בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

פני הארץ / אהוד מנור

עדי ריזל, צוות לב לדעת, 20/3/2018

מקצוע: ספרות
כיתה: ז'- ח'
נושא: שירה מודרנית

שיעור זה עוסק בשיר "פני הארץ" מאת אהוד מנור. במסגרת השיעור נזמין את התלמידים לשאול את עצמם - כיצד נראית הארץ בעינינו? מהן הנופים הישראליים שהם מתחברים אליהם ומרגישים שייכות אליהם? נבחן את ארץ ישראל מנקודת מבט פיזית - נופי טבע, ומנקודת מבט חברתית-אנושית: מתוך התבוננות במרקם החברה המגוון בארצנו.

 

פתיחה כללית:

השיר נכתב על ידי אהוד מנור. כדאי להיכנס ולראות בקישור המצורף את הציור שהקדישה גוגל לרגל יום הולדתו ה-74 של המשורר, בשנת 2015. אהוד מנור נפטר עשר שנים קודם לכן בשנת 2005, מדום לב.

לימוד נוסף על אישיותו המיוחדת, באמצעות ויקיפדיה (בקישור זה). 

שאלות הכוונה לקריאת הערך בויקיפדיה:

  1. באלו שנים חי אהוד מנור, והיכן גדל?
  2. ציינו שני אירועים משמעותיים בחייו.
  3. ציינו שלושה שירים מוכרים לכם שאותם כתב אהוד מנור.
  4. עיינו בכתבה המתארת את הלוויתו של אהוד מנור. ציינו שני תיאורים ש"תפסו אתכם".

 

פתיחה לשיר:

לפני שנתחיל ללמוד את השיר, נכתוב על הלוח את כותרת השיר "פני הארץ". הכותרת יוצרת "האנשה" למושג "ארץ". המשורר מדמה כי לארץ ישנן "פנים" כפני אדם.  נזמין את התלמידים לחשיבה משותפת על נקודה זו:

נבקש מהתלמידים לנסות לשרטט את פני הארץ או לכתוב לעצמם. לאחר כמה דקות נאסוף את תשובותיהם על הלוח.

 ניתן לצפות בסרטוני פרסומת, כגון:  15 מקומות שחובה לבקר בהם בישראל, סרטון תדמית לישראל.

בשלב זה המסקנה היא כי פני הארץ הן תמונות נוף שונות, מוכרות (לדוגמה: הכותל, הר החרמון, ים המלח).

 

 

לצד טקסט השיר, התלמידים יקבלו שרטוט ריק של פני הארץ, ויתבקשו לאייר אותה בהתאם לטקסט השיר, להוסיף הבעות, רקע (להבנתם) ולהשתמש בצבעים שמתאימים לדעתם לאוירת השיר.

 

פני הארץ - מילים: אהוד מנור  


אתה שואל אותי לשמה 
ומבקש שאתאר את פני אהבתי 
את סוד יופיה באור חמה 
ומה אומרות פניה של ארץ תקוותי 

אתה שואל אותי האם 
דמעות עיניה הן דמעות של עצב או שמחה 
ומה פשרם של הצבעים 
ברקותיה, בלחייה, במצחה. 

הן פני הארץ הם פניך 
פני אחיך ושכניך, 
פני בנותיך ובניך,
פני הארץ הם פניך. 

מראש הרים, מסוף מדבר 
את כל פלאיה אבקש זו אהבה בלי תנאי 
ואיש עדיין לא פתר 
חידת פניה ופניך ופני. 

 

בית ראשון:

נשאל:

דובר השיר פונה אל אדם אחר  (נמען) שזהותו אינה ידועה. כאשר אנחנו קוראים את השיר אנחנו מרגישים שנקלענו לשיחה בין שני אנשים, אך מבלי לדעת כיצד התחילה.

כתבו את השאלות במחברתכם (שתי שאלות).

אותו אדם שאליו הוא מפנה את שירו, ככל הנראה שאל "מה שמה של אהובתך?", "כיצד היא נראית?". הוא מבקש להבין מהי זהותה של אהובתו. השיר נכתב על ארץ ישראל, אך הדובר מדמה אותה לאישה יפה, שאת פניה מאירה השמש.

 

בית שני:

(יתכן כי ידרש להבהיר את פירוש המילה "רקותיה", רקה היא החלק הצדדי של הראש מעל האוזניים).

 

בית שלישי:

בבית זה, עונה הדובר לשאלה שאותה נשאל בבית הראשון: "מהן פניה של הארץ?". הדובר מגלה מהם פני הארץ. תשובתו היא כי פני הארץ הם פני האדם, פני משפחתו, חבריו, קהילתו. הוא בוחר לתאר את הארץ באמצעות תיאור בני האדם החיים בה, ומעצבים אותה, ואינו מתאר את נופיה הפיזיים (במקום למשל לענות: פני הארץ הם - הריה, גבעותיה, סלעיה, חופיה).

בשירו של המשורר הידוע שאול טשרניחובסקי (ניתן לראות את השיר המלא כאן) נכתב:

"הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה,

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ

רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה אָזְנוֹ עוֹדָהּ רַעֲנַנָּה,

רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה עֵינוֹ טֶרֶם שָׂבְעָה לִרְאוֹת..."

 

יש קשר עמוק בין האדם לבין הנוף שבו גדל ובו חי. השיר מצביע על ההשפעה של הטבע והנוף על עיצוב אישיותו של האדם, ברמה כללית יותר ניתן לומר שהמקום בו אנו נמצאים (הטבע, הנוף, העיר) יכול ללמד אותנו על עצמנו ועל מה שבתוכנו. לדוגמה: אדם יכול לתאר את עצמו כ"טיפוס עירוני" או "קיבוצניק". מקום הולדתו וגדילתו משפיעה במידה רבה על אופיו.

 

בבית הרביעי:

אומר הדובר כי אהבתו לארץ הינה אהבה ללא מגבלות.

יתכן כי הכוונה היא לתיאור אהבה רבה, המגיעה מהקצה הגבוה ביותר של "פני הארץ" עד לנקודה הנמוכה ביותר בה. (כמו למשל בשירו של בועז שרעבי: "אביא לך אבנים מהירח, אתן לך אוצרות מלב הים…").

יתכן כי הדובר רומז לקושי הקיים בחיינו בארץ ועדיין לא נפתר.

 

הצעה ראשונה:

התלמידים יוזמנו להכנס לתערוכת "שבעים פנים לישראל", כאן (דרך הכתבה ניתן להגיע לקבוצת הפייסבוק שבה מצויות כל התמונות).  התלמידים יתבקשו לצלם בעצמם תמונה המשקפת את "פני הארץ"- מבחינת נופי טבע או נופים אנושיים. ניתן להעזר בתמונות קיימות אצלם או לתת תאריך הגשה שיאפשר לתלמידים לחשוב ולצלם מראה "ישראלי" באיזור מגוריהם.

ניתן לעיין בתערוכת "רגע ישראלי" משנת 2014, וגם בתערוכת "דיוקן ישראלי קבוצתי".

הצעה שנייה - הערכה חלופית:

חלק א - על התלמידים לצייר את הארץ ולדמות אותה לפני אדם, בהתאם לנקודת מבטם האישית. באפשרותם לצייר אותה כגוף שלם, להוסיף לה בדמיון אביזרים, תפאורה. ניתן לדמות אותה ל"קשישה" בת שבעים, או לאישה צעירה -לבחירתם. על התלמידים להשתמש בצבעים מתאימים, להוסיף הבעות, להוסיף תמונת רקע.

חלק ב - מעניין להשוות בין שיר זה לבין שירו של אריאל הורוביץ "כמו רקפות". בשני השירים מדומה הארץ לאישה שיש לה פנים אנושיות. בשיר חוזר הביטוי "וכשהיא לפתע צריכה..." המדמה את הארץ לאהובה שמבקשת בקשה מאוהביה. למרות זאת, שני השירים מציגים נקודת מבט שונה כלפי הארץ.

ניתן להשמיע את השיר ולבקש מן התלמידים לצייר שני ציורים (או תרשימים, לתלמידים המתקשים לצייר) שונים, אשר כל אחד מהם משקף את נקודת המבט של המשורר על הארץ.

 

מקורות:

מתוך האתר שבילים ברוח.

 

להרחבה:

אבות דרבי נתן, פרק לא:

 "הקדוש ברוך הוא..ברא את כל העולם כולו, וברא את השמים ואת הארץ עליונים ותחתונים. ויצר באדם כל מה שברא בעולמו.

ברא חורשים בעולם וברא חורשים באדם זה שערות של אדם… חמה בעולם חמה באדם זה אורו של אדם…מים מלוחים בעולם מים מלוחים באדם זהו דמעות של עיניים. נחלים בעולם נחלים באדם אלו דמעות.

חומות בעולם חומות באדם אלו שפתותיו של אדם. דלתות בעולם דלתות באדם זה שיניו של אדם. רקיעים בעולם רקיעים באדם זה לשונו של אדם.

מים מתוקים בעולם ומים מתוקים באדם זהו רוקו של אדם. לסתות בעולם לסתות באדם זה לחייו של אדם. מגדלים בעולם מגדלים באדם זה צוארו של אדם. …

הא למדת שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו ברא באדם".

שאלת מחשבה ותרגיל:

המדרש מדמה את נופי הטבע, לגוף האדם. על הלוח או במחברת נאסוף את הדימויים השונים. לדוגמה: חורשות בטבע - מדומות לשיער של האדם. מים מלוחים שבים - לדמעותיו של האדם. חמה בעולם - מהו אורו של אדם? אולי - חום ליבו, התלהבותו. חומות - שפתותיו של האדם.

 

 

 


תגיות: ארץ ישראל