בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

קידושין לב' ע"א: והדרת פני זקן - כיבוד תלמידי חכמים

יאיר פרקש, 4/8/2014

מקצוע: תלמוד
נושא: והדרת פני זקן - כיבוד תלמידי חכמים - קידושין לב'

סוגיא זו נוגעת בתשתית יחסנו לתורה ולומדיה ועל כן היא מרכזית כל כך בחינוך שלנו לכבוד התורה.

מבוא

הסוגיא מסתעפת לסוגי כבוד שונים שכולם אינם מובנים מאליהם בחברה שסובבת אותנו ואת תלמידנו ועל כן נראה לי שחשוב מאד לרדת לתשתית הסברות ולדון עם התלמידים על כך. ניסיתי להעלות את סוגי הכבוד השונים מתוך הסוגיא המורכבת מכולם : הכבוד כלפי הזקנה, חכמת התורה, נושאי משרה ולבסוף כבוד רבו, ולהגיע להגדרה של כל אחד מהם. בסיכום ישנו גם נסיון לא רק להבין את דברי הגמרא אלא גם לנסות ולהתחקות אחר התהליכים שעובר הנושא מהמקרא והלאה. כמו כן ניסיתי לא רק להישאר בחילוקי האחרונים אלא לנסות להגדירם בלשוננו ולעמוד על אופים ובכך לתווך בין תורת האחרונים הנפלאה לבין תלמידנו. השיעור יכול להתאים לכיתות ברמות שונות. העיון בפסוקים גם לכיתות נמוכות וחילוקו של הגרי"ז לכיתות גבוהות יותר. בכיתות חזקות ניתן להביא קטעים מהגרי"ז עצמו כדי להפגיש את התלמידים עם החשיבה הבריסקאית. אסיים בתחושה שלעיתים מרוב רצון להתקרב לתלמיד ולהגיע אליו, אנחנו נמנעים מלחנך להלכות כבוד רבו, ובמקרים אחרים הכבוד הוא חיצוני ואינו בא מתוך הבנת עומק הענין ועל כן הסוגיא הזו חשובה גם לנו וגם לתלמידנו.

 

העברת השיעור

השיעור יכול להיות מועבר או כמקשה אחת לאחר לימוד בקיאותי של הסוגיא, או לחלקו לשני חלקים וללמד את חלק המקרא המדרש והגמרא בצמוד ללימוד הבריתא בדף לב:, ולדחות את לימוד הרמב"ם והגרי"ז לשיעור אחר.

דפי מקורות מצורפים כאן

 

פתיחה

כתיבת הפסוק על הלוח (עם הפרש בין שני חלקיו) ושאלה מהו הציווי המעשי היוצא מפסוק זה ? המטרה היא לנסות לראות בעצמנו את הפסוקים כדי לעמוד על פרושי התנאים.

כאן חשוב להוציא מלב התלמידים את הקשר לקימה לזקנה באוטובוס שהוא מדין ואהבת לרעך ונכון גם כלפי נכה ילד או אשה בהריון ואינו קשור לכבוד כלל.

לאחר מכן נפתח דיון מהו ו"הדרת פני" והיכן מחפשים תשובה לשאלה זו. ננסה להציע עיון במקבילות (ניתן למצוא דרך קונקורדנציה, מהזכרון או במחשב).חיפוש הקשר בין "פרי עץ הדר" "והדרת פני" לא תהדר" וכו' יוליך אותנו בדרך שאולי גם התנאים הלכו בה.

לאחר מכן נעלה את השאלה מהו "זקן"[1] ונבקש מהתלמידים פסוקים שונים המזכירים כינוי זה, ומהו היחס בין שני חלקי הפסוק: האם זו תקבולת בה הצלעות מפרשות אחת את השניה או שני ציווים קרובים וזאת כהטרמה לדיון בבריתא ובגמרא.

 

לימוד הספרא בפני עצמו חשוב הן להכרות עם מדרשי ההלכה התנאיים והן כדי לראות את החידוש של הגמרא. ניתן ליצור דיון מרתק ורלוונטי את מה אנו מכבדים בכל מיני מקומות בחיים ע"פ שתי התפישות שראינו במדרש, את המשרה או את האישיות- החכמה. לדוגמא ראש ממשלה או נשיא[2].

בלימוד חשוב לדעתי להראות כיצד הפסוקים קשורים לנושא ואין פה נוטריקון בלבד.

(את דעת איסי בן יהודה הייתי מסביר בקצרה ומתעכב עליה יותר בסיפור על רבי יוחנן בלג:, ושם דן לגבי היחס לזקן, לסבא שלנו (בית אבות או בית?), עד כמה אנו מכבדים את סבא (טלפון, ביקורים וכו') והיחס לזקן גוי ערבי. מדוע לכבד כיצד לכבד וכו')

 

ההסבר של יניק וחכים שאינו מפורש בדברי התנאים יכול להיות מוטעם ומובן יותר ע"פ הסברנו בשיעור. הסבר הגמרא למח' ת"ק וריה"ג הוא קשה למדי אך בעקבות חקירתנו את הפסוק בעצמנו נראה לי שהוא יהיה מובן יותר.

 

לדעתי יש להקדיש בין שיעור לשנים לחלק זה (תלוי אם הוא נלמד בנפרד לאחר הלימוד או תוך כדי לימוד הגמרא).

חלקו השני של השיעור ברמב"ם הוא מורכב יותר וחשוב לא לקפוץ לגרי"ז אלא להביא את התלמידים אליו. הדיון הראשוני הוא מה אנו מכבדים את תורתו או את התורה שלימד אותנו ולבקש מהתלמידים שייוכיחו את דעתם מתוך הסיפורים בגמרא.

לאחר מכן יש לחזור לפתיחת הסוגיא לדברי רבא על מחילת הכבוד[3], ולסיפור על ההידור מול הכבוד ולהעלות את השאלה מה ביניהם ומדוע על כך ניתן למחול ועל כך לא.

בשלב זה אני מציע להביא חלק מההלכות ברמב"ם בפרק ה' מול חלק ו' (בדף מקורות צמצמתי, אך ניתן להביא עוד הבדלים כפי שיש בטבלה), ולעמוד על ההבדלים בין הפרקים. יש תלמידים שהטבלה נוחה להם.

בשלב זה כדאי להביא את הגרי"ז (או בע"פ או בצילום חלק ממנו – תלוי ברמת הכיתה), ולעמוד על חילוקו בין הפרקים ובין הכבוד להידור.

חשוב לא להישאר כאן אלא לנסות ולהגדיר כלפי מה הכבוד מופנה ולהבין את הקשר בין צורת הכיבוד לבין ההלכות השונות ומתוך כך לגזור את אופיו של הכיבוד כפונקציה חברתית כלפי התורה שבו או כהידור כלפי התורה שלמד אותי.

 

[1] ניתן גם לעמוד על הביטוי "שיבה".

[2] יתכן שזו דוגמא נפיצה מידי ועדיף למתן את השאלה איש כחכמתו.

[3] הרוצים להאריך במושג "תורה דיליה" יקדישו לכך זמן נפרד.