בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

איך החיים ממשיכים - חלק א'

מתניה מאלי, צוות לב לדעת, 4/4/2018

מקצוע: מעגל השנה
נושא: שואה

הקדמה:

ביחידה זו נלמד שלשה שירים המתארים שלש התמודדויות שונות של ניצולי שואה וילדים לניצולי שואה עם האתגר להמשיך את החיים מתוך התופת - 'שתיקות', 'תסריט', 'הנה אשיר כמותם'. . את השיר הראשון: 'תסריט' כתבה לאה נבנצל, (1942-) ילדת מסתור שהוחבאה במהלך השואה בבית משפחה פולנית. שיר זה מתמודד עם שאלות של גורל ובחירה. השיר השני: 'הנה אשיר כמותם' כתבה טניה הדר (1947-2014) בת לניצולי שואה שנולדה במחנה עקורים בגרמניה. שיר זה מתמודד עם שאלת האפשרות להתפלל מול טראומת השואה. השיר השלישי: 'שתיקות' כתב ניצול השואה אתמר יעוז-קסט (1934-) ובו תיאור של השתיקה  כצורך הישרדותי ואת מה שמתגלה מעבר לשתיקה. שיר זה ילמד בהתאם למערך השיעור המופיע באתר.  בסופה של יחידה זו נציע פעילות מסכמת המובילה את התלמיד לעבודה השוואתית.

 

תסריט / לאה נבנצל:

 

נערוך הכרות עם המושג "ילדי המסתור".

נכתוב את המילים 'ילדי מסתור' על הלוח. נשאל את התלמידים: מה אתם חושבים כשאתם שומעים את המושג 'ילדי המסתור'?

נכתוב על הלוח את האסוסיאציות השונות אותן מעלים התלמידים. נמקד את התלמידים בהקשר של ילדי מסתור בשואה, נדגיש על הלוח את האסוסיאציות הרלוונטיות לילדי מסתור בשואה. נשאל אותם על חווית הילד חווית ההורה ועל ההקשר שמוביל לסיטואציה נוראית זו.

 

נבקש מהתלמידים לקרוא בזוגות התייחסויות ועדויות על 'ילדי המסתור'. המקורות לעיון התלמידים:

  1. התיאור של רינגלבלום לקושי במציאת מסתור (נספח 1).
  2. עדותו של פרחודניק מאוטבוצק על הקושי במסירת בתו לפולנים מתוך הספר "בחסדי זרים" (נספח 2). 
  3. תיאורה של אמונה נחמה גפני על הסכנה שנשקפה למסתירים ועל הקשיים שבפרידה מהילדים בספר לבבות חצויים (נספח 3). נפנה תלמידים סקרנים וזריזים לחיפוש מקורות נוספים העוסקים בהסתרת ילדים באתר יד ושם ובאתר ויקיפדיה.

לאחר הקריאה, נבקש מהתלמידים לשוחח על השאלות הבאות בדיון בזוגות (לשיקול המורה - האם לבקש לכתוב את התשובות במחברת או לדון באופן תיאורטי).
דיון בזוגות - מהם הקשיים שעמדו בפני הורים יהודיים שרצו להציל את ילדיהם באמצעות מסירתם למכרים פולניים? התייחסו בתשובתכם לקשיים פנימיים וחיצוניים, צטטו מהמקורות להוכחת דבריכם. הוסיפו עוד קושי העולה על דעתכם שאינו מופיע במקורות אלו.

 


נסכם על הלוח את התובנות של התלמידים מקריאת הטקסטים, נפתח בשאלות שעלו להם במהלך הקריאה והעיון. נמשיך לדיון בטקסטים דרך שאלת הדיון, נבקש מהתלמידים לתמוך טענותיהם בציטוטים מהטקסט, נדגיש את הנקודות הבאות:

 

נחלק את הכיתה לשבע קבוצות, כל קבוצה תקבל חלק מהשיר ותתבקש לכתוב בעקבות הקטע השירי שקיבלו: עובדה אחת, מסקנה אחת, ושאלה אחת. יש להדגיש לתלמידים כי עליהם להגיע להסכמה של כל חברי הקבוצה שהעובדה המסקנה והשאלה שהם בחרו חשובה ומשמעותית ומתייחסת לשיר.

אופן ביצוע המטלה:

שלב א - כל קבוצה מקבלת חלק מהשיר (לשיר שבעה חלקים שכל אחד מהם פותח בשאלה: מה הם תנאי הפתיחה או מה הם תנאי ההמשך).  ומתחתיו שלוש שאלות: כתבו עובדה/מסקנה/ שאלה על קטע זה.

שלב ב - כל קבוצה מעבירה את הדף שכתבה לקבוצה לידה. חברי הקבוצה עונים על שאלה אחת ומעבירים את הקטע לקבוצה הבאה. כך שבסוף התרגיל כל קבוצה התייחסה לשלשה קטעים מתוך שבעה. דפי פעילות מצורפים בנספח 3.

 

בחלק האיסוף נתייחס לנתונים הביוגרפיים העולים מהשיר למסקנות ולשאלות.
הביוגרפיה העולה מהשיר – בעזרת העובדות שהתלמידים כתבו:

  1. נתאר את הביוגרפיה של לאה נבנצל העולה מן השיר.
  2. נדגיש כי כתיבת ביוגרפיה אינה כתיבה של עובדות אלא בחירה להתמקד בעובדות החשובות עבור כותב הביוגרפיה לטובת המטרה בשבילה הוא מספר את סיפור חייו.  
  3. נשלים את הביוגרפיה בעזרת הביוגרפיה המופיעה בנספח 5 ( הסיפור מופיע בנוסח קצת שונה כאן).
  4. נערוך דיון קצר בכיתה שבו ננסה להבין את הבחירה להתמקד בשיר בפרטי ביוגרפיה אלו ולא אחרים.
  5. מסקנות ושאלות – נאסוף את המסקנות ואת השאלות שעלו מהשיר  ונבקש מהתלמידים לחלק את המסקנות והשאלות לשני סוגים. אנו מציעים אחת מן החלוקות הבאות: עולם פנימי ותנאים חיצוניים. אתגרים פיזיים לעומת אתגרים נפשיים או רוחניים. עולם הילדה לעומת עולם ההורים.

 

ניגודים בשיר - הצעת קריאה ופרשנות:

בשיר שתי מערכות ניגודים:

  1. מערכת הניגודים הראשונה מתארת פער חריף בין הנוכחות של לאה התינוקת, כתינוקת לבין היחס אליה כאויב וכפחד. מערכת ניגודים זו באה לידי ביטוי בשיר בניגודים הבאים: תינוקת – מבוגרים, יהודים – נוצרים, מלמלה לבנה – יאור של דם, חבילה- ילדה, שם רקום – שם של פחד. ילדה- סבתא, תנאי פתיחה- תנאי שליחות.
  2. מערכת הניגודים השנייה מדגישה את הפער בין תנאי הפתיחה לתנאי ההמשך ולבסוף לתנאי השליחות. מערכת ניגודים זו עומדת כנגד הגורליות האכזרית שהובילה להתייחסות אל ילדה קטנה כ'פחד' – חיי הילדה זו שהפכה בינתיים להיות אמא וסבתא הם עצמם התרסה כנגד הניסיון להפוך אותה מבן אדם לסכנה ופחד.  

הרמז על משה ביאור, עומד בזיקה לשתי מערכות הניגודים הן כמודל של מאבק בין טוב לרע המוביל לאחת משתי מסקנות: המאבק בין טוב לרע הוא מאבק נצחי לובש צורה ופושט צורה, רדיפות היהודים בימי השואה הן גורל נצחי של היהודים. והן כיציאה מתוך תנאי פתיחה מזעזעים לשליחות הירואית של האדם המופלא בתולדות האנושות.

בעוד מערכת הניגודים הראשונה היא מערכת הווית סטטית המניחה כי המצב לא ניתן לשינוי מערכת הניגודים השנייה מתוארת על ציר הזמן ותופשת את הזמן כציר של התקדמות, את המצב ההווי כתנאי ראשוני לשינוי. השיר עובר ממערכת ניגודים מן הסוג הראשון למערכת ניגודים מן הסוג השני. 

לאור הנאמר לעיל, ניתן להבין את השיר כשיר מתהפך. לכך מצטרף גם השינוי שחל בשורה האחרונה. השורה האחרונה משנה את היחס לשאלות המרכזיות בשיר ואת היחס לאירועים המתוארים בשיר מן העבר הקרוב של המשוררת ומן העבר הרחוק של משה.

 

ניתן לבחור אחד מתרגילי הכתיבה הבאים:

אופציה א' - כאשר מסרו ההורים הצעירים צבי ופיפא הרשמן את לאה הקטנה לשכן הפולני הם מסרו אתה מכתב. מכתב זה מעולם לא נמצא. כתבו את המכתב שהורים אלו היו יכולים לכתוב לילדתם.
אופציה ב' - לאה בבגרותה שמעה כי הוריה השאירו מכתב עבורה, מכתב שלעולם לא נמצא, לאה החליטה לכתוב להם מכתב. כתבו את המכתב בשמה של לאה להורים שלה.  
יישום של ההתמודדות והעברתה לעולמו של התלמיד - ספרו ללאה על מצב שבו אתם יכולים להפוך תנאי פתיחה לתנאי שליחות. בשלב זה יתקיים אסיף כיתתי הכולל את קריאת השיר 'המכתב'. 

 

מקורות והרחבות:

  1. השיר 'תסריט' מאת לאה נבנצל – דבורה סילברסטון-סיון.
  2. דבורה מן ושושנה בקשי - להפוך את החושך לאור ואת המר למתוק – על שירה של לאה נבנצל, יחידת לימוד נלווית לסרט "למי שאספני" – שניהם בהוצאת ובהפקת המרכז ללימודי השואה במכללה ירושלים 2007 .
  3. נחום בוגנר, בחסדי זרים, הצלת ילדים בזהות שאולה בפולין –. יד ושם ירושלים תשס"א עמ' 42 -43.
  4. עמנואל רינגלבלום, כתבים אחרונים יחסי פולנים יהודיים עמ' 237-238.
  5. מכתב – לאה נבנצל, "למי שאספני" עמ' 16-17.
  6. על הסתרת ילדים יהודיים בזמן השואה ניתן לקרוא באתר יד ושם בהפניות המוצגות כאן
  7. על הקושי בפרידה מהמשפחות המאמצות, ניתן לקרוא במאמרו של נחום בוגנר, ובספרה של אמונה נחמני גפני - לבבות חצויים.

 


תגיות: שואה