בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

הערבית שלי אילמת

מתניה מאלי, צוות לב לדעת, 24/4/2018

מקצוע: ספרות
נושא: שירה מודרנית

הצעה להוראת השיר "הערבית שלי אילמת", מאת אלמוג בהר. שיר זה מניח כי יש קשר הדוק בין זהות לשפה ומתמודד עם הפער שבין רגשות חמים וקרובים לשפת ההורים הסבים והסבתות לבין רגשות קשים של ריחוק ושנאה לשפת האויב. מתוך כך מתמודד עם הזהות המסוכסכת העולה מפערים אלו.

נקרא עם התלמידים את הקטע הבא מתוך ראיון עם המשורר, לפני הקריאה נבקש מהתלמידים לסמן בקו את המשפט שהפתיע או סקרן אותם.

פתאום לא לדעת ערבית היה מחריד.

"הרגע המשמעותי ביותר מבחינתי של גילוי גבולות הלשון היה כאשר סבתי מצד אמי עליזה (לואיז) גחטן (לבית סגמן), בחודשים האחרונים שלפני מותה, שכחה את השפה העברית וחזרה לדבר רק ערבית (ערבית-יהודית-בגדאדית). כבר קודם לאותו הרגע ראיתי כיצד העולם מסודר בחלוקות לשוניות: הורי אמי מדברים אליה בערבית, היא עונה להם בעברית, אבי משוחח עם הוריו בגרמנית וצופה בסרטים בדנית, סבי שותק בספניולית, אנחנו הילדים מדברים עברית בינינו, אבל גם קצת אנגלית. עד אותו רגע יכולתי לחשוב שזה טבעי, שבכל דור מתחלפות שפות, שיש שפות ומבטאים של זקנים ויש שפות של צעירים, וזאת היא דרכו של עולם. החודשים האחרונים של סבתי הביאו הבנה חדשה: משהו זר, חיצוני למשפחה, הביא לכך שלא אוכל לדבר עם סבתי בימיה האחרונים, שלא אוכל להבין את סבתי בימיה האחרונים. פתאום לא לדעת ערבית היה מחריד; כמו לגלות לפתע, ללא הכנה, שאתה אילם וחירש בו זמנית. שנים לאחר מכן, חודשים לפני מותו של סבי האחרון, יצחק בהר, התחלתי ללמוד ספרדית, והוא התחיל לדבר עמי בספניולית (ספרדית-יהודית). בניסיון לענות לו היה חשש גדול, מהול בשמחה גדולה. קשה לדבר בשפה אחות לשפה שרק התחלת ללמוד; אושר גדול הוא לגלות שפתאום סבך יכול לדבר אליך בשפת ילדותו שלו."

(קטע מתוך הראיון "העברית שלי גועשת" ).

 

נאסוף מהתלמידים את המשפטים שהם סמנו ונכתוב אותם על הלוח, במידה ויש צורך נבחר את המשפטים הבאים:

נשאל איזה שפות דיברו הסבים והסבתות של אלמוג, נדון עם התלמידים בשפה כמקרבת וכמרחיקה, נבאר את המשפטים שסימנו התלמידים ונבקש מהם להביא דוגמאות מעולמם.  

 

נראה לתלמידים סרטון שבו אלמוג בהר מקריא את השיר בערבית (1:27 דקה עשרים ושבע).

 

 

 

מטלת כתיבה אישית קצרה - נבקש מהתלמידים לכתוב פסקה קצרה בת 5-7 שורות ביחס לאחת מהשאלות הבאות:

  1. מה יחסו של הדובר להיותו דובר עברית?
  2. מה יחסו להיותו דובר ערבית?

ננחה את התלמידים לבסס כל טענה במובאות מתוך השיר.

 

נאסוף את עמדות התלמידים, נצביע על יחס מורכב לכל אחת מן השפות נציע את האפשרות כי במהלך השיר מתרחש שינוי ביחסו של הדובר אל שפות אלו, שינוי הנובע מגילויים של הדובר. נציע לבחון את השינויים באמצעות תשומת לב ליחס בין פנים וחוץ. נשים לב לפערים בין מה שמתרחש בתוך האדם למה שקורה בבית ולמה שקורה ברחוב.  נסביר לתלמידים כי גם הבית והרחוב יכולים לתפקד בשיר כיחס פנימי.

(דיון זה בחלק מהכיתות עלול לגעת בעצבים חשופים של כאב ופחד.  במידה ויעלו תגובות רגשיות עזות. נכוון את התלמידים להבדיל בין ניסיון להבין את עמדתו של הדובר לבין ניסיון להבין את התגובה הרגשית שעולה אצלם ביחס לתובנות אלו).

 

ראיינו קרוב משפחה ששפת האם שלו אינה עברית. שאלו אותו איזה משפט בשפתו לא ניתן לתרגם לעברית, מדוע לא ניתן לתרגם משפט זה. מה המחיר לחיים בארץ שאינה שפת האם שלך. חשבו על שתי שאלות נוספות. 

 

להרחבה:

  1. השוואה בין סיפור לשיר - הסיפור "אנא מן אל יהוד" של אלמוג בהר הוא פנטזיית אימה על בחור יהודי שמחליף את שפתו לערבית ועל היחס של החברה וגורמי הסמכות בחברה כלפיו. ניתן להשוות בין הדגשים בסיפור לדגשים בשיר. ניתן להתייחס למשמעות השפה כיוצרת זהות.
  2. משפה למבטא - בכיתות בהן ניתן לדון בעדינות בנושאים מורכבים, אפשר להתייחס לפערים בין מבטאים שונים ולא רק בין שפות שונות. לפתוח במשימה: הקשיבו לבצועים של חווה אלברשטיין עמיר בניון ונסרין קדרי לשיר "בארץ אהבתי" וכתבו מכתב מנומק איזה ביצוע תבחרו להשמיע בטקס יום העצמאות. חווה אלברשטיין – הביצוע המקורי, עמיר בניון שר משירי ארץ אהבתי. נסרין קדרי שרה "בארץ אהבתי". לאסוף את הנימוקים השונים ולדון בשאלה מהו מבטא ישראלי רגיל ואלו מבטאים ישראלים "זוכים" לתגובות שליליות, להתייחס למבטא מזרחי, רוסי, אמריקאי, ערבי.
  3. מחשבה על זהות – בחרו אחד מהקטעים המצורפים וקראו אותו בזוגות. כתבו לאחריו  מה הטענה המרכזית בקטע וכיצד היא באה לידי ביטוי בשיר.

 

מקורות לעיון:

  1. ראיון עם אלמוג בהר -  "העברית שלי גועשת".
  2. שתי ביקורות על הסיפור – אנא מן אל יהוד: א, ב

 


תגיות: זהות