין ולהרחיב אותו בכל הצדדין שאוכל לדון שרצונו יתברך חפץ בו. וזהו הנקרא: "עושה נחת רוח ליוצרו". נמצא כלל החסידות: הרחבת קיום כל המצוות בכל הצדדין והתנאים שראוי ושאפשר.."

הדלקת הנרות מזמינה אותנו לקיים מצוות מתוך בחירה אמיתית במצוות הללו. אנחנו בוחרים להדר למרות שאנחנו לא חייבים, ומבקשים בהידור הזה להדגיש את הדברים שחשובים לנו במצווה. ההידור, הרחבת המצווה, מדגיש את אהבת ה', עשיית הדברים ברוחב לב מתוך רצון לעשות דברים לרצון ה'.

הפנמה- כתיבה:

ראינו הרבה סיבות ודרכים למה להדר. נזמין את התלמידים לכתוב מצווה אחת שהיו רוצים להפוך אותה "לשלהם". נבקש לבחור דרך אחת שבה היו רוצים להדר בתחום הזה. נכוון לכתיבה לא רק איך היו רוצים להדר, אלא גם איך ההידור הזה מסייע להגשים את המטרה.אפשר להציב את השאלות המנחות הבאות: