בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

תמונות מבית הספר העממי - חלק ראשון

עדי ריזל, צוות לב לדעת, 17/4/2018

מקצוע: ספרות
כיתה: ז'- ח'
נושא: סיפור קצר

הסיפור עוסק בחוויותיו של ילד שעלה לארץ בשנות החמישים. גיבור הסיפור מספר על קליטתו בתוך מסגרת בית הספר ועל יחסיו עם הוריו, התלמידים האחרים, והמורים, על רקע העליה לארץ.

הערה למורה: המערך שלפניכם מותאם לכיתה ז' ויכלול שני שיעורים והערכה חילופית.

 

מהלך השיעור:

 

במהלך השיעור הראשון נערוך הכרות עם מחבר הסיפור, אמנון שמוש. לאחר מכן  נקרא את חלקו הראשון של הסיפור.

אמנון שמוש -  הוא סופר, משורר ומחנך ישראלי. נולד בשנת 1929 בסוריה. אביו נפטר כשהיה בן תשע., לאחר פטירתו עלה לארץ עם אמו ואחיו, והם התגוררו בתל אביב. הווי בית הספר יצר אצלו התנגשות בין תרבות המזרח לתרבות המערב. בחלק ניכר מסיפוריו הוא מבטא את מצוקת קליטתם של יהודי המזרח ואת זיכרונות ילדותו סביב ההתנגשות בין התרבויות (לקריאה נוספת בויקיפדיה על אמנון שמוש).

במהלך הסיפור ניתקל במושגים שאינם ידועים לתלמידים. לפני תחילת לימוד הסיפור, נחלק את המושגים בין התלמידים. כל זוג תלמידים יקבל מראש מושג שאליו יצטרך להכין הסבר מראש עבור הכיתה. בכל פעם במהלך הקריאה בה ניתקל במושג שאינו ברור לכיתה, יתבקשו התלמידים שהכינו את ההסבר, להציגו ולהסבירו לכיתה.

רשימת המושגים: כור היתוך (כדאי לתת ליותר מזוג אחד להציג את המושג), חמלניצקי, גירוש ספרד, אינפלציה, רובל, סוקרטס, פלאח, נייר לקמוס, "מקל נועם ומקל חובלים", פרנקים, "עדות מכלי ראשון", קוראצ'ה, בית כנסת אוהל מועד, "דודס", בולמוס, מיקרוב, על נקלה, קטליזטור, פרימיטיבי, "עשיתי שבתותי חול" (מקור הביטוי), מאגרב, "עץ או פלסטיין".

 

כותרת הסיפור הינה "תמונות מבית הספר העממי".

נשאל:

"בית ספר העממי" הוא כינוי לבתי הספר שהיו במדינת ישראל בשנותיה הראשונות, ולרוב כללו תלמידים בשכבות הגיל א'-ח'. לגבי ה"תמונות", במהלך הקריאה נוכל להבין מה משמעות המילה.

פתיחת הסיפור, לאחר קריאת הפסקה הראשונה:

נשאל:

המספר הוא ילד, שמספר על יחסיו עם אימו. הוא מספר כי אסר על אימו לפנות אליו בערבית מפני שהתבייש בשפה זו. נראה כי השפות הידועות לאם היו עברית וצרפתית. הילד מספר כי היה לו חבר קרוב בשם שליין, שהיה פונה אל אביו ומבקש ממנו שלא יפנה אליו ביידיש.

"יידיש התהלכה כגבירה בחוצות תל אביב ושפת בני הגר [=ערבית] צרמה באוזניהם של בני אדם מן היישוב.."

המספר מדמה את השפה, לדמות אישה. הידייש היא שפה מכובדת ומוערכת ואילו הערבית היא שפה מביישת.

 

מתי קורה שאנשים מתביישים בהורים שלהם? למה זה קורה? מה יש בהורים שגורם לילדים שלהם בושה? או מה גורם לילדים להתבייש בהורים?
האם גם לכם קרה פעם שהתביישתם בהוריכם? נבקש מכל תלמיד לחשוב על תשובה בראש, מבלי לומר אותה בקול.

 

המשך קריאה, החל מהמילים "גאווה גדולה הייתה בליבי…".

המספר מציג את מערכת היחסים בינו לבין הילדים ה"אחרים" בכיתה.

נשאל: מהן שתי הקבוצות בחברת הילדים שבה גדל הגיבור? מה מאפיין כל קבוצה?

הגיבור ממשיך ומספר: "עד מהרה הסכנתי למציאות החדשה: יש עם ישראל, ויש עדות המזרח...". מבחינתו, האנשים החיים בארץ מתחלקים לשתי קבוצות ברורות. מצד אחד- "ארצישראלים" שהם... (כמו שהגדרנו בשאלה הקודמת, חזקים ושולטים, אשכנזים, דוברי יידיש, נאורים) ו"עדות המזרח" שהם... (דוברי ערבית, "פרימיטיבים", מתביישים במוצאם).

קריאה עד השורה: "ברי לי שהיה בצעדי זה מן ההתבצרות בחבורה שאין בה אשכנזים".

 

הדובר מרגיש חצוי בין שני עולמות שאין לו אפשרות לשלב ביניהם.

הציגו את היתרונות והחסרונות שבהשתייכות של הכותב אל כל אחד מהעולמות. מה "מרוויח" הדובר מההשתייכות אל כל אחד מהעולמות, ומה הוא מפסיד?

כל זוג תלמידים יערוך במחברת את השיקולים, בעד ונגד ההשתייכות לכל אחת מהקבוצות.

מצד אחד, המספר אומר כי הוא רוצה להיות חלק מחברת הנערים ה"אחרים" מהכיתה. אבל מצד שני, הוא מוצא את עצמו נמשך אל בית הכנסת הספרדי. גם אימו מעודדת את השתייכותו אל החברה הספרדית המסורתית. בסופו של דבר, נודע בבית הספר כי המספר נוהג ללכת באופן קבוע אל בית הכנסת. הוא מבין כי עליו לבחור בין שני העולמות ובוחר בעולם החדש.

 

משימה: כתבו כמה שורות לגיבור הסיפור, והביעו את דעתכם בנוגע לבחירתו.

מתי קורה שבני אדם מרגישים כי עליהם לשנות משהו בעצמם, או להסתיר משהו באישיותם, על מנת להשתלב בחברה? תנו דוגמה למצב כזה.

 

הרחבה:

כאן ניתן להרחיב אודות המושג "כור היתוך".

  1. "כור היתוך" – כור היתוך הוא תהליך בו חומרים שונים מותכים יחד בחום מסוים והופכים לחומר אחד, אחר, עד שלא ניתן לדעת מה היו החומרים המקוריים. בביטוי זה השתמשו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בתקופה זו, עולים רבים הגיעו מארצות שונות, בעלי תרבויות, מנהגים ושפות שונות. המטרה הייתה להפוך את מדינת ישראל למקום אחיד לכולם דרך ביטול ההבדלים בין התרבויות ויצירת תרבות אחת אחידה (של "צברים").
  2. סרטון יפה שממחיש את רעיון "כור ההיתוך.
  3. סרטון נוסף (החל מדקה 7.30).