בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

חיפוש העצמי וחיפוש האמת - אמונה וגאולה פרק ב'

רות מנור, 1/5/2013

מקצוע: מחשבת ישראל
נושא: אמונה וגאולה

מטרות השיעור:

העלאה לדיון של מודלים לחיפוש האמת- חיפוש האמת ש"בחוץ"- האמת המוחלטת האובייקטיבית, מול חיפוש האמת ש"בפנים", האמת האישית, העצמית של המחפש. מה הקשר ביניהם? האם מדובר על דרכים סותרות או משלימות?

מילות מפתח: עצמיות, אותנטיות, להיות כמו כולם, להיות מיוחד, תשובה.

 

מהלך השיעור:

 

א.      נשאל את התלמידים:

האם חיפוש האמת, וההתלבטות מה הכיוון הנכון לבחור בו בחיים, צריך לבוא מתוך השאלה מהו הדבר הנכון באופן מוחלט? או אולי מה הדבר הנכון עבורי?

 

ב.      לאחר דיון בנושא, נקרא חלק מהראיון, ונצפה בחלק מהסרטון.

ראיון עם אתי אנקרי

סרטון של אורי זוהר (בעיקר דקות 10-20)

 

נדון בקצרה בשאלה במה שונה החזרה בתשובה של אתי אנקרי מזו של אורי זוהר. האם יש סתירה?

בעוד שאתי אנקרי מתארת את תהליך חזרתה בתשובה כתהליך של התקרבות לעצמה (ציטוט- "אני רואה את התהליך הזה כהתקרבות פנימית לעצמי, ולתוצאה קוראים בחוץ חזרה בתשובה"), אצל אורי זוהר התהליך מתואר כהכרה בעובדה שכלית אובייקטיבית- שיש בורא לעולם שנתן תורה לישראל, שחייבה אותו לשנות את אורחות חייו.

 

ג. נקרא ונסביר את המקור של הראי"ה. המקור מראה שאין סתירה בין הדברים, חיפוש האלוקי והמוחלט הוא חיפוש האני העצמי.

 'בקשת האני העצמי' [אוה'ק ח''ג קמ]:

ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור. אינו מתגלה בתוכיותו רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו, לפי ערך הגבורה העליונה, הספוגה מהאורה  הטהורה של זיו מעלה, שהיא מתלהבת בקרבו. חטאנו עם אבותינו, ... חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת איך, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו.  בחטא ההשתחואה לאל זר, חטא ישראל, זנה אחרי אלהי נכר,  את אניותו העצמית עזב, זנח ישראל טוב. חטאה הארץ, הכחישה את עצמיותה, צמצמה את חילה, הלכה אחרי מגמות ותכליתות, לא נתנה את כל חילה הכמוס להיות טעם עץ כטעם פריו, נשאה עין מחוץ לה, לחשוב על דבר גורלות וקריירות.  קטרגה הירח, אבדה סיבוב פנימיותה, שמחת חלקה, חלמה על דבר הדרת מלכים חיצונה. וכה הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל. באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה  גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם. והאני הולך ומשתכח, וכיון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה. רוח אפינו משיח ד', זהו גבורתו הדר גדלו, איננו מבחוץ לנו, רוח אפינו הוא, את ד' אלהינו ודוד מלכנו נבקש, אל ה' ואל טובו נפחד, את האני שלנו נבקש, את עצמנו נבקש ונמצא, הסר כל אלהי נכר, הסר כל זר וממזר, וידעתם כי אני ה' אלהיכם, המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים, אני ה''