בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

שתי כובסות בערב פסח

בתיה קלר, צוות לב לדעת, 17/3/2018

מקצוע: מעגל השנה
כיתה: ג' - ד'
נושא: פסח

מטרת השיעור ללמוד לשמוח ולהודות על מה שיש. נדגיש כי בפסח עם ישראל מודה על כל החסדים הקטנים שנעשו עמו כשיצא ממצרים ומפורטים בפיוט "דיינו". הודיה והלל נמצאים במקום מרכזי בהגדה.

 

אפשרות ראשונה - נציג את התמונה ונדבר עליה:

נדבר על ניקיון כחלק מההכנות לפסח ולציין שככה כיבסו פעם לפני מכונות הכביסה.

אפשרות שניה - נקרא את שתי הפסקאות הראשונות של הסיפור ונבקש מהתלמידים להמשיך את הסיפור מדמיונם (בע"פ או בכתב). 

אפשרות שלישית - נשאל: כיצד מתכוננים בביתכם לפסח? נשוחח בקצרה על הניקיון הרב שנעשה בבית ונקרא את הסיפור.

 

נקדים לסיפור:

נקרא את הסיפור "שתי כובסות בערב פסח" שמספר על שתי נשים שהתכוננו לקראת החג. כשנקרא את הסיפור חפשו מה עשתה כל אישה לקראת החג (כדאי להקדים לתלמידים הצעירים ולהסביר כיצד היו מכבסים בגדים לפני מכונות הכביסה).

 

שתי כובסות בערב פסח- מסיפורי יהדות תוניס

לפני שנים רבות חיו בטוניסיה שתי נשים, האחת עשירה והשנייה ענייה. הגיע חודש ניסן, קרב חג הפסח ולאישה הענייה אין כסף לקנות את צרכי החג, אפילו לקנות מצות לא השיגה ידה. שכנתה העשירה קנתה בגדים חדשים, צבעה את ביתה ומלאה אותו בכל טוב.

הגיע ערב פסח. לאישה העשירה היה כבש לסעודה קשור בחבל ולאישה הענייה אין שום דבר לחג.

החליטה הענייה ללכת לנהר ולכבס את בגדי ילדיה כי אמרה בלבה: "לא נסב לליל הסדר בבגדים מלוכלכים שדבק בהם חמץ".

ישבה על שפת הנהר והתחילה מכבסת. הרימה את עיניה והנה למולה איש זקן, עיניו טובות וזקנו יורד לו על חזהו.

"מה את עושה בתי?" שאל הזקן.

"מכבסת את בגדי ילדי".

"הנקי ביתך לקראת הפסח"?

"כן" ענתה האישה.

"כן יהי רצון!"    

"היש לך בגדים חדשים?"

"כן"

"כן יהי רצון"! 

"היש לך מצות ושאר מאכלים טובים?"

"כן"

"כן יהי רצון"! 

נתן הזקן לאישה מטבע לקנית צרכי החג.

חזרה האישה הביתה ומה היא רואה? כבש קשור ליד הבית, הבית נקי ומסודר והארון, שהיה ריק, מלא בגדים.

ולא עוד, אלא העודף שקבלה מן המטבע, לא אזל ונשאר לה כסף לקניית צרכי החג.

בקרה האישה העשירה בבית שכנתה ונדהמה: במקום בית עלוב ודל מצאה בית מלא כל טוב. פנתה אליה בשאלה:

"מנין לך כל השפע הזה?"

ספרה לה האישה את ספורה: "על שפת הנהר, כאשר כָבַסְתִי כביסה, בא אלי זקן אחד וברכני."

מה עשתה העשירה? מצאה בגדים ישנים וקרועים ורצה אל שפת הנהר כדי לכבסם.

בא אליה הזקן ושאל אותה: "מה את מכבסת בתי?"

"את בגדי ילדי המסכנים!" ענתה האישה בבכי.

"הנקי כבר ביתך לקראת הפסח?"

"לא"

"כן יהי רצון!" הפטיר הזקן והוסיף לשאול: "האם יש לך כבש לפסח?"

"לא".

"כן יהי רצון!"

"היש לכם בגדים לחג?"

"לא".

"כן יהי רצון!".

חזרה האישה לביתה מצפה לראות עושר רב שנוסף לה, והנה כל העושר והטוּב שהיו בביתה נעלמו: לא מצות ולא יין. לא בגדים חדשים ולא כבש. הבית ריק.

ובבית הענייה חגגו את ליל הסדר בשמחה והודו על כל הטוב והשפע בביתם.

 

רשמים מהסיפור:

 

 

העבדות והמצה מזכירים לנו שהיינו חסרי כל כשיצאנו ממצרים, השארנו את הכל מאחורינו.

פסח מלמד אותנו שאנחנו צריכים לזכור דווקא את המיעוט ואת החוסר ולשמוח בכל דבר קטן שיש לנו. בהגדה אנחנו אומרים תודה על כך כל הרבה דברים קטנים. אנחנו שמחים ומסתפקים ואומרים "דיינו" גם אם הקב"ה היה עושה עימנו רק חלק מהטובות. תודה על כך התחנות שבדרך ולא רק על ההצלחה הגדולה בסוף.

הסיפור שקראנו יחד מראה לנו את ההכנות שעשתה אישה שהיה לה מעט מאוד ובכל זאת בחרה לראות את מה שיש לה ולא לספר על החוסר שלה. היא עשתה מאמצים להתכונן לחג למרות שלא היה לה הרבה. לפסח כולם מתכוננים, כל אחד עושה את המאמצים שלו וההכנות שלו.

 

 

 


תגיות: פסח