בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

כשרות - הרחקות

צוות לב לדעת, 8/6/2014

מקצוע: תושב"ע
נושא: כשרות - הרחקות

שיעור זה נוגע בהתמודדות שלנו עם מערכת של הלכות שנועדו 'רק' להרחיק את האדם מן העבירה 'האמיתית', בכשרות בפרט ובעולם ההלכתי באופן כללי.

רקע: 

בהלכות כשרות, כמו בלא מעט תחומים הלכתיים נוספים, לא מעט מההלכות ובוודאי מההנהגות שרבים מאיתנו נוהגים נועדו על מנת להרחיק אותנו מן העבירה, דהיינו: ההלכות לא משקפות בעיה מהותית שקיימת במעשה עצמו אלא מטרתן היא להתרחק מהאזור האסור כדי לא ליפול חס וחלילה באיסורים הלכתיים ממשיים. מקומן של ההרחקות בהלכה וכל שכן בלב הוא נושא מורכב ולא פשוט שלימוד הלכות כשרות מן הסתם יעורר בקרב הכיתה. שיעור זה יבקש לפתח את הנושא ואת היחס אליו באופן רחב יותר.

 

הצעה למהלך שיעור:

א. פתיחה: אפשר לפתוח את השיעור בבקשה מהתלמידים לדמיין או לחשוב על משהו שיקר להם מאד: חפץ, אדם, אירוע, מקום או זמן. לאחר שהתלמידים מדמיינים את הבחירה שלהם, נבקש מהתלמידים לחשוב אילו אמצעים הם היו נוקטים על מנת לשמור ולהגן על הדבר היקר להם. נערוך סבב קצר בו כל תלמיד יספר על היקר לו ועל ההגנות שהיה משתמש על מנ לשמור על היקר לו.

ב. לימוד: נפתח את השיעור במעבר על הלכות שונות מתוך חומר הלימודים שלנו שכלל את הדינים הנוגעים לצורך בהרחקה בין בשר לחלב. דהיינו הלכות שונות שנאמרו כדי להרחיק אותנו ולמנוע מאיתנו לעבור על האיסור עצמו ולא כיוון שהם כשלעצמם אסורים. ניתן לערוך מעין תחרות בין קבוצות בכיתה לעבור על חוברת הלימוד ולאסוף את מספר ההרחקות הרב ביותר שהם זוכרים מתוך חומר הלימוד (זו גם דרך נהדרת לחזרה קצרה ומרעננת על פרטי ההלכות הרבים שלמדנו) 

ג. תמונות מדברות: נניח בפני התלמידים אוסף של תמונות המשרטטות באופן ציורי מבטים שונים על המונח "גדר" או "סייג". מפאת זכויות יצרים איננו יכולים להעלות תמונות המופיעות באינטרנט לתוך הקובץ עצמו, אך חיפוש פשוט של המילים: "גדר" "זהירות" וכדומה בקטגוריה של "תמונות" תעלה המון אפשרויות מהן אפשר לבחור כיוונים שונים. נדפיס את התמונות ונניח אותן במרכז החדר ונבקש מכל תלמיד לבחור תמונה שמדברת אליו בהקשר לסייגים והרחקות הלכתיות. נבקש מכל תלמיד שמוכן לספר מה התמונה שבחר ולהסביר בקצרה מדוע זו התמונה שדיברה אליו בהקשר לסייגים והרחקות הלכתיות.

ד. חברותא בתמונה: לאחר שכל אחד מהתלמידים בוחר את אחת התמונות ומסביר את הבחירה שלו, נחבר חברותות בין תמונות שונות, דהיינו: נחלק את הכיתה לזוגות, כאשר כל זוג מורכב משני תלמידים שבחרו תמונות שונות מתוך האוסף שהוצג בכיתה. כל חברותא כזו תצטרך לדון בתוכה ביחס שבין שתי חוויות ההרחקות שהם תיארו, כפי שזו באה לידי ביטוי בתמונות השונות שבחרו. נבקש מכל חבורתא לנסח דו שיח ששתי התמונות מנהלות זו עם זו או לחילופין שאלות שכל תמונה שואלת את רעותה.

ה. אסיף: נבקש מחברותות שמוכנות לשתף קצת במה שעלה ב"חברותת התמונה" שלהן, כאשר האסיף הזו יכול לפתוח מחשבה על נקודות המבט השונות שיכולות להיות לכל אחד מאיתנו ביחס למקומן של הרחקות בחיים ההלכתיים שלנו וביכולת שלנו ללמוד ולהתעשר מנקודת מבט של אחר.

ו. לימוד ודיון: נלמד יחד עם התלמידים את המשנה הראשונה במסכת ברכות (כדאי להתמקד רק בסוף זמן קריאת שמע שהוא הנושא שלנו), ונבקש מהתלמידים למלל קצת את הדיון בין חכמים לרבן גמליאל כמו שהוא משתקף מסופה של המשנה: האם כדאי לקבוע הלכה שמרחיקה את האדם מהעבירה אע"פ שהיא קובעת כאסור דברים שאינם אסורים מצד הדין, או שכדאי יותר לקבוע הלכה ולחנך את בני האדם שיעמדו בה. אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות, כאשר כל קבוצה תופסת את אחת מהעמדות או להציע לכל תלמיד לבחור עמד שהוא מזדהה איתה (או אולי דווקא זו שהוא איננו מזדהה איתה?) ולנסות להגן ולהסביר אותה. במידה ונראה לך נכון, ניתן גם להציע את נקודת המבט של בניו של רבן גמליאל שמגלים לפתע שמה שאמרו להם חכמים בבית המדרש הינו הרחקה ולא עיקר ההלכה..

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית. מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן,

עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָמְרוּ לוֹ, לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶם, אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. וְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה:

 

ז. סיכום: שיעור זה פותח שאלות לא פשוטות כלל ועיקר שסביר מאד שמהדהות גם כך לא מעט בעולמם של התלמידים שלנו. דווקא בגלל זה חשוב מאד שיגיע לנקודת סיכום שאולי לא סוגרת את השאלות, אך כן אוספת אותן ומצליחה למצוא את האמון בחז"ל, בהלכה וביראת שמיים גם עם עולם ההרחקות שסביר שללא מעט תלמידים יהיה לא קל. ניתן לסיים את השיעור בתפילה משותפת על החיבור והשייכות שלנו לעולם ההרחקות ובכך להפוך את השאלה והקושי שלפעמים דינים אלו פותחים בפנינו לתפילה לאמון ושמחה במערכת ההלכה על כל חלקיה.

 

 

תשומת לב:

שיעור זה מזמין את התלמידים לחשיבה מעט מופשטת בעזרת תמונות מדברות. כדאי לחשוב האם התלמידים יפתחו לצורת מחשבה זו, אך לא להירתע מיד, אלא לנסות לחשוב איך להזמין אותם באופן שלא יעורר ציניות לצורת מחשבה מופשטת אך מגוונת ופותחת את דרכי הביטוי ודרכי המחשבה וההרגשה שלנו ביחס לדברים. כמובן שבדיון סביב הרחקות ובוודאי בלימוד של המשנה ממסכת ברכות נכון לדייק שגם כאשר קשה לנו עם הרחקות, מה שנקבע כהלכה הוא משהו שאנחנו צריכים להקפיד ולשמור עליו ולנסות להתחבר להיגיון (הנכון..) האומר שהתרחקות ממשהו אסור לא אחת מסייעת לנו להימנע מהאיסור עצמו..

 

הרחבה:

מצורף קישור  לדיון מתגלגל שנערך באתר החרדי "עצור כאן חושבים" ביחס למקומם של סייגים והרחקות בהלכה. יש לא מעט הערות בתוכו שיכולות להיות מענייניות ולפתוח נושאי דיון

 

מצורף קישור למאמר שכתב הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה, בעניין מקומן של חומרות והרחקות בחיים ההלכתיים שלנו.

 

מצורף קישור למאמר קצר המבאר את שיטתו של הרב קוק ביחס לסייגים. הרב קוק מחדש שסייגים האסורים בהלכה, אינם נועדו רק בכדי לשמור עלינו מלהתקרב אל הרע, אלא הקרוב לרע גם הוא נושא בתוכו רע ועל כן הסייג הינו פנימי ולא חיצוני