בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

עץ הכוכבים/לייב מורגנטוי

חנניה בלס, צוות לב לדעת., 22/6/2017

מקצוע: ספרות
כיתה: ז'-ח'
נושא: זמר עברי

עיון בשיר 'עץ הכוכבים'. השיר עוסק ביחס שבין קניינים רוחניים לגשמים, ובין ערכי הדור המבוגר לעומת ערכי הדור הצעיר, המקדש את החומרנות.

השיעור נכתב בשיתוף עם הספרייה הלאומית

 

שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים, ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד, ד"ר טלי יניב.

 

רקע למורה:

בדומה לשיר 'ניגונים' של פניה ברגשטיין, עוסק גם שיר זה בניגוד בין הדור הצעיר לדור המבוגר שהאמין ב'כוכבים', ברעיונות נשגבים העומדים למעלה מן העולם החולף והמשתנה, אשר לעתים נדמה לדור הצעיר שאינם שייכים אליו. השיר מתואר מזווית ראיה של נכדה המתבוננת בסבה הממעיט בערכם של הנכסים החומריים [תפוחים] אשר סופם כלייה, ותחתם מדגיש את חשיבותו של עולם הרוח. בעיני הסבא, הכוכבים אינם מצויים בשמים הרחוקים כי אם צומחים אצלו בחצר, מצויים בהישג יד ואף בעלי שווי ממשי בחיי היום יום. הסבא מעומת בשיר עם ההמון הסובב בשוק ה'חוטף' רק מזון גשמי, ומתייחס בזלזול לסב המוכר נכסים חסרי ממשות ש'אין בהם צורך'.

אף שלעתים קרובות עשוי המבט החברתי השלילי להשפיע על האופן בו רואה האדם את הסחורה שברשותו, הסבא בעל 'עץ הכוכבים' כלל אינו מושפע ממנו, ולעיניו נגלה רק הפסדן של הבריות הנשארות בסופו של דבר עם כסף גשמי בלבד. ייתכן ואף שמחה יש בו על שלא נאלץ 'למסחר' את עולמו הערכי על מנת שימצא חן בעיני באי השוק.

בעיני הילדה כמו גם בעיני הקורא, נותרת שאלת קיומו של הסבא בגדר חידה. כיצד מתקיים אדם זה שאין איש קונה את סחורתו. אף שהמשורר אינו מציע כל פתרון לשאלה, ניתן להבין כי רעיונותיו הנשגבים של האיש מעניקים לו משמעות ומרץ, בעוד את רווחיו החומריים המועטים מרוויח הוא ככל הנראה בדרך אחרת.  

יש לציין כי השיר מתורגם מפולנית ולכן אין מקום להתעכב על דיוקי לשון כאלה ואחרים, שאינם מצויים בשפה המקורית.

פרשנות זו של השיר שמה את עיקר המשקל בלימוד על המתח בין מטריאליזם ורוח, אך יש לתת מקום גם לפרשנויות נוספות של תלמידים במידה ויעלו.

 

מטרת השיעור:

עמידה על המתח הקיים בין מטריאליזם ורוחניות, תוך עמידה על מקומו של הפער הבין דורי בהקשר זה.

מטרות משנה:

 

מהלך השיעור:

 

בטרם נציג את שם השיר, נפגיש את התלמידים עם מושג האוקסימורון'.

לרוב מדובר בצירוף שני מילים שהנן הפכיות, או שהנן לקוחות מתחומים שונים.

ניתן להם דוגמאות:

עיניים סגורות לרווחה, כ"ט בנובמבר, עצב מתוק, שתיקה רועמת.

[אף שניתן להבחין בין סוגים שונים של אוקסימורונים, לא ניכנס לכך בשיעור זה].  

נבקש מן התלמידים להציע אוקסימורונים משלהם.

איזו משמעות חדשה נוצרת מצירוף זה? [מתקבלת משמעות עמוקה יותר מן המשמעות הסתמית הראשונה ויש בה אלמנט של הפתעה. לעתים מסר: למשל, כ"ט בנובמבר- אף שמדובר בתאריך לועזי של ה29 בנובמבר, עבור היהודים הוא נושא ערך היסטורי יהודי, עיניים סוגרות לרווחה- אדם המנסה להתעלם מן המציאות אך באותה עת דרוך מאוד לנעשה סביבו, שתיקה רועמת- אדם שבשתיקתו מבטא תגובה חזקה ממילים ועוד].

נציג בפני התלמידים את שם השיר: עץ הכוכבים. באיזה מובן מדובר באוקסימורון?[מובן שמדובר בשתי ישויות הפוכות. אחת נטועה היטב בקרקע המציאות והשנייה מרוחקת מאוד].

במה לדעתכם יעסוק השיר? [ניתן להם להעלות השערות, אך בשלב זה לא נשיב].

 

כאשר השיר מוקרן על הלוח או מצולם לעיניהם, נשמיע את השיר מתוך האתר "בית לזמר העברי" של הספריה הלאומית, בביצועה של חווה אלברשטיין:

 

עץ הכוכבים

לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה

אין כמוהו בעולם כך אומר לי סבא

לא פירות עליו צומחים כי הרי ממילא

הפירות סופם לרקוב מי צריך את אלה?

 

זהו עץ של כוכבים מאירי עיניים

שם צומחים הם וגדלים כמו על השמיים

כשמראים לו תפוחים, כל תפוח דוב הוא,

הוא מראה את כוכביו ואומר: מה טובו.

 

הוא אוסף את כוכביו ויורד העירה

ביריד למכור אותם עשרה בלירה

בואו, בואו אנשים זוהי שעת הכושר

כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר.

 

וקהל גדול סביבו צוחק ומתבדח

סבא, למה לא תמכור גם חצי ירח?

וכולם קונים חוטפים גזר צנון ואורז

אבל חופן כוכבים? לא, תודה, אין צורך.

 

מסתכל בהם הסב ונפשו נרגשת

עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חרשת

הביתה שב הוא עם סלו בלא טיפה של עצב

האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף.

 

לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה

אין כמוהו בעולם כך אומר לי סבא.

 

נשאל כעת את התלמידים באופן ראשוני, במה לדעתם עוסק השיר, ונכתוב על הלוח כיווני מחשבה שהם מציעים בלי להעמיק בהם בשלב זה.

 

בטרם נעמיק בתכנו של השיר, נבקש ממספר זוגות תלמידים להמחיז באופן ספונטני את היחס בין באי השוק לבין הסבא. נבקש מתלמיד/ה להציג את הסבא ואת הכוכבים שהוא מוכר ולעומתו להציג מישהו מבאי השוק המתווכח עמו. ניתן להמיר את מושג הכוכבים בשלב זה בכל דבר אחר שנראה לא מציאותי במידה שווה [לעתים באמצעות פעילות תיאטרלית ספונטנית, מועלות טענות עומק שיש בהם לאפשר הצצה לרעיון המרכזי שבשיר].

 

כדי לנסות ולהבין את הנמשל שבשיר, נצטרך לפרקו למרכיביו:

משעה שעמדנו על המשמעות שמעניק המשורר לביטוי 'עץ הכוכבים' ניתן להבין בצורה ברורה יותר את המשכו של השיר:

השוּק:

 

עולם השוק כביטוי אלגורי לעולם חומרני:

 

בית ה - אנשי השוק בעיניו של הסבא:

 


הצעה להרחבה:

קטע מתוך הספר 'ברכות סבי' בו מתארת הנכדה ממרחק הזמן את הקשר המיוחד שהיה לה עם הסבא שייצג את עולם הרוח היהודי (נקריא בפני התלמידים את הקטע הבא):

"סבי היה איש של ברכות. אלה נקבעו לפני דורות רבים על ידי רבנים גדולים וכל אחת מהן נחשבת לרגע של הכרה בקדושה הנכנסת לשגרת חיינו . . . סבי היה רב .. והוא אמר את כל הברכות פעמים רבות ביום, עם כל פעילות שגרתית ביותר...דומני שבצעירותי הייתי לכודה בין שתי השקפות עולם: זו של סבי המכירה בטבעו הקדוש של העולם, וזו של דודיי, דודותיי ובני דודייי שהייתה מבוססת רק על השכל והמדע … כיון שרציתי להצליח ולתרום לחברה, הדחקתי אותו ואת ילדותי אל קצה זכרוני. סבי נפטר כשהייתי בת שבע. עברו הרבה שנים עד שהצלחתי לקשר בין תפיסת העולם שלו לבין העבודה שלי כרופאה…"

[על פי 'ברכות סבי', רחל נעמי רמן עמ' 13].

נסו למצוא נקודות של דמיון בין תיאורה של רחל נעמי לבין התיאור המובא בשיר: נסו לזהות מהו עץ הכוכבים, מי הם האנשים הנראים כעומדים בניגוד לתפיסה של הסבא, וכן מהי העמדה של הנכדה ביחס לסבא כפי שעולה מקטע זה? [הכוכבים מזוהים עם הקדושה המצויה בתוך החיים, כך גם הברכות של הסב. העולם של הדודים ובני הדודים נראה כמנוגד לעולמו של הסבא, משום שהוא עוסק רק במוחשי ובניתן להשגה. בשלב מוקדם בחייה של הנכדה היא הדחיקה את זכרו של הסבא משום שגישתו נראתה לה בלתי נצרכת או מועילה. רק לאחר שנים הצליחה לחבר בין העולם המעשי שלה לבין 'עולם הכוכבים' שלו].

נשאל את התלמידים האם לדעתם קיים היום תחום עסקי בו נמכרים 'כוכבים', כלומר תכנים ערכיים [בוודאי: ישנם הרצאות ושיעורים בנושאים המצויים ברומו של עולם עבורם אנשים מוכנים לשלם כסף. כך גם ערבי שירה, סדנאות רוחניות ועוד.  מובן כי מצויים שם אנשים ספורים יותר ממספר האנשים בשוק. למעשה, גם המורה לספרות המלמד שיר זה משתייך לקבוצה המוכרת 'כוכבים'].

 

שאלת אתגר: מהי לדעתכם פרשנותו של מלחין השיר לתוכנו?

ניתן להשמיע את השיר מחדש והפעם לעמוד על טיבה של המנגינה שניתנה לשיר [למנגינה אופי קליל ומרחף, כך גם לקולה של אלברשטיין בשיר. במקום פזמון יש מין ניגון ללא מילים המעביר גם הוא תחושת שחרור ואף תלישות מסוימת. ייתכן וכך מבין המלחין את עולמו של הסבא- עולם משוחרר אך אולי גם תלוש במקצת].


 

כפי שראינו, מכירת 'כוכבים' אינה עניין קל, משום שפעמים רבות אנשים אינם חשים את הצורך בהם, או שהם מרגישים שהם כבר מצויים בידם. בנוסף אידאלים גבוהים נראים כנחלתו של ה'סבא' ולא של הדור הצעיר והתוסס החי כאן בארץ.

אפשרות ראשונה:

מסחר בכוכבים:  נבקש מן התלמידים לשאול את הוריהם או לדלות מזכרונם רעיונות או משפטי חכמה שעברו מן הדור הקודם עשוי הדבר להיות פתגם, רעיון או דרך התנהגות. נבקש מן התלמידים ליצור פרסומת דרך שיר, ציור, סרטון קצר או כל דרך שיווקית אחרת המייצג קטע מחכמת החיים המצויה ב''עץ הכוכבים' של הסבא שלנו.

כדי לקבל מושג והשראה על 'רעיונות' מדור הסבא שאכן נמכרו בשוק, נחשוף את התלמידים לפרסומות רעיוניות מן הדורות שקדמו:

בכל אחת מן הפרסומות הללו, נעשה נסיון לשווק רעיון ['כוכב'] שאינו כלכלי בלבד.

  1. אכילת לחם תוצרת הארץ בלבד.
  2. עידוד השימוש בשפה העברית .
  3. להתאמץ למען המדינה .
  4. נחלק את הכתה לשלוש, כאשר כל חלק יעסוק בפרסומת אחרת.

כל קבוצה תצטרך להשיב:

 

אפשרות נוספת/ חלופית:

התבוננות בעצי כוכבים מן הסביבה המוכרת.

נבקש מן התלמידים לחשוב על אנשים ממשפחתם [הורה, דוד, סבא], או אנשים שהם מכירים העוסקים לדעתם בעצי 'כוכבים': נבקש מן התלמידים לבחור דמות אחת ולצייר את עץ הכוכבים של דמות זו.

[ניתן לעשות שימוש בעיתונים וליצור קולאז'ים שונים של עצי כוכבים המורכבים מאותיות ואייקונים שונים במשולב].

בטרם יצירה נבקש מן התלמידים לברר לעצמם:


תגיות: אדם בחברה, מימוש עצמי, זיקנה