בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

כשרות - כשר לי ולא כשר לך?

צוות לב לדעת, 9/6/2014

מקצוע: תושב"ע
נושא: כשרות - כשר לי ולא כשר לך?

הלכות כשרות הן דוגמא טובה למרחב הלכתי בו קיימות לא מעט מחלוקות בין שיטות פסיקה שונות. זו דוגמא טובה, כיוון שהיא מפגישה אותנו לא אחת בסיטואציות בחיי היום יום בהן המחלוקות האלו הופכות למשהו שאיננו מסתיים בוויכוח תיאורטי "על שולחן השבת" אלא נוגע בשאלה קונקרטית הקשורה לאפשרות לסעוד יחד בכלל באותו שולחן השבת.. בשיעור זה נבקש לגעת במתח העקרוני והרגשי שסוגיה זו עשויה לעורר בתוכנו.

 

הצעה למהלך שיעור:

א. תמונה פותחת: נביא לכיתה שתי תמונות כזו של כשרות רגילה וכזו של כשרות מהדרין. נעביר אותם בין התלמידים ונבקש מהם לנסות ולכתוב על דף את כל מה שלפי דעתם וידיעתם מבחין בין שתי התמונות שראו. ההבדלים בין שני סוגי הכשרויות יכולים להיות רבים ומגוונים ובעלי משמעות בכל מיני תחומים, כיוון שהנושא שלנו איננו זה, נסתפק בידיעות של התלמידים ובמידת מה שנראה לנו נוסיף עוד מידע מקצועי ואמין לשאלה זו.

             

ב. מענה לשאלה: ניתן לתלמידים את השאלה ההלכתית הבאה שנשאלים רבנים לא אחת,  ונבקש מהם לענות עליה מעיניים הלכתיות:

 

כבוד הרב שלום וברכה:

איך יכול להיות שאני מקפידה על הלכות בדיני כשרות ואח שלי שהפך להיות חרדי לא מוכן לאכול אצלי בטענה שזה לא מספיק כשר בשבילו? האם הטענה שלו אומרת שבעצם מה שאני אוכלת הוא לא כשר? אני קצת מבולבלת כי ההלכה חשובה לי אשמח לתשובתך

 

לאחר שהתלמידים עונים על השאלה, נבקש ממספר תלמידים לקרוא את התשובה שכתבו. בשלב זה חשוב לנו בעיקר להדגיש את מקומן של מחלוקות בתוך העולם ההלכתי (כפי שכבר עסקנו בראשית השנה, סביב נושא המחלוקת שבחוברת הלימוד) ואת ההכרה שמעשה הוא לגיטימי מבחינה הלכתית כל עוד הוא מעוגן בדברי פוסקים ותלמידי חכמים.

ג. דיון: נפתח עם התלמידים דיון בשאלה האם היינו שמחים ורוצים לראות עולם הלכתי נטול מחלוקות: עולם בו השיטה ההלכתית הלגיטימית היא אחת ויחידה? מה המחירים ומה הרווחים שיש למבנה ההלכתי שלנו בו כל עדה וכל ציבור ולעיתים אפילו כל קהילה ומשפחה מחזיקה בשיטה הלכתית אחרת ביחס לנקודות משמעותיות באורח החיים הדתי שלנו? (ושוב אפשר להיעזר במקורות בחוברת הלימוד "במעגלי ההלכה" בפרק העוסק ב"מחלוקות בהלכה" (עמודים 26-29)

ד. כתיבת המשך: לאחר שהשלב הקודם של השיעור עסק בהכרה העקרונית של מקום המחלוקת בהלכה, נבקש בשלב זה לעסוק בהיבט האישי והרגשי שמתלווה למכתב בו עסקנו. נבקש מכל תלמיד לכתוב דו שיח שיתאר את המפגש של האחות עם האח לאחר שקיבלה את מענה הרב כפי שניסחנו אותו יחד בסופו של השלב הקודם. במידה והכיתה תשתף פעולה אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות ולבקש מכל קבוצה להציג את המפגש בין האחים כפי שהם מדמיינים אותו. במידה ומתקבלות בכיתה מספר תמונות שונות למפגש – נפתח עם התלמידים דיון בשאלה איזו תמונה של מפגש היא התמונה האידיאלית ביותר מבחינתם וכיצד ניתן לסייע לה להתרחש.

ה. לימוד: שלב זה של השיעור יכול להוות סיכום טוב ללימוד הלכות כשרות. נחלק את הכיתה לקבוצות ונבקש מכל קבוצה לעבור יחד על חוברת הלימוד ולחפש כמה שיותר נקודות בהן מצביע הרב קנוהל על שיטות שונות בתוך הלכות כשרות (במידה ולמדתם בכיתה גם את הלכות שבת, אפשר לצרף את ההלכות הללו ללמידה ולחפש גם שם מחלוקות). אפשרות נוספת היא להעלות נקודות שונות בתחומים הלכתיים מגוונים ולשמוע מן התלמידים את האופן בו הם נוהגים בבית ביחס לנקודות אלו. סביר להניח שהכיתה תעלה מעצמה מגוון של עמדות ושיטות פסיקה (באפשרות זו צריך לתת את הדעת כיצד והאם נכון להתייחס לנוהג שיעלה מן התלמידים שאיננו עולה בקנה אחד עם שום שיטה הלכתית..). השאלה שאנחנו מעלים כאן לדיון היא חשובה אבל מורכבת מאין כמותה וחושב להבהיר לתלמידים שלצד המחלוקת הרבות שיש בהלכה, עדיין יש ברוב השאלות גבולות גזרה ברורים שמוסכמים על כולם. ייתכן שכדאי בסופו של שיעור זה להביא לכיתה דמות פוסקת שתמשיך ותפתח את השאלות הקונקרטיות שיעלו עם התלמידים.

 

תשומת לב:

שיעור זה נוגע בשני קשיים הנובעים ממקומות שונים בנפש: הראשון קשור לשאלה העקרונית כיצד יכול להיות שההלכה שונה בעדות ובציבורים שונים ושני קשור לרובד הרגשי שפערים אלו יכולים להציף וליצור. חשוב להבחין בין שני הקשים ולראות איך הם לא משתרגים זה בתוך זה. כמו כן חשוב להדגיש שהעובדה שההלכה מכילה בתוכה מספר קולות וגוונים לא אומרת שכל קול וכל נוהג שאנשים דתיים עושים הוא בהכרח שיטה הלכתית..

 

הרחבה:

מצורף קישור למערכון של אנדרדוס שנוגע בהשלכות שונות של שאלה זו. המערכון מציג את העניין בצורה מוגזמת ואולי קצת מגוחכת ונכון להשתמש בו רק אם הכיתה יכולה לבחוןאותו בחיוך..

 

מצורף קישור של שאלות ותשובות בשם: "קונטרס אהבת ישראל ואכילה", שכתב הרב אבינר בענייני אכילה אצל מי שמנהגיו שונים.

 

מצורף קישור לפסק הלכה בעניין אכילה אצל יהודי שאיננו שומר תורה ומצוות