בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

העוני

שרהלה מסינג, 26/8/2013

מקצוע: תושב"ע
נושא: העוני

הפעלה ודיון בנושא העוני

מה זה אומר להיות עני?

תמונות על הרצפה, סבב התמונות מביעות דרגות, מצבים של עוני ומשם נלך לגדרות של המקור

 

ויקרא רבה (וילנא) פרשה לד, ו

שמונה שמות נקראו לעני: עני, אביון, מסכן, רש, דל, דך, מך, הלך, עני כמשמעו. אביון - שמתאב לכל. מסכן - שהוא בזוי לכל, שנאמר (קהלת ט) "וחכמת המסכן בזויה". רש- מן הנכסים. דל - מדולדל מן הנכסים. דך – מדוכדך. רואה דבר ואינו אוכל, רואה דבר ואינו טועם ואינו שותה. מך שהוא מך לפני כל עשוי כמין סקופה התחתונה. לפיכך משה מזהיר לישראל וכי ימוך אחיך.

 

 

 

שמות רבה (וילנא) פרשה לא, יב

אין בעולם קשה מן העניות שהוא קשה מכל יסורין שבעולם, אמרו רבותינו כל היסורין לצד אחד והעניות לצד אחד

שאלות אלו אולי עדיף שישאלו בסוף פרק א' אבל כן הייתי חוזרת ומהדהדת אותם לאחר כל פרק בנושא צדקה (עד להוצאת פרוייקט אישי או כיתתי בנושא גם אם לא השפעת החזרה תהיה הפנמת הנושא ואת פרות היישום עוד נראה אי"ה)

את המקור הבא נקרא משפט משפט כדי לעורר את הבנות למחשבה מ יקרה? כדי שהן בעצמן תצענה תשובות

 

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף י עמוד א

תניא: היה רבי מאיר אומר, יש לו לבעל הדין להשיבך ולומר לך: אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסן?

אמור לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם.

וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא:

אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם? אמר לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם.

אמר לו: [אדרבה,] זו שמחייבתן לגיהנם!

אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין,

וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא כועס עליו? ואתם קרוין עבדים, שנאמר: "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה, נה)!

אמר לו ר' עקיבא: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא דורון משגר לו? ואנן קרוין בנים, דכתיב: "בנים אתם לה' אלהיכם" (דברים יד, א).

 

אמר לו: אתם קרוים בנים וקרוין עבדים, בזמן שאתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין בנים, ובזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין עבדים, ועכשיו אין אתם עושים רצונו של מקום!

אמר לו, הרי הוא אומר: "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית" (ישעיהו נח, ז), אימתי "עניים מרודים תביא בית"? האידנא, וקאמר: "הלא פרוס לרעב לחמך".

 

ההקדמה מתוך תוכנית אני והזולת, תורת חיים.

כנגד הטענה, שהעוני בא כעונש משמים על העניים ולכן אל לנו להתערב ולדאוג להם, עונה ר' עקיבא שאין הדבר כן, אלא העוני ניתן בעולם "כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם". ננסה להתבונן במציאות של העוני בעולם – האם היא תוצר של פגם וחטא של היחיד והחברה, או שמא זו מציאות מכוונת שתפקידה להביא לתיקון היחיד, ולפיתוח הצדדים המוסריים והרוחניים שבחברה.

נעמוד על שורשיו של עימות אידיאולוגי זה על ידי הקבלה לויכוח נוסף בין טורנוסרופוס הרשע ור' עקיבא, ובכך נעמיק בהבנת תפיסת עולמו הרחבה של ר' עקיבא כלפי הבריאה ותפקידו של האדם בתוכה.

 

1. שמות רבה (וילנא) פרשת משפטים פרשה לא, ג

אשרי אדם שהוא עומד בנסיונו, שאין בריה שאין הקדוש ברוך הוא מנסה אותה. העשיר מנסהו אם תהא ידו פתוחה לעניים, ומנסה העני אם יכול לקבל יסורין ואינו כועס, שנאמר: "ועניים מרודים תביא בית" (ישעיהו נח, ז).

ואם עמד העשיר בנסיונו ועושה צדקות, הרי הוא אוכל ממונו בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, והקב"ה מצילו מדינה של גיהנם, שנאמר: "אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'" (תהלים מא, ב); ואם עמד העני בנסיונו ואינו מבעט, הרי הוא נוטל כפלים לעתיד לבוא, שנאמר:  "כי אתה עם עני תושיע" (תהילים יח, כח). ממי אתה למד? מאיוב שנתייסר בעולם הזה ושלם לו הקדוש ברוך הוא כפלים, שנאמר: "ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה" (איוב מב, י).

אבל העשיר שעינו רעה, הולך הוא וממונו מן העוה"ז, שנאמר: "ואבד העושר ההוא בענין רע" (קהלת ה, יג), שעינו רעה כנגד גבאי צדקה. למה? שגלגל הוא בעולם, לא מי שהוא עשיר היום עשיר למחר, ומי שהוא עני היום עני למחר? אלא לזה מוריד ולזה מעלה, שנאמר: "כי אלוקים שופט זה ישפיל וזה ירים" (תהילים עה, ה).

 

2. ספר החינוך, מצווה סו – מצוות הלואה לעני

שורש המצווה, שרצה האל להיות ברואיו מלומדים ומורגלים במידת החסד והרחמים, כי היא מדה משובחת, ומתוך הכשר גופם במידות הטובות יהיו ראויים לקבלת הטובה, כמו שאמרנו שחלות הטוב והברכה לעולם על הטוב לא בהפכו, ובהיטיב השם יתברך לטובים יושלם חפצו שחפץ להיטיב לעולם.

ואם לאו מצד שורש זה, הלא הוא ברוך הוא יספיק לעני די מחסורו זולתנו, אלא שהיה מחסדו ברוך הוא שנעשינו שלוחים לו לזכותנו.

ועוד טעם אחר בדבר, שרצה האל ברוך הוא לפרנס העני על ידי בני אדם מגודל חטאו, כדי שיוכח במכאוב בשני פנים, בקבלת הבושת מאשר כגילו ובצמצום מזונו.

וכענין זה שאמרנו כדי לזכותנו, השיב חכם מחכמינו למין אחד ששאלו, אם אלוקים אוהב עניים שהרי ציוה עליהם, למה אינו מפרנסן, וכו', כמו שבא במסכת בבא בתרא דף י' ע"א.

 

 

3. הרב יהודה ליוא, מהר"ל, נתיב הצדקה פרק ג

השואל היה סובר כי אין עניות בלא חטא. ומפני כך שאל כיון שהעניות הוא בשביל חטא, אם כן אין לפרנס העניים כמו שהוא יתברך אין רוצה לפרנס אותם בשביל חטא. אבל ר׳ עקיבא סבר "בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא" (מועד קטן כח ע"א). ולפיכך יש עניות בלא חטא.  ואפילו אם היה העניות בשביל חטא כך גזר הקב״ה עליו שלא יהיה מתפרנס מן השם יתברך, אבל יתפרנס מן האדם בשר ודם. ודומה לו החולה אע״ג שנגזר עליו מן השם יתברך שיחלה, מכל מקום מצוה לרפאותו. ולפיכך המפרנס את העני עושה רצון המקום.

 


מדוע יש עניים ועשירים בעולם?

נפגוש שתי הסתכלויות בנושא ונדון בהם אפשר כלימוד בקבוצות של שני הקטעים או כחומר רקע לקריאה בשבילנו (אפשר לקצר את עיקרי הדברים הבאתי אותם במלואם).

 


תגיות: ערבות הדדית, אדם בחברה