בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

מי הגיבור?

גדעון שרלו, צוות לב לדעת, 18/7/2018

מקצוע: מעגל השנה
כיתה: י- יב
נושא: חנוכה

חנוכה מתאפיין כחג הגבורה היהודית וזוהי הזדמנות טובה לברר מהי גבורה ומיהם ה'גיבורים' עבורנו. בשיעור זה נעמיק במשמעויות השונות של הגבורה וניצור יחד את דמויות הגיבורים לאור הלימוד.

 

נחלק לתלמידים כרטיס "גבורה בשבילי היא - " [מצ"ב] ונבקש מכל זוג תלמידים להשלים יחד את הכרטיס. ניתן לעשות זאת במלל או בציור. נזמין את התלמידים לשתף במה שכתבו או ציירו, ניתן לעשות זאת במליאה כאשר כל זוג מקריא ומניח במרכז ואפשר על ידי העברה מזוג אחד לשני בסבב.

{לשם השיתוף עם כיתה מקבילה בחו"ל, ניתן ליצור לוח PADLET ולהעלות לשם את הכרטיסים עם מהי גבורה ובכך להראות את הדוגמאות מכל כיתה}.

תוך כדי השיתוף נכתוב על הלוח "גבורה" ולצד זאת נוסיף את התחומים בהם באה גבורה לידי ביטוי מתוך דברי התלמידים [מעין 'שמש מושגים' של גבורה]. נסכם ונאמר שברור לנו שגבורה היא לא רק בתחום הפיזי אלא היא מידה שיכולה להיות כמעט בכל תחום בחיים ועלינו ללמוד מתי להשתמש בה וכיצד.

 

מפגש:

הערה למורה: לשלב הלימוד בנושא גבורה מוצעות להלן שתי אפשרויות. הראשונה עוסקת בטקסט של יצחק שדה והשניה באוסף ציטוטים מארון הספרים היהודי. הנך מוזמן לבחור את אחת האפשרויות או לשלב ביניהן על ידי לקיחת ציטוט נבחר מדבריו של יצחק שדה ולחברו לציטוטים מארון הספרים היהודי.

 

אפשרות ראשונה:

נקרין על המסך או נחלק לתלמידים את הקטע הבא מתוך 'שבילי הגבורה' שכתב יצחק שדה שהיה מייסד ומפקד הפלמ"ח]:

הגבורה אינה פסגה. היא דרך העפלה, דרך שאין בה קפיצות. גם בה, ככל דרך יש הסתעפויות עיתים ההסתעפות מוליכה למטה. דרך הגבורה הצרופה. היא זו המוליכה כל הזמן בכיוון אחד - אל ראש ההר. ננסה אפוא, להאיר לעצמנו את הדרך, כי יש בה סכנת ירידה וטעויות.

נקדים ונאמר: היסוד שבגבורה אינו האומץ, אלא הנכונות להקרבה עצמית. לאומץ שבגבורה יכול להגיע גם האיש המפחד, אם חזקה בו נכונות ההקרבה. הגבורה האמיתית מתגלה גם בחולין של יום יום. אנו רגילים לייחס את מושג הגבורה לצבאיות מסיבה מובנת: מהלוחם נדרשת הסכמה למפרע להקרבה מקסימלית, לקרבן חיים. אך אין זו הדרך היחידה. אפשר זו דרך המלך של הגבורה. אולם למעלה מוליכים אלפי שבילים. הגבורה היא קודם כל מידה מוסרית, הגבורה שהיא הקרבה, אינה אכזרית ביסודה היא אינה המתאכזרת, זו היא הצורה הנעלה ביותר של השרות. ביסודה היא אהבת הזולת.

Heroism is not the pinnacle of achievement.  It is a pathway towards a goal, a path that allows for no shortcuts.  Like all paths, it has its branches, and sometimes those branches lead downwards.  The way of valor is ultimately a process of purification.  The true path always leads in one direction: to the top of the mountain.  We try to find the path to heroism for ourselves, despite the risk falling off course, of falling into the abyss.

Let us note that the essence of heroism is not bravery, but rather a readiness to sacrifice oneself.   Heroism can even manifest itself in the coward, so long as he is willing to make such a sacrifice.  Indeed, true valor reveals itself in the how we live our lives each day.  We normally associate the term “heroism” with those in the military, for understandable reasons: is not a prerequisite for the soldier the willingness to offer the ultimate sacrifice?

This, however, is far from the only pathway to the pinnacle of valor.  It may be a pathway that we idealize, but recall that there are thousands of trails to the top of the mountain.

Heroism takes precedent over all moral values in that the sacrifice that it demands is not a cruel or selfish one, but is rather the ultimate form of giving.  At its core, heroism in the love of the other.

 ["שבילי הגבורה" – יצחק שדה (מייסד הפלמ"ח) יצחק שדה, מסביב למדורה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמודים 52-51. 1989. התרגום לקוח מתוך אתר - http://www.hadracha.org/he/vw.asp?id=3231].

 

נשאל את התלמידים את השאלות שלהלן. ניתן להקרין/ לכתוב את השאלות על הלוח וניתן לתת אותן מודפסות ללמידה בזוגות:

לאחר איסוף התשובות, נחלק את התלמידים לקבוצות של שלושה-ארבעה, ומכל קבוצה נבקש למצוא באינטרנט סיפור על גבורה, ולהגדיר מהו 'שביל הגבורה' הבא לידי ביטוי בסיפור שמצאו. הם יכולים להביא זאת כטקסט, סרטון, תמונה וכד'.

 

אפשרות שניה:

נפזר בכיתה ציטוטים מהמקורות היהודים העוסקים בגבורה. בשלב הראשון נשים לצד כל מקור דף עם שתי  שאלות -

  1. מהי 'גבורה' לפי מקור זה?
  2. באיזו סיטואציה בחיים תשתמש הגבורה המתוארת במקור זה תהיה הגבורה שלך? נסה לתאר מקרה בו המשפט יהיה מתאים למתרחש.                                                                                                  

בשלב הראשון, נבקש מהתלמידים להסובב ולענות על אחד מהמקורות לבחירתם.

המקורות:

 

בשלב השני, נתחלק לשש קבוצות סביב ששת המקורות. כל קבוצה תצטרך ליצור את דמות הגיבור כפי שעולה מהמקור שקיבלה בצורה יצירתית ומקורית. נציע להתייחס למראה הגיבור, לסיטואציה, למחשבות הפנימיות שלו ועוד.

 

אפשרות א': נכיר לתלמידים את הכלי האינטרנטי SMORE  שהוא בעצם "פוסטר דיגיטלי" המאפשר יצירת עמוד אינטרנטי הכולל טקסט, תמונות, סרטונים וכד' ונזמין אותם ליצור עמוד על סיפור/דמות המייצגת בעיניהם את המושג גבורה כפי שלמדנו.

העמוד יכלול:

לבסוף, ניתן ליצור קובץ דוקס משותף בו יוטמעו הקישורים לעמודים השונים שייקרא 'מוזיאון הגבורה שלנו' המשותף לשתי הכיתות.

הערה למורה: הדרכה על שימוש באתר SMORE ניתן למצוא בקישור זה [ההדרכה באדיבות 'החופש ללמד'], או באתר 'כלים קטנים גדולים' [בו יש אפשרות להדרכה באנגלית].

 

אפשרות ב':

נקרין את הרצאת הטד הקצרה - "מנהיגות של היום יום" - בו מציג דרו דאדלי איך מעשים קטנים של היום יום יכולים להפוך אותנו לגיבורים/מנהיגים. לאחר הצפיה נשוחח מעט עם התלמידים על הרעיון שלו.

לאחר מכן, נספר לכיתה שהם נבחרו להפיק סדרה בשם 'גיבורים' ובשל כך עליהם לצלם בוידאו במהלך השבוע קטעים קצרים שהגבורה כפי שעסקנו בה בשיעור באה לידי ביטוי. את הסרטונים יעלו לתיקייה משותפת וחבריהם יצטרכו להגיב ולכתוב כיצד הגבורה מוצגת בקטע שצילמו. בכך הם יראו מעשי גבורה של היום יום כמו שהציג דאדלי בהרצאה.

 

להרחבה:

ישעיהו ליבוביץ':

... והנה, אף בלי ניתוח פילוסופי של מושג הגבורה ובלא ביקורת של גילויי הגבורה השונים, ניתן לקבוע כעובדה שהגבורה הצבאית היא הזולה בין הגילויים האלה – שהרי היא, ורק היא מבין כל גילויי הגבורה, מצויה בהמוני בני אדם, בכל העמים והתרבויות ובכל התקופות בהיסטוריה, בלא כל קשר לרמתם של בני – אדם אלה מבחינה רוחנית, מוסרית או חברתית – מה שאין כן בגבורה של כיבושי-יצרים, שהיא נדירה בכל מקום ובכל זמן. לא מצינו – לא בהיסטוריה ולא במציאות של ימינו – שהגבורה הצבאית היא נחלתם של טובים ומעולים דווקא; היא מצויה באותה מידה גם בנחותים וירודים. משמע: קל לאדם הממוצע לעמוד בגבורה בניסיון של סיכון חייו בקרב מלעמוד בחיי יום-יום  בנסיון העמידה נגד פיתויי יצר הקניין או יצר השלטון או היצר המיני וכד'. גבורת לחימה עדיין אינה עדות לרמתו האנושית של בעליה. אם אדם הוא "גיבור" במובן הצבאי ("חייל מעולה"), אין בכך ערובה להיותו אדם מעולה – לא בחינת חכם ונבון ולא בחינת ישר והגון. לעומת זה, אדם שעמד בגבורה נגד דחפים הנובעים מקנאה, משנאה, מתאווה ומכבוד – חזקתו שהוא מבני-מעלה המועטים.   אשר לגבורה המלחמתית – יש לקבוע שבמסורת היהודית אין למצוא הערצה לגבורה זו, ולא משום גישה פציפיסטית הפוסלת אותה. כבר הוטעם שהמלחמה מוכרת כעובדה במציאות האנושית, ואף ניתנת לה הצדקה בנסיבות ובתנאים מסוימים; מכאן, שהלוחם ממלא פונקציה הדורשת ממנו גבורה. אבל לא נמצא במקורות היהדות הערצה של גבורת האדם הלוחם – ההערכה הרווחת מאוד בתרבויות לא-יהודיות רבות, אף במתוקנות שבהן. אף על החשמונאים לא נאמר ב"על הניסים" אלא שלחמו את מלחמת ה' והצילו את התורה; ואילו גבורתם במלחמה אינה מוזכרת כלל – היא מתקבלת כדבר המובן מאליו. אם יש מלחמה חייב החייל להיות חייל טוב, כשם שחקלאי חייב להיות חקלאי טוב, השרברב – שרברב טוב, הרופא – רופא טוב. אין ביהדות התפעלות מיוחדת מגבורה צבאית דווקא. אבל בציבורנו היום משתוללת מנטליות המעריכה את האדם בעיקר מבחינת היותו חייל טוב, ואפילו רואה בכך תכונה המכפרת על פגמים חמורים באישיותו. ייתכן שפלוני נחות מבחינה אינטלקטואלית או מוסרית – אבל "הוא היה חייל מצוין", הוא "הצטיין בגבורה בקרב".

ישעיהו ליבוביץ, 'גבורה', בתוך: ארתור א' כהן ופול מנדס-פלור ואברהם שפירא (עורכים), לקסיקון התרבות היהודית בזמננו, מושגים, תנועות אמונות, תל אביב תשנ"ג, עם עובד, עמ' 62–67.