בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

מחלוקות - חלק ב': התועלת במחלוקת

עפרה לפשיץ, צוות לב לדעת, 20/7/2017

מקצוע: תושב"ע
נושא: אגדה

בשיעור זה נלמד על מחלוקת מפורסמת שסופה בקרע גדול הגורם למוות. ננסה להעמיק את ההבנה במה שגרם למחלוקת ובהמשך נציע אפשרויות שונות שהיו יכולות למנוע את סופה של המחלוקת.

 

הערה מקדימה: יש לדאוג מראש בשיעור זה לחומרי יצירה (דפים, צבעים ופלסטלינה צבעונית).

 

נבקש מהתלמידים לספר: מתי קרה שהשפעתי על מישהו אחר? (עדיף השפעה חיובית). ניתן להעזר בסרטון הזה:

או בסרטון הזה:

 

לחלופין, ניתן להרחיב: איזו הרגשה היתה לי כשידעתי שהשפעתי ושיניתי משהו במישהו אחר? אם האדם שהשפעתי עליו, או אפילו שעשיתי מעשה מאוד טוב איתו- יפנה אלי את גבו, יבגוד בי, ינתק מגע איתי- כיצד ארגיש?

לאחר הצפייה בסרטון והדיון הקצר נעבור להזמנת אסוציאציות ל"אש" ול"מים"- כל תלמיד כותב לעצמו אסוציאציות ואחר כך משתף במילה אחת לכל אסוציאציה ואותה כותבים על הלוח.

 

נקרא את הגמרא המביאה את סיפור האגדה על ר' יוחנן וריש לקיש בחלקים (החלוקה לקטעים מפורטת בתרגום הגמרא המופיע בהמשך).

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פד עמוד א

יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא, חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה.

אמר ליה: חילך לאורייתא!

אמר ליה: שופרך לנשי!

אמר ליה: אי הדרת בך - יהיבנא לך אחותי, דשפירא מינאי.

קביל עליה. בעי למיהדר לאתויי מאניה - ולא מצי הדר. אקרייה ואתנייה, ושוייה גברא רבא.

יומא חד הוו מפלגי בי מדרשא:

הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה - משעת גמר מלאכתן, ומאימתי גמר מלאכתן? רבי יוחנן אומר: משיצרפם בכבשן, ריש לקיש אמר: משיצחצחן במים.

אמר ליה: לסטאה בלסטיותיה ידע!

אמר ליה: ומאי אהנת לי? התם רבי קרו לי, הכא רבי קרו לי.

אמר ליה: אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה.

חלש דעתיה דרבי יוחנן, חלש ריש לקיש.

אתאי אחתיה קא בכיא, אמרה ליה: עשה בשביל בני!

אמר לה: "עזבה יתמיך אני אחיה" (ירמיהו מט, יא).

 עשה בשביל אלמנותי! 

אמר לה: "ואלמנותיך עלי תבטחו" (ירמיהו שם).

נח נפשיה דרבי שמעון בן לקיש, והוה קא מצטער רבי יוחנן בתריה טובא.

אמרו רבנן: מאן ליזיל ליתביה לדעתיה, ניזיל רבי אלעזר בן פדת, דמחדדין שמעתתיה.

אזל יתיב קמיה, כל מילתא דהוה אמר רבי יוחנן אמר ליה: תניא דמסייעא לך.

אמר: את כבר לקישא? בר לקישא, כי הוה אמינא מילתא הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא, ומפרקינא ליה עשרין וארבעה פרוקי, וממילא רווחא שמעתא. ואת אמרת תניא דמסייע לך, אטו לא ידענא דשפיר קאמינא?

הוה קא אזיל וקרע מאניה, וקא בכי ואמר: היכא את בר לקישא, היכא את בר לקישא, והוה קא צוח עד דשף דעתיה [מיניה]. בעו רבנן רחמי עליה ונח נפשיה.

 

תרגום:

חלק א:

פעם אחת היה ר' יוחנן רוחץ בירדן. ראהו ריש לקיש וקפץ אחריו לתוך הירדן. אמר לו ר' יוחנן: כוחך לתורה. אמר לו: יופיך לנשים. אמר לו ר' יוחנן: אם תחזור בך אתן לך את אחותי,   שהיא יפה ממני. קיבל עליו. ביקש לחזור ולהביא כליו - ולא יכול לחזור. הקריא ושנה לו ונעשה אדם גדול.

חלק ב:

פעם אחת נחלקו חכמים בבית המדרש: הסיף והסכין והפגיון והרומח ומגל היד ומגל הקציר - מאימתי מקבלים טומאה?  משעת גמר מלאכתם. ומאימתי גמר מלאכתם? ר' יוחנן אמר: משיצרפם בכבשן, וריש לקיש אמר: משיצחצחם במים. אמר לו ר' יוחנן לריש לקיש: ליסטים בליסטיותו יודע. אמר ריש לקיש: ומה הועלת לי? שם קראו לי "רבי" וכאן קוראים לי "רבי".

אמר לו: הועלתי לך, שקרבתיך תחת כנפי השכינה.

חלק ג:

חלשה דעתו של ר' יוחנן וחלה ריש לקיש. באה אחותו [אשתו של ריש לקיש] ובכתה, אמרה לו: עשה בשביל בני. אמר לה: "עזבה יתומיך אני אחיה" - עשה בשביל אלמנותי! אמר לה: "ואלמנותיך עלי תבטחו". ומת רבי שמעון בן לקיש.

חלק ד:

היה רבי יוחנן מצטער אחריו הרבה. ולא ירד לבית הועד. אמרו חכמים: מי ילך להניח דעתו?  ילך ר' אלעזר בן פדת ששמועותיו מחודדות. בא וישב לפניו. כל מה שהיה ר' יוחנן אומר, אמר לו ר' אלעזר בן פדת: יש ברייתא שמסייעת לדבריך. אמר לו ר' יוחנן: אתה כבן לקיש? בן לקיש כשהייתי אומר דבר, היה מקשה לי עשרים וארבע קושיות ואני מתרץ לו עשרים וארבע תירוצים, והשמועה נתרווחה מאליה. ואתה אומר: יש ברייתא שמסייעת לך, וכי איני יודע שיפה אמרתי?!

חלק ה:

עמד וקרע את בגדיו ובכה ואמר: היכן אתה בן לקיש! היכן אתה בן לקיש! היה צועק והולך עד שנטרפה עליו דעתו. ביקשו עליו חכמים רחמים, ומת.

 

נקרא כל חלק וחלק. נעצור ונבקש מהתלמידים אחרי כל חלק (מומלץ לכתוב את הטקסט בתוך מצגת כאשר כל חלק ייכתב בשקופית נפרדת):

  1. לשאול שאלות על מה שקראנו. כל שאלה שעולה בהם - לגבי התוכן או המשמעות.
  2. להעלות אפשרויות - מה יקרה בהמשך?

 

לאחר השלב הזה נבקש מכל תלמיד לציין את החלק שהכי מסקרן  או משמעותי בעיניו בסיפור. נרשום את שמות התלמידים ואת החלקים שהם בחרו על הלוח ונבקש מכל תלמיד לצייר או לפסל את החלק שהוא בחר.

נקיים סבב בו כל תלמיד מסביר את המשמעות של מה שהוא עשה. זוהי דרך מצויינת לאפשר לתלמידים לפרש בעצמם משהו מתוך האגדה שקראנו.

 

נעבור על האגדה ונרחיב מעט את פשט הדברים כדי שיובנו. שימו לב: בסוגריים מופיעות נקודות פתוחות לדיון עם התלמידים:

ר' יוחנן טובל בירדן - מסמל את היופי. ריש לקיש - מסמל את הכוח הפיזי, הגבורה. קופץ אחריו למים. ריש לקיש נמשך אחרי ר' יוחנן לטבילה במים (מסמל טהרה) ומשם הוא נמשך אחריו לבית המדרש. ר' יוחנן מבין שאת הגבורה הפיזית של ריש לקיש אפשר לנתב לגבורה נפשית. ריש לקיש מגלה שתורה מתישה מאוד. שכוחו הנפשי מותש מהתורה יותר מאשר כוחו הפיזי שלא הותש בימיו הקודמים כראש הפושעים.

יום אחד מתגלה בחלוקת ביניהם על סיום מלאכת הסכין. ממתי סכין נקרא סכין?

כעת ננסה לעמוד על מה שמסתתר במהות המחלוקת.

לא כל מחלוקת גורמת למוות. מה עומד מאחורי המחלוקת הסתמית על רגע סיום הכנת כלי? האם סיום כלי הוא באש או במים?

נחזור לאסוציאציות שכתבנו על "אש" ו"מים": נבקש מהתלמידים להתבונן במה שכתבו ולנסות לעלות השערות - מה מבטאת ה"אש" בהקשר של מחלוקת זו? מה היא מייצגת בעיני ר' יוחנן? ומה מסמלים ה"מים" בעיני ריש לקיש?

ראוי לרשום את תשובות התלמידים על הלוח (הכל נכון).

תוך כדי המחלוקת מזכיר ר' יוחנן לריש לקיש את עברו. הוא אומר לו - אתה מבין בסכינים (כפושע הוא השתמש בסכינים לפגוע בבני אדם) ריש לקיש נפגע . ר' יוחנן מזכיר לריש לקיש שהוא נמצא היום במקום אחר בזכותו (של ר' יוחנן) - דהיינו, הוא אומר לו, תכיר לי טובה שעשיתי אותך אדם גדול (ניתן להיזכר בדברים שאמרנו בתחילת השיעור). אין תגובה מצדו של ריש לקיש (למה?).

"חלשה דעתו של ר' יוחנן"- למה? (יתכן שהוא נפגע שריש לקיש לא מכיר לא טובה ויתכן שהוא מצטער על כך שהוא פגע בריש לקיש).

ריש לקיש נהיה חולה מכל הסיטואציה. אשתו, שהיא אחותו של ר' יוחנן, מבקשת מר' יוחנן: "עשה בשביל בני" "עשה בשביל אלמנותי". מה הוא צריך לעשות? (להתפלל? להתפייס? משהו אחר?). ר' יוחנן לא עושה דבר וריש לקיש מת. בסיום חייו הוא נקרא "ר' שמעון בן לקיש"- הוא עולה מדרגה. מכונה בשמו המלא המשייך אותו לחכמים.

בשלב זה ר' יוחנן מרגיש חרטה גדולה כי הוא איבד את החברותא שלו (האם הוא מצטער על משהו שאמר? שעשה או שיכל לעשות ולא עשה?).

מביאים לפניו את ר' אלעזר בין פדת שיעזור לו ללמוד ויהווה תחליף לריש לקיש. דרכו מבין ר' יוחנן שריש לקיש לו היה רק חבר לתורה ותלמיד שלו, אלא ריש לקיש עזר לר' יוחנן בפיתוח האישיות שלו. היתה ביניהם הדדיות. הם עזרו זה לזה להתקדם. בשלב זה הוא מבין (ואולי קודם) שכבודו הוא זה שגרם למותו של ריש לקיש. הוא מתאבל ומודה בצדקת דרכו של ריש לקיש: "היכן אתה בן לקיש?" דעתו נטרפת עליו (משתגע) וחכמים מבקשים עליו רחמים והוא מת. שמו לא מוזכר בסיום, בניגוד לריש לקיש. ר' יוחנן מת כאדם פשוט ולא כר' יוחנן.

 

נשאל:

האם אנחנו מכירים מצבים בהיסטוריה שחילוקי דעות הובילו למוות או לפגיעה חמורה/ ניתוק מוחלט? (רצח רבין. רצח גדליה בין אחיקם. סיפורים על נתק במשפחה יש לא מעט).

 

נדון:

בסיפור זה חז"ל מביאים לנו מקרה דומה ושונה מהמחלוקות שהיו בין שמאי והילל. היו פה נישואין בתוך המשפחה, לפני המחלוקת. אך שעת המחלוקת גרמה לשבר גדול. מה צריך להיות שונה בין ר' יוחנן וריש לקיש כדי שיאמר עליהם "אלו ואלו דברי אלוקים חיים"? איך הדברים היו צריכים להתרחש אחרת כך שלא תהיה פגיעה של אחד בשני?

ממחלוקת זו יכולנו ללמוד שלא טוב לחלוק זה על זה, בטח לא כשמדובר בקרובי משפחה. אבל מר' פנחס הלוי בספר הפליאה (אחד המקורות המובאים אחרי מקור זה בדפי המקורות) אנו לומדים שדווקא לימוד משותף ומחלוקת הם אלו שמחדדים את האמת בכל צד ולכן ריבוי פיות? ודעות זה דבר מבורך שעוזר לכל אחד לדייק, לחדד ולהעמיק בדעתו.

הר' אפשטיין מלמד אותנו שהתורה נקראת שירה דווקא כי יש בה מגוון של קולות- המגוון יוצר הרמוניה, שלמות ונעימות - כמו מקהלה. 

 

כל תלמיד יכתוב מה היה משנה בסיפור וכיצד זה משפיע על המשך התפתחות העלילה.

 

 

לאחר השיתוף נאסוף את התובנות העולות מדברי התלמידים - כיצד צריך להתנהג כדי למנוע מחלוקות שסופם באסון? 

 

 


תגיות: מחלוקת, אדם בחברה, שלום