בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

הטוב והרע מאת ה'

איילת צ'רבקובסקי, 2/8/2018

מקצוע: מחשבת ישראל
כיתה: יא
נושא: אמונה וגאולה

שיעור זה עוסק באמונה באמונה לאחר משבר, לאור עקרון ייחוד הבורא. שיעור זה מבוסס על מספר מקורות, וניתן ללמדו גם בהקשר ליום השואה.

הקדמה:

מומלץ ללוות את הוראת השיעור במצגת זו.

 

מהלך השיעור:

 

נפתח את השיעור בצפיה בסרטון בו מסופר על הרב יוסף כהנמאן זצ"ל שעסק רבות בילדים שנמסרו ע'י הוריהם להשגחה אצל נכרים בזמן השואה. באחד הימים הגיע למנזר גדול וקרא 'שמע ישראל' וכך קיבץ אליו את הילדים היהודים. 

מטרת הסרטון היא להכניס את התלמידות לאווירת השיעור, לחבר אותן לשמע ישראל ע'י הרגש. וזו גם פתיחה לנושא שגם מהשואה שהיא דבר רע כביכול נשארה האמונה באל אחד שהכל ממנו.

 

תלמוד בבלי, מסכת ברכות ס"א עמוד א'

"בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רבי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע הָיָה, וְהָיוּ סוֹרְקִין אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ! עַד כָּאן? אָמַר לָהֶם: כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל פָּסוּק זֶה: "וּבְכָל נַפְשְׁךָ" – וַאֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתְךָ; אָמַרְתִּי: מָתַי יָבוֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנּוּ! וְעַכְשָׁו שֶׁבָּא לְיָדִי – לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ? הָיָה מַאֲרִיךְ בְּ"אֶחָד" עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּ"אֶחָד". יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אַשְׁרֶיךָ, רבי עֲקִיבָא, שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתְךָ בְּ"אֶחָד"; אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זוֹ תּוֹרָה וְזֶה שְׂכָרָהּ?... יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: אַשְׁרֶיךָ, רבי עֲקִיבָא, שֶׁאַתָּה מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא!"

 

נשים דגש על התהיות העולות מן הסיפור ועל הרצון של רבי עקיבא לקיים את "ואהבת.. בכל נפשך" באמת, ועל הארכתו במילה "אחד".

 


פירוש המלבי"ם לספר דברים, פרק ו', פסוק ד' ("שמע ישראל"):

הָאֻמּוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיוּ מַאֲמִינִים בְּרִבּוּי הָאֱלֹהוּת, הִשְׁווּ בְּזֶה שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים פּוֹעֵל טוֹב וְיֵשׁ אֱלֹהִים פּוֹעֵל רַע, כִּי לֹא יָכְלוּ לְצַיֵּר שֶׁהַטּוֹב וְהָרַע הַנִּמְצָא בָּעוֹלָם יָצְאוּ מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, וְעַל כֵּן הָיוּ מִתְיָרְאִים מִפּוֹעֵל הָרַע וְאוֹהֲבִים אֶת הַפּוֹעֵל הַטּוֹב. וְכַאֲשֶׁר בָּא בְּתוֹרַת אֱמֶת לְלַמְּדָם שֶׁיִּתְאַחֲדוּ הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה לֶאֱלֹהֵי אֱמֶת הֻצְרַךְ לְהַקְדִּים לָהֶם אֱמוּנַת הַיִּחוּד, שֶׁאֱלֹהֵי עוֹלָם הוּא אֶחָד וְאֵין זוּלָתוֹ וְהוּא שֹׁרֶשׁ לְכָל הַנִּמְצָא וְהַמִּתְהַוֶּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הֵן דְּבָרִים אֲשֶׁר לְפִי הַשָּׂגָתֵנוּ נִקְרָאֵם בַּשֵּׁם טוֹב וְהֵן דְּבָרִים אֲשֶׁר נִקְרָאֵם בַּשֵּׁם רַע. וְהוּא שֶׁנַּאֲמִין כִּי אֵין רַע בַּמְּצִיאוּת כְּלָל, שֶׁמֵּהַאֵל הַטּוֹב הָאֶחָד הָאֲמִתִּי לֹא יָצְאוּ רַק טוֹב, וַאֲשֶׁר יִדְמֶה לָנוּ שֶׁהוּא רַע הוּא בֶּאֱמֶת אַךְ טוֹב וָחֶסֶד. כָּל הֶעְדֵּר הוּא לְצֹרֶךְ הֲוָיָה, וְכָל הַשְׁחָתָה הוּא לְצֹרֶךְ תִּקּוּן וּבִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד"... כָּל הָרָעוֹת הַבָּאוֹת בָּעוֹלָם הֵם לְתַכְלִית טוֹב וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר וְעַל כֵּן יְצֻיַּר הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה לְאֵל אֶחָד.

 

(הסבר אפשרי למקור - המלבי"ם מקדים בכך שיש אומות שהאמינו בריבוי אלים ולכן ייחסו את הטוב והרע כל אחד לאל אחר, למקור אחר כי לא יכלו לתאר לעצמם שזה מגיע מאותו אל. וכאשר קיבלו את התורה, קודם היו צריכים להבין את הייחוד - שיש ה' אחד והוא אמת והכל ממנו. גם הדברים שבהשגתינו נקראים טוב וגם הנקראים בהשגתנו רע. הם נקראים טוב ורע רק בעינינו, אבל עלינו להבין שאין דבר כזה באמת רע, אלא מה שנדמה לנו כרע הוא באמת טוב וחסד. כי כל חוסר/היעדר הוא לצורך הויה וכל השחתה הוא לצורך תיקון ובנין. כל הרע שמצטייר בעולם הוא לתכלית טוב).

 

נדון על מקור הטוב והרע וכן בשאלות: האם יש רע בעולם? מהו הרע שאנו חווים? 

 

 

  1. כתוב על שני אירועים טובים שקרו לך ושני אירועים לא טובים שקרו לך.
  2. על מה מהם יותר קל לך לומר שהוא מהקב"ה?
  3. נסה לחשוב במבט לאחור, האם אתה מוצא אפילו מעט טוב באירוע הרע שאירע לך?
  4. האם חווית תפילת "שמע ישראל" שהיתה משמעותית עבורך? שהצלחת להרגיש שאתה מכוון שה' אחד?
  5. כתוב תפילה קצרה בעקבות השיעור, שתכוון בה לפני "קריאת שמע".

 

נזמין את התלמידים לשתף בתובנות שעלו להם כתוצאה מהכתיבה.

 

לתשומת לב המורה: