בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

קמצא ובר קמצא

גדעון שרלו, צוות לב לדעת, 20/3/2018

מקצוע: יחידת אגדה
נושא: חורבן וגאולה

הסיפור של קמצא ובר קמצא ידוע ומוכר לכולם עוד מגן הילדים. מה משמעותו עבור תלמידינו כנערים בוגרים? כיצד נסביר את התנהלותן של הדמויות השונות בסיפור ואת אחריותן לחורבן? התלמיד, הכיתה והמורה מוזמנים לחשיבה אמיתית על משמעותה של שנאת החינם, על תרבות השיח בחברה ועל טעויות ותיקונן.

 

הקדמה למורה:

במידה ושיעור זה הוא המשך של השיעור הקודם על הגדרת שנאת חינם, נתחיל ונקשר בין השיעור הקודם לזה- "בשיעור שעבר דברנו מהי שנאת חינם ומה משקלה בעולם ה'עבירות' ראינו כי שנאת חינם החריבה את בית המקדש גם כשכולם היו צדיקים גדולים וקיימו תורה ומצוות".

 

נפתח את השיעור במשפט על הלוח - "שנאת חינם היא: ... " ונבקש מהתלמידים להשלים את המשפט. נשים לב להגדרות שלהם ונרשום את תשובותיהם על הלוח בצד, כך שהם יישארו לאורך השיעור.

המהרש"א  קושר בין הגדרת שנאת חינם לסיפור שכולנו מכירים - קמצא ובר קמצא.

"מקדש שני ...מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם". כמפורש פרק הנזקין (גיטין נה ע"ב- נו ע"א) בעובדא דקמצא ובר קמצא, שהוא היה תחילת החורבן, עיין שם."

נשים לב שהמהרש"א מגדיר את סיפור קמצא ובר קמצא כתחילת החורבן ולא כגורם אליו. אם כך מה יש בסיפור הזה שמסמל את תחילת החורבן? היכן באה לידי ביטוי שנאת החינם בסיפור הזה? מה לסיפור הזה ולנו?

 

נבקש מהתלמידים לקרוא את סיפור קמצא ובר קמצא בחברותות, ולמלא טבלה שמתייחסת לכל דמות, מעשיה, ופרשנות של התלמידים לגבי חלקה בחורבן. להלן פירוט העמודות בטבלה:

  1. הדמות [בעל הבית, קמצא, בר קמצא, השליח, החכמים, רבי זכריא בן אבקולס, הקיסר]
  2. מה עשתה בסיפור.
  3. משמעות המעשה שלה ביחס לחורבן [באיזו מידה גרמה לו ישירות/בעקיפין, באיזו מידה יכלה למנוע את החורבן וכיצד וכד'].

 

נשים לב שבאגדה ישנן שתי התייחסויות בנוגע לאחריות לחורבן - אחת מופיעה בתחילת האגדה, "בגלל קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים", השניה מופיעה בסוף האגדה, "ענוותנותו של רבי זכריה החריבה את ביתנו".

נסביר מהי אותה 'ענוותנות' של רבי זכריה - חוסר היכולת להתגמש, להבין את גודל השעה לעומת הכרעות הלכתיות נקודתיות, החשש ממה יאמרו ולא ממה שהולך לקרות אם לא יעשו את ההצעות שעלו.

 

לאחר מילוי הטבלה (ותשומת לב התלמידים לכך ש'קמצא' בכלל לא נמצא פיזית בסיפור) נשאל  - לפי הסיפור מי אחראי לחורבן? ומתוך כך: מה המעשה שהביא לחורבן?

נבקש מהתלמידים להביע את עמדתם בשאלה מה גרם לחורבן, דרך הזמנה לקדמת הכיתה שנים/שלושה תלמידים שיציגו את הגורמים השונים.

 

נשלח את התלמידים ללמוד בחברותות את פירושיהם של של המהר"ל ושל הרב יגאל אריאל לסיפור קמצא ובר קמצא. כל תלמיד ילמד מקור אחד, יענה על שלוש השאלות ולאחר מכן יסביר לחברו את המקור אותו למד.

השאלות:

  1. כיצד מתייחס המקור לקמצא ובר קמצא - האם הסיפור התרחש באמת?
  2. האם המקור מתייחס לרבי זכריה בן אבקולס ולאמירותיו, ואם כן מהי מידת אחריותו על החורבן?
  3. מהו הערך שנפגם שבו מתמקד הסיפור ובעצם זה שהוביל לחורבן?

נסכם עם התלמידים את הלימוד דרך השאלות.

העיקרים שיש להדגיש בסיכום:

מפירוש המהר"ל עולה כי עצם שמותיהם של הגיבורים - קמצא ובר קמצא- מלמד על המצב ערב החורבן שעם ישראל היה מחולק ומפורד ועל כן נחרב בית המקדש שהוא סמל לאחדות. על כן, פחות משנה העובדה אם סיפור זה קרה באמת או לא, הסיפור מדגיש ומדגים את הפירוד וחוסר האחדות. נשים לב שהמהר"ל לא מתייחס כלל למעשה רבי זכריה.

מפירוש הרב יגאל אריאל עולה שמסיפור קמצא ובר קמצא ניתן ללמוד שני דברים עיקריים:

 

שלב א: הרב יגאל אריאל כתב שהסיפור הוא תולדה של טעויות. נסו ל'תקן' את הסיפור ולהצביע על הנקודות שבהן יכל הסיפור היה להיגמר בטוב.

שלב ב: חישבו על מקרה  בחיים שלכם שהיתה לכם תקשורת לקויה או חוסר תקשורת עם אדם קרוב (חבר, הורה, אח, מורה וכד'), ונסחו הודעת וואטספ שהייתם רוצים לשלוח כעת לאחר לימוד הסיפור.

נחזור לרשימת ההגדרות של שנאת חינם מתחילת השיעור - לאחר לימוד הסיפור והפירושים, נבחר הגדרה ונכתוב מה עלינו לעשות על מנת לתקן אותה בכיתה/חברה שלנו.

 

סיפור קמצא ובר קמצא, כסיפור המכונן של החורבן מזמין אותנו לחשוב על המשמעויות העמוקות והרחבות שלו ועל היחסים שלנו בחברה. ראינו כי לכל דמות בסיפור יש חלק במעשה, בין אם בפועל ובין אם במשמעות, וכי יש לא מעט שלבים בהם היה ניתן לעצור ולתקן את הנעשה. מהסיפור עולות מספר משמעויות לשנאת חינם והמסר לימינו הוא שכל אחד יכול לעשות את התיקון הנדרש על מנת שהחברה תהיה טובה יותר.

 

להרחבה:

רבות נכתב על סיפור קמצא ובר קמצא. להלן מספר קישורים למאמרים מעניינים להעשרה:

  1. מאמר של הרב בני קלמנזון, ראש ישיבת עתניאל, מתוך ספר שלם שכתב על אגדות החורבן.
  2. שיעור מצולם של הרב בני קלמנזון על אגדה זו. 
  3. מערך ללימוד עצמאי עם שאלות ורעיונות על האגדה מאת הרב יוני לביא.
  4. ניתוח ריאלי ורעיוני של הסיפור מתוך השוואה בין הגרסה שבבבלי לגרסה שבמדרש מאת הרב צבי שמשוני.
  5. שיעור ושיח של חילי טרופר בעיר האהלים בתשעה באב בתל אביב. מעניין להראות לתלמידים גם בגלל האוירה שיש בקטע וגם בגלל האמירות המגוונות בו.