בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

חודש אלול - מסע אל התפילה

רוני אלדד, צוות לב לדעת., 12/7/2017

מקצוע: מעגל השנה
כיתה: ז'-ח'
נושא: חודש אלול

את הלימוד במהלך ימי התשובה, מר"ח אלול ועד יום כיפור, נקדיש להיכרות עם רוחבו ועומקו של מעשה התפילה, ככלי מופלא לעבודת ה', דרך היכרות ממשית עם תפילות ופיוטים שיביאו עמם התלמידים, מהבית לכתה.

רקע למורה:

 

חודש אלול נקרא גם "חודש הרחמים והסליחות".

נתבונן יחד בכינוי הזה שניתן לו, ונברר אלו התרחשויות, מאפיינים, ומנהגים, מעניקים לאלול את אופיו זה.

מי הוא "בעל הרחמים" ? ומה הפעולה המשמעותית ביותר שנעשית במהלך החודש הזה, כדי לעורר את הרחמים הללו?

האם יש לכם איזה זכרון, שקשור לחודש הזה, להתרחשויות בו, למנהגים, לתפילות, לקימה המוקדמת בבוקר, או  לתפילות מאוחר בלילה, וכו' וכו'? נערוך סבב, בו כל תלמיד יספר על זכרון או רגע משמעותי עבורו בחודש הזה, או בימים נוראים  (כלומר, בכל מה שמתפרש בין ר"ח אלול ועד יום הכיפורים).

כדי להתחיל את הסבב הזה, כדאי  לפתוח בזכרון קצר של המורה, שיעורר אצל התלמידים את המחשבה לגבי עצמם וזכרונותיהם.

 בתום סבב הזכרונות , נסכם מעט את הדברים המרכזיים שעלו , ונספר לתלמידים לאן פנינו מועדות יחד החודש. נזמין אותם לצאת למסע בעקבות הרחמים והסליחות שלנו, ולפגוש יחד סוגי תפילות, ניגונים ופיוטים רבים ומגוונים. נספר להם שהמסע, בעיקרו, יהיה מסע של תפילה אמיתית ולא של לימוד אודותיה.

 

מפגש משותף עם התפילה:

כעת, יזמין המורה את התלמידים להכיר פיוט/תפילה/ניגון היקרים ללבו במיוחד.

לפני המפגש עם מה שבחר, יש להקדים ולספר עליו בכמה משפטים:

מי חיבר את מילותיו ( במידה וישנן) ? מי חיבר את הלחן? מתי הוא מושר? באיזו קהילה?

ובעיקר: מה עומד בבסיס החיבור האישי של המורה אליו.

 

לצורך הדגמה, נבחר את הפיוט "שחר אבקשך" של ר' שלמה אבן גבירול.

נספר עליו מעט (הרקע כאן לקוח מתוך האתר "קהילות שרות") :

" המשורר הספרדי ,ר' שלמה אבן גבירול, הצליח למזג בשורות קצרות אלו את תמצית התחושות של המאמין מול בוראו – גדולת האל לעומת קטנות האדם והבקשה שקולו ושירתו יתקבלו בברכה על-ידי האל.

מבחינת סוג השיר, הוא שייך ל"רשות לנשמת", כלומר, הוא מיועד לבוא לפני הקטע "נשמת כל חי" בתפילת הבוקר בשחרית של שבת. כמו בחלק גדול משיריו גם כאן אבן גבירול חותם את שמו באקרוסטיכון השיר ".

דוגמא לחיבור אישי שניתן ליצור:

השיר נכתב לפני כמעט 1000 שנה, אך המלים והמשמעות חיה ופועמת בו מאד, ובכל פעם שאני שר אותו ההכרה שאני שר מילים כל כך עתיקות ועדיין חדשות עולה בי. אני גם זוכר איך סבא שלי היה שר אותו בשבת בבוקר, והלב שלי מתמלא געגועים...

כדאי ורצוי שהדיבור יהיה כן ואמיתי ככל שניתן. מידת הקרבה בה נפתח את המסע עשויה להיות סמן למידת הפתיחות וגילוי הלב שיתעוררו במהלכו, וחשוב לתת על כך את הדעת.

 

כעת נעבור למפגש הממשי:

כדי ללמד את המנגינה והמלים, חשוב לחלק את המלים לתלמידים (אם לא מדובר בניגון), לפני תחילת הלימוד.

 

שחר אבקשך

מילים: שלמה אבן גבירול

שַׁחַר אֲבַקֶּשְׁךָ, צוּרִי וּמִשְׂגַּבִּי,
אֶעְרֹךְ לְפָנֶיךָ שַׁחְרִי וְגַם עַרְבִּי.

לִפְנֵי גְדֻלָּתְךָ אֶעְמֹד וְאֶבָּהֵל,
כִּי עֵינְךָ תִּרְאֶה כָּל מַחְשְׁבוֹת לִבִּי.

מַה זֶּה אֲשֶׁר יוּכַל הַלֵּב וְהַלָּשׁוֹן
לַעְשׂוֹת, וּמַה כֹּחַ רוּחִי בְּתוֹךְ קִרְבִּי?

הִנֵּה לְךָ תִּיטַב זִמְרַת אֱנוֹשׁ, עַל כֵּן
אוֹדְךָ בְּעוֹד תִּהְיֶה נִשְׁמַת אֱלֹהַּ בִּי.

 

את דף המלים יתבקשו התלמידים להדביק במחברת, ולצידו להשאיר דף ריק- בו יוכלו לכתוב מעט ממה שלמדו עליו, את שם התלמיד שלימד אותו,  ומחשבות שונות שעלו בלבם במהלך הלימוד שלו.    

 

לבחירת המורה:  על פי מסגרת הזמן, ניתן להחליט עד כמה מתעכבים על בירור וביאור המלים בכל שיר ותפילה.

יש ערך, כמובן, להיכרות מעמיקה ככל שניתן, אך מאידך, הפן החווייתי שבתפילה הוא הפן המרכזי שבמסע הנוכחי שלנו וצלילה אל ביאורי התפילה עלולה להלאות ולעקב את קצב הלימוד.

אפשר לדבר על משמעות וכוונת המלים באופן כללי ביותר, כאפשרות ביניים.

 

כעת ניגש ללימוד המעשי:

ניתן ללמד כיצד לשיר במספר אופנים, כטוב בעיני המלמד, אך להלן דרך אחת , מומלצת במיוחד:

כדאי לפתוח בלשיר את השיר כולו,  לבד, ולתת לתלמידים להאזין למנגינה ולמילים ללא צורך להשתתף. אחר כך, כדאי לחלק את השיר לחלקים, לפי חלקי המנגינה (בית ופזמון, או בכל חלוקה אחרת שהשיר בנוי בה) וללמד חלק חלק בנפרד, כשהמורה שר, והתלמידים חוזרים אחריו על אותו חלק/שורה כך, מספר פעמים, עד שכל חלק מתחיל להתיישב בלב, ואז לחבר יחד את החלקים השונים שנלמדו, לשירה רציפה.

במידה וישנו ביצוע מסוים ברשת שמיטיב להדגים את הפיוט/התפילה/הניגון ניתן להקרין אותו, בגמר הלימוד, ולשיר יחד עם הסרטון.

את הפיוט שחר אבקשך אפשר ללמד בלחן של להקת ניגון ירושלמי, או בזה של הרב יהושע אנגלמן.

 

בתום השירה המשותפת, נעבד במעגל, באופן קצר ותמציתי את חוויית הלימוד:

איך הרגשתם במפגש עם תפילה חדשה? מה אהבתם בתוכה ? (משפט, מלה, מנגינה, חיבור בין מלים ומנגינה, וכן הלאה וכן הלאה).

וכסיכום: נאמר כמה מלים, כמלמדי השיר, איך הרגשנו כשכל הכתה שרה יחד את השיר/התפילה/הפיוט שהבאנו.

האם שמענו משהו מתוכו באופן חדש, או עלתה בנו הרגשה או מחשבה מיוחדת.

 

שבמהלך החודש הקרוב נאסוף יחד, מכל תלמיד, את התפילה/הפיוט/הניגון שיקרים ללבו ביותר, ויחד ניצור מרחב תפילה גדול, העשוי מהתפילות שלנו.

כל תלמיד יתבקש לבחור מתוך מה שמושר אצלו בבית, או שנהוג להיות מושר בעדה שלו (מתוך היכרות, או בעקבות חיפוש באתר "הזמנה לפיוט" , או מתוך מה שאהוב עליו במיוחד מסיבה אחרת).

ובתורו, על פי סבב  שנקבע מראש, ללמד אותו בכתה פעם אחת במהלך החודש הקרוב. לפני הלימוד, יהיה עליו להקדים ולספר עליו מעט, להסביר בקצרה מתי הוא מושר, מה משמעות המלים, מי כתב ומי הלחין אותו, ומה החיבור האישי שלו אליו.

לאחר מכן, כל תלמיד יתבקש לחלק לכתה את מילות הפיוט/תפילה שבחר (אם מדובר בניגון, אז כמובן, הוא פטור משלב הטקסט 😊 ) וללמד את הכתה כולה כיצד לשיר אותו.

 

 

תוצר מסכם של כל הפרויקט הגדול הזה, הוא המחברת אותה ממלאים יחד התלמידים, של מילות הפיוטים והתפילות, ומעט רקע על אודותיהם.

המחברת הזאת מהווה סוג של סידור כתתי חדש, ובסוף כל שבוענשוב לשיר יחד את כל הפיוטים שלמדנו עד כה, כדי שלא ישכחו מלב ונוכל לשוב אליהם שוב ושוב. התחושות העולות במהלך פתיחת הצהר אל עולם התפילה האישי, המשפחתי, העדתי או הקהילתי של כל תלמיד ותלמיד, וכמו כן, הקרבה שנוצרת אגב לימוד משותף חשיפה כלשהי, ושירה יחד, יש בכחם להיות פתח והזדמנות לחיבור עמוק בין התלמידים, ולהתבוננות משותפת על מושג הציבור, כגוף מתפלל, ועל כחו הרב.

ניתן לקחת את המסע המשותף הזה לכיוונים רבים. להתבוננות פנימית, או כיתתית. להעמקת ההיכרות עם מושג הפיוט והתפילה על ידי עבוד חקר מלווה של כל תלמיד על הפיוט המסוים שבחר ללמד , או לחילופין, כפתח ליצירת פיוטים חדשים, אישיים, בהשראת מה שלמדנו יחד.

 


תגיות: עבודת ה', ימים נוראים