בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

הכניסני תחת כנפך/ ח. נ. ביאליק.

עפרה לפשיץ, צוות לב לדעת, 20/7/2018

מקצוע: ספרות
כיתה: י- יב
נושא: שירה מודרנית

דרך עיון בשיר "הכניסני תחת כנפך", תוך התייחסות לתוכן ולמונחים הספרותיים, נתבונן במצבים של חוסר בטחון.

 

מטרות השיעור:

  1. התלמיד יעסוק לאורך השיעור בתחושת הביטחון של האדם מתוך היבטים שונים.
  2. התלמיד יזהה את הביטחון/ חוסר הביטחון הקיים בשיר ומתוך כך יעמיק את הניתוח והידע בשיר - הן בתוכן והן במונחים הספרותיים.

 

מהלך השיעור:

 

נבקש מהתלמידים להכניס את כף ידם אל החיק. וננהל את הדיון כשכולם במצב כזה.
נכתוב על הלוח: מה מקנה לי תחושת בטחון? נאפשר לתלמידים זמן חשיבה עצמית ואז נאסוף את תשובותיהם ונרשום אותן על הלוח.
נתבונן בתשובות ונשאל - מה יקרה לי ואיך ארגיש אם הדבר שמקנה לי בטחון ייעלם? מה אעשה?

 

נקרא את הבית הראשון בשיר בלבד ונשאל- אל מי פונה הדובר בשיר? (כל התשובות נכונות)
איזו תחושה אנו מרגישים ומה אנו משדרים כשאנו כונסים את כף ידנו בבית השחי? מה נחשוב על אדם הרכון תחת חיקו של אדם אחר?
אפשר לדון גם ברגש שעולה מתמונה זו:

 

נעבור לדף העבודה (מצ"ב) - בלימוד עצמי/ בזוגות (התלמידים לומדים לבד את השיר באמצעות שאלות מנחות):

תלמיד יקר,

לפניך דף שבו תלמד לבד /עם חבר את השיר "הכניסיני תחת כנפך". קרא בבקשה כל פעם רק את הבית עליו אתה נשאל.

בית א:

  1. אל מי לדעתך פונה הדובר בבית זה?
  2. הסבר את המטאפורה "כנפך". מדוע לדעתך הוא משתמש במטאפורה זו?
  3. היכן בשיר יש עוד שימוש בשדה הסמנטי של עולם הציפורים?
  4. הכניסה תחת הכנף, תחת החיק - היא סימן לחיבוק. מישהו שמכיל, מכניס, עוטף מישהו אחר. מה השווה ומה השונה בין חיבוק של אם לבין חיבוק של אחות?
  5. למה לדעתך מבקש הדובר בקשה זו? (האם אתה חושב שכדי לענות על שאלה זו חשוב לקרוא את הביוגרפיה של המשורר?).
  6. "קן תפילותי הנדחות"- בשורה זו מסביר הדובר למה הוא זקוק שיעטפו אותו בכנף, בחיק. מהו ההסבר?

בית ב:

  1. מה מיוחד בשעת בין השמשות?
  2. "שחי ואגל לך סוד יסוריי"-  'תתכופפי ואני אגלה לך את הסוד שלי, של מה שמייסר אותי'. לאחר שהדובר התעטף בכנף של בת שיחו הוא מבקש ממנה להתכופף אליו. בשלב זה של השיר מתחיל הדובר להתוודות על הקשיים שלו. חשוב על דבר שקשה לך בחייך - את מי אתה משתף בקשיים שלך? האם שיתוף של מישהו בקושי שלך יוכל להועיל לך? (עצם השיתוף, ללא מענה/ פתרון).
  3. מה מאפיין את גיל הנעורים?
  4. מה המשמעות של מישהו שחש שאין לו נעורים?
  5. האם אפשר לתקן את זה? להשיב את הנעורים?

בית ג:

  1. בבית זה חוזר הדובר על התבנית של הבית הקודם. מדוע?
  2. האם השאלה בבית זה עמוקה/ קשה יותר מהשאלה בבית ב - או להפך?
  3. כיצד להבה קשורה לשרפה וכיצד להבה קשורה לאהבה?
  4. המשורר מתלונן על כך שאין לו נעורים ואין לו אהבה. האם אפשר לענות במילים על השאלה "מה זאת אהבה"? פרט.

בית ד:

  1. יש הטוענים שבית זה הוא הגרעין שמסביר את השיר כולו. אשש טענה זו על פי המבנה והתוכן המבדילים בית זה משאר בתי השיר.
  2. היזכר במקרה בו חשת שרימו אותך. מה קרה לתחושת הביטחון שלך לאחר שרימו אותו?
  3. מה החלום שלך? מה עליך לעשות כדי לממשו?
  4. מה החלום של הדובר? האם הוא יכול לממשו?
  5. האם כוכבים יכולים לרמות? מהו האמצעי האומנותי המסתתר בשורה זו ומדוע בחר הדובר דווקא ב"כוכבים" כסמל לאלו שרימו אותו?
  6. השיר מסתיים בחזרה: "אין לי"-  לעומת הבתים הקודמים בהם נאמר ש"יש". מה החזרה על ה"אין" מדגישה לקורא?

בית ה:

  1. בית זה חוזר על הבית הראשון ויוצר מבנה מעגלי לשיר כולו. מה מאפיין מעגל?
  2. מה מדגיש הדובר בכך שהוא מסיים אותו במעגליות?
  3. האם זהו שיר אהבה? נמק.

 

עכשיו תוכל בוודאי לסמן בשיר את האמצעים האומנותיים המופיעים בו ולהסביר את משמעותם לבדך:

 

ראוי לחזור בע"פ על תוכן הבתים ולבחור בכל בית שאלה אחת מדף העבודה שהתלמידים עונים עליה בכיתה.

שאלות שמומלץ להתעכב עליהן:

לאחר מכן, נאסוף מהשיר  בעזרת התלמידים את כל הביטויים המשקפים את הייאוש של הדובר ונכתוב אותם על הלוח.

נשאל : 

 

מתוך כל העצות שאספנו - נסיים את השיעור בסבב מהיר:

מה העצה שהכי תעזור לי ברגע של ייאוש? איזו עצה יכולה להשיב לי את הביטחון?

 

הרחבה:

                        אֶחָד אֶחָד וּבְאֵין רוֹאֶה, כַּכּוֹכָבִים לִפְנוֹת שָחַר

                        כָּבוּ שְפוּנֵי מַאֲוַוַּיי וַיִכְלוּ בְּיָגוֹן דּוּמָם;

                        שָכַחְתִּי הַמְּסִילוֹת לֵאלוֹהָי וְשַעֲרֵי רַחֲמָיו לא אֶדְפּוֹק,

                        אָזְנַי אֲטוּמוֹת לִקְרִיאוֹתָיו וְעֵינַי עֲצוּמוֹת לְרִמְזֵי קָדְשוֹ,

                        נָזוּף הָיִיתִי לְשָמָיו וּמְנוּדֶה לְכוֹכְבֵי אוֹרָם

                        [..]

                        נָזוֹרוּ מֵעָלַי חֶזְיוֹנוֹתַי וְרוּחִי הִתְנַכְּרָה לִי.      


תגיות: משבר, זהות