בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

מצווה רכ"ח - שלא לעשוק

גדעון שרלו, צוות לב לדעת, 3/7/2018

מקצוע: תושב"ע
נושא: לקט מצוות מספר החינוך

איסור "לא תעשוק את רעך" מוגדר כ"מידה רעה ביותר". בשיעור זה נגדיר את האיסור, נראה מה בינו ובין איסורים הדומים לו, נתוודע שוב לעיקרון - 'לפיכך הרבה להם תורה ומצוות' - ונעמיק במשמעות ריבוי האזהרות שהתורה נותנת לנו.

נפתח את השיעור במשימה לתלמידים - עליכם לגלות לבד את המצוה בה נעסוק בשיעור מתוך מספר מקרים שתקראו.

נחלק לכל זוג תלמידים את שלושת המקרים [מצורף נספח בסוף השיעור] ונבקש מהם למצוא את הבעיה המשותפת למקרים הללו. לאחר איסוף הרעיונות מהכיתה, ננסה יחד להגיע לתשובה על איזה איסור עברו האנשים במקרים אלה.

 

נקרין על הלוח או נחלק בדף מודפס את הפתיחה מספר החינוך, ונבקש מהתלמידים למצוא בטקסט את המקרים שקראו בפתיחה ולבדוק האם 'האיסור' שהגדרנו בכיתה מתאים לדברי בעל ספר החינוך:

שלא נחזיק במה שיהיה בידינו מזולתנו דרך אונס או דרך דחיה ורמאות, כמו אנשי און שדוחים בני אדם לאמור להם לך ושב כדי לסבב שישאר להם מה שבידם מזולתם. וזאת היא מידה רעה ביותר, והרחיקתנו תורתנו השלמה ממנה, והזהירה בכך בזה המקום, דכתיב (ויקרא יט יג) לא תעשוק את רעך. כי מחזיק ממון מזולתו בזה העניין שאמרנו, נקרא עושק. ובכלל עושק הוא גם כן כל שהוא חייב לחברו ממון מעויין [מוגדר] ועושק אותו, כגון כובש שכר שכיר וכיוצא בו. דלא בעינן שיבוא ממש ממון מיד העשוק ליד העושק, אבל כל שיש אצלו תביעת ממון מעויין, והוא דוחה אותו מחמת אלמות שיש בו, או כל צד רמאות, נקרא עושק.

 

לאחר שהגדרנו את האיסור, נלך שלב אחד אחורה ונכתוב על הלוח את הפסוק ממנו נלמד איסור זה: "לא תעשוק את רעך ולא תגזול". (ייתכן ומיד תעלה שאלה מאחד התלמידים שהאיסורים מאוד דומים אז מדוע נכתבו שניהם?).

ניתן להשתמש במקרים ובהגדרות שפתחנו איתם את השיעור על מנת לחדד את הדיון.

 

לאור הדיון, נקרין את המשך המצוה או שנפתח בספר במצוה רכח, ונקרא את חלקה השני של המצוה. כעת נבקש מהתלמידים למצוא תשובות לשאלה - מה ההבדל בין עושק לגזל ו/או מדוע יש שני איסורים כ"כ דומים? נסב את תשומת לב התלמידים לכך שהטקסט מחולק לשלושה חלקים ובכל חלק עליהם למצוא תשובה אחת. כמו כן נבקש מהם לסמן/להעתיק את המשפט המרכזי מכל חלק העונה על השאלה.

ואף על פי שהעושק והגזלה והגנבה עניין אחד הוא, עם היות שהמעשה חלוק זה מזה, כי כוונת שלושתן שלא יקח האדם ממון מזולתו משום צד:

 

נאסוף את תשובות התלמידים לשאלת הכפילות באיסור עושק וגזל, ונסכם שיש מספר תשובות -

 

כעת נכתוב על הלוח 3 שאלות על הקטע שלמדנו ונבקש מהתלמידים להעתיק ולענות במחברת:

  1. מה הכוונה 'לעבור בשני לאוין'? [אדם שעושה מעשה אחד בעצם עובר על שני איסורים ומגדיל את חשבונו כלפי שמיא].
  2. עיינו במצוה שלמדנו "שלא לשבור עצם מן הפסח" שגם שם מזכיר בעל ספר החינוך את המשנה במכות 'רצה המקום לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות'. מה דומה ומה שונה באזכור המשפט בכל מצוה? [דומה-  גם שם רצה להסביר מדוע התורה מרבה במצוות על אותו עניין, אך ההבדל שבשבירת העצם זה מגיע ממקום חיובי של חיבור זכרון יצ"מ וכאן זה מגיע ממקום של להתרחק מהדבר השלילי].
  3. מהו החשש שיכול לעלות מריבוי האיסורים והאזהרות וכיצד פותר אותו בעל ספר החינוך? [החשש הוא שנחשוב שהקב"ה רוצה שניכשל וניענש בחומרה על שתי עבירות בו זמנית, והפתרון הוא שלהפך הקב"ה רוצה שנרבה בזכויות ולכן מזהיר אותנו להתרחק מהמעשים הרעים].

 

נסכם את הלימוד בכך שאיסור לא תעשוק מדבר על איסור להחזיק אצלך שלא בצדק כסף או כל דבר ששייך בעצם לאדם אחר וזוהי מידה רעה ביותר.

 

 

נבקש מהתלמידים לנסח מקרים נוספים שאותם ניתן להגדיר כ'עושק' ונדרבן אותם ל'צאת מהקופסה' לנסח מקרים שלא קשורים לממון אלא לתחומים אחרים בחיים [למשל סרבנות גט - אישה שהחופש שלה מוחזק בכוחניות בידי גבר].

לאחר ניסוח המקרים נבקש מהתלמידים לחשוב על דרך לפתור את הבעיות ולהציע כללים למניעת עושק בחיים שלהם [בבית ספר ובכלל].

נקרין את אחד מהקטעים הבאים שעוסקים בבעיית ה'פרוטקשן', ונבקש מהתלמידים לזהות בסיפור, את האיסור שלמדנו עליו. ניתן לדון האם 'פרוטקשן' נכלל באיסור לא תעשוק.

נבקש מהתלמידים להעלות על הכתב את כל החובות שבית הספר דורש ואת כל האיסורים שיש בחוקי בית הספר. נעבור איתם על הרשימה ונראה שיש איסורים או חובות שדומים זה לזה, וננסה להבין יחד מדוע צריך אותם על אף שהם דומים. נקשר זאת כמובן לדברי בעל ספר החינוך על ריבוי האזהרות והרצון שנתרחק כמה שיותר מהעבירות.

 

 

נספחים:

נספח א - מקרים לפתיחת השיעור:

דני רצה לקנות פיצה בפיצריה בהפסקה הגדולה אבל לא היה לו כסף. לכן פנה דני לחברו יוסי וביקש שילווה לו 20 שקל. יוסי הסכים בשמחה ונתן לדני את הכסף. לאחר ששבוע עבר ודני לא החזיר ליוסי את ההלוואה, יוסי בא לבקש מדני את הכסף ודני סירב להחזיר ליוסי את 20 השקלים ואמר לו שיחזיר בהזדמנות. כך עברו מספר שבועות שדני לא החזיר ליוסי את הכסף וכל פעם שיוסי בא לבקש אז דני דחה אותו בתואנות שונות.


 כנרת עובדת ב'קפה ומאפה' במרכז העיר ומשתכרת כאלף שח בחודש. לאחר מספר חודשים בהם עבדה בחריצות, כנרת רוצה לעזוב והיא מספרת לבעל בית הקפה על כוונתה. כתגובה לכך, בעל המקום אומר לה שאם בכוונתה לעזוב, הוא לא ישלם לה את המשכורת האחרונה אלא רק אם תמשיך לעבוד.


אבי ושרה שוכרים דירה ממושיקו וכשהסתיים חוזה השכירות מושיקו מגלה שהם לא שילמו לו על החודשיים האחרונים. בתגובה אבי ושרה אומרים לו שאם הוא יפנה אותם מהדירה יעלמו ולא ישלמו לו את הכסף שחייבים לו.