בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

הלל הזקן, חלק א'.

רבקה ליבוביץ', צוות לב לדעת, 14/6/2017

מקצוע: תושב"ע
נושא: אגדה - הלל הזקן

שיעור ראשון בסדרה על דמותו של הלל הזקן. בשיעורים נלמד על דמותו המופלאה של הלל הזקן ונשים דגש על מידת הענווה שבלטה באישיותו. דרך קורות חייו, הדרכותיו ופועלו, ננסה ללמוד ממנו מהי ענווה אמיתית, ואיך אפשר ללכת בדרכיו.

רקע למורה:

ראשי פרקים לשיעורים בסדרה:

  1. שיעור ראשון: רקע לדמותו של הל
  2. שיעור שני: הנהג
  3. שיעור שלישי: תפיסת עול
  4. שיעור רביעי:  יחס לזולת

 

שיעור ראשון: רקע לדמותו של הלל

בשיעור זה נלמד את הרקע לתקופתו של הלל ונמקם אותו על ציר הזמן ההיסטורי ועל ציר השתלשלות התושב"ע. נתחיל להכיר את דמותו דרך אמירות על אישיותו וכוחותיו, נלמד מדרש על ראשית דרכו עם דגש מיוחד על עמלו ומסירות נפשו.

הלל הזקן חי כמאה שנה לפני חורבן הבית השני תחת שלטונו של הורדוס. עלה מבבל בגיל ארבעים, היה עני מרוד ולמד במסירות נפש ומתוך עוני רב. לאחר לימוד ושימוש של גדולי הדור שמעיה ואבטליון, מונה לנשיא הסנהדרין. לצדו כאב בית הדין כיהן שמאי.

מצאצאי דוד מצד אימו, הקים את שושלת הנשיאות שנמשכה 15 דורות אחריו.

הלל ושמאי היו שונים זה מזה באופיים. הלל קיבל כל אחד בסבלנות אין קץ ופתח את שערי בית המדרש בפני כל המבקש ללמוד. שמאי לעומתו, הקפיד על הלומדים ועל הדרישות הגבוהות מהם. את תכונותיו הוריש הלל לבית מדרשו, שנקראו: "בית הלל" שהיו עלובים ונוחים. גדולתו של הלל, אופיו ושיטתו השפיעו רבות על התורה שבעל פה שבידינו. בין הלל ושמאי היו רק מחלוקות ספורות, אך תלמידיהם בית שמאי ובית הלל שהמשיכו את תפיסתם מוזכרים כחולקים במאות מחלוקות תנאיות. נעמוד על דמותו של הלל הזקן, וכן על דרכו של שמאי, ובתיהם. 

 

מהלך השיעור:

 

מכתב שכתב אדם בתקופתו של הלל (אפשר לבקש מתלמיד להמחיז):

*את המכתב יכול ללוות ציר משורטט על הלוח או מצולם לתלמידים אפשר להנחות אותם לעקוב אחרי הציר תוך כדי הדברים.

ציר זמן לדוגמה: 1, 2.

 

"כבר 500 שנים שאנחנו פה מאז שחזרנו מגלות בבל לאחר חורבן בית ראשון. תודה לא-ל כבר שכחנו איך הם חיים ללא מקדש. שכחנו מהי גלות... לא כל כך מהר שכחנו מהן רדיפות וצרות:

היוונים רדפו אותנו שנים ארוכות. אבל הקב"ה הצילנו גם מידם, וכבר 100 שנה לערך עברו מאז נס חנוכה שסיים את שלטון היוונים. יהודה המכבי טיהר את המקדש, התחדשה עצמאות ישראל וקמה ממלכת החשמונאים שהנהיגה את העם כשמונים שנה. כבר קיווינו בזכות החשמונאים שהנה ונוכל להסיר מעלינו את השעבוד למלכויות זרות, והנה לפני 20 שנה בא פומפיוס הרומאי וכבש את ירושלים אחר כך הכתיר את הורדוס האדומי למלך מטעמו. אוי... על הורדוס יש הרבה מה לספר. יש לו זכויות בחידוש בניית בית המקדש שהפך ליפה ומרשים ביותר "מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין יפה מימיו", אבל לצד זכויותיו ישנן מגרעות רבות ביניהן אכזריות והרג (גם בקרב משפחתו), התנכלות לסנהדרין, רודנות, ורדיפת בית חשמונאי שקדמו לו במלוכה.

המנהיגים הרוחניים שלנו היום הם הלל ושמאי. הלל הוא נשיא הסנהדרין ושמאי אב בית דין. לפניהם היו עוד זוגות של מנהיגים ואלה מהווים לנו מקור כח ומורים לנו דרך בלימוד תורה, בפסיקת הלכה, בקניית מידות והנהגות ובעיצוב תפיסת עולם..."

 

מקורות שמתארים את גדולתו של הלל.

המורה יתלה על הלוח/יצייר דמות של אדם שמייצגת את הלל.

הכיתה תתחלק לארבע קבוצות. כל קבוצה תקבל מקור אחד ותבצע את המשימות:

  1. כתבו אילו מאפיינים של הלל מתבטאים במקור זה?
  2. ציירו וגזרו פריט שיסמל את המאפיין ותלו על ה'דמות' שמייצגת את הלל.
  3. נסו להגדיר שני מאפיינים בולטים שחוזרים על עצמם בכל הציטוטים (ניתן לראות שלצד גדולתו של הלל: מופיע לצד משה רבינו ועזרא, ידע את כל החכמות, ראוי להשראת שכינה, עניו וחסיד, מודגש אצלו יסוד הלמידה: שימש חכמים 40 שנה, למד חכמות, תלמידו של עזרא).

 

גדולתו של הלל בתורה, ומסירות נפשו ללימוד תורה:

ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנז

"ומשה בן מאה ועשרים שנה" (דברים לד, ז), זה אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים שנה ואלו הם: משה, והלל הזקן, ורבן יוחנן בן זכאי, ורבי עקיבה. ...הילל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה, ושימש חכמים ארבעים שנה, ופירנס את ישראל ארבעים שנה.

 

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כ עמוד א

שבתחילה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה,

חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה,

חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה.

 

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק טז הלכה ז

אמרו עליו על הילל שלא עזב דברי חכמה שלא למדה, אפילו כל הלשונות, אפילו שיחת הרים וגבעות ובקעות, שיחת עצים ועשבים, שיחת חיות ובהמות, שיחת שדים ומשלות, הכל למד.

כל כך למה? משום: "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" (ישעיהו מב, כא).

 

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מח עמוד ב

פעם אחת היו מסובין בעליית בית גוריא ביריחו. נתנה עליהן בת קול מן השמים ואמרה:

יש בכם אדם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו, אלא שאין דורו ראוי לכך.

נתנו עיניהם בהלל הזקן. וכשמת, הספידוהו: הי חסיד, הי עניו, תלמידו של עזרא.

 

נאסוף את התשובות, עם נתינת דגש על העמל בדרכו של הלל, ובנוסף 'תליית' הפריטים על הדמות.

 

הצעה להרחבה והפנמה:

אפשר להרחיב את ההתייחסות לעמל של הלל באופן הבא:

נתלה תעודות שונות על הלוח: רישיון, תעודת נישואין, תעודת בגרות, תואר ועוד...

נדון עם התלמידים:

 

נמשיך בהיכרות עם דמותו של הלל דרך מדרש אגדה.

*בכיתות בהם לא מורגלים בלימוד מדרש כדאי שהמורה ייתן הקדמה קצרה למאפייני המדרש ודרך לימודו.

 

תלמוד בבלי מסכת יומא דף לה עמוד ב

אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרעפיק [=מטבע קטן].

חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו.

פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להיכנס.

עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלקים חיים מפי שמעיה ואבטליון.

אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים.

כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון:

"אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא?"

הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג.

פרקוהו, והרחיצוהו, וסיכוהו, והושיבוהו כנגד המדורה.

אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת.

 

עיון במדרש (בכיתה שמתאים אפשר לערוך קודם לימוד בחברותות על פי שאלות הדיון)  :

*אפשר בשלב זה לבקש מתלמיד שיוסיף פריטים או איורים מתוך התכונות שעלו, על ה'דמות' של הלל שתלויה על הלוח.

לפרטים רבים במדרש אגדה ישנה משמעות סמלית:

יש ניגודיות חזקה בין שני המקומות. בעיקר בולט הניגוד בין חום וקור ובין אור וחושך הניגוד מדגיש את מסירות נפשו של הלל.

אפשר לבקש לסמן את מוטיב העלייה, שמופיע שלוש פעמים בהקשר של המקום והזמן:

עלה ונתלה וישב על פי ארובה

כשעלה עמוד השחר

עלו ומצאו עליו

המוטיב מופיע בכל אחד משלבי הסיפור ומדגיש את רצונו של הלל להתעלות "כדי שישמע דברי אלוקים חיים", את ה'עליונות' של דמותו על יושבי בית המדרש במסירות נפשו.

באופן מנוגד למוטיב העלייה מופיעה ירידת השלג שמעצים את מסירות הנפש של הלל עד כמעט מוות תחת השלג. ו'פריקתו' מהגג שהיא בעצם חזרתו לכתלי בית המדרש וקבלת הכרה והערכה למעשהו וגדולתו: " ראוי זה לחלל עליו את השבת." (כדאי להדגיש שלפי ההלכה בוודאי על כל אדם צריך לחלל שבת במקרה כזה, משמעות האמירה היא הכרה במעלתו הייחודית ש'מצדיקה' חילול זה מעבר למקרה רגיל).

 

 

הרחבה:

מאמר - החיים בתקופה שלפני החורבן תחת מלכות הורדוס 

הרב שטיינזלץ, אישים בתלמוד, :

יותר מאשר ביצירתה והגדרתה של תפיסה חדשה בלימוד התורה , ניכר רושמו של הלל בכך שהביא בדרכים שונות לשינויים מרחיקי לכת בחיים הציבוריים של עם ישראל . דומה , כי המעמד המיוחד שזכו לו צאצאיו של הלל הזקן , כנשיאי ישראל למעלה מארבע מאות שנה ) , כאחת השושלות הארוכות ביותר , לא רק בהיסטוריה היהודית , ( נבע מן המעמד המיוחד שיצר הלל עבור משרת נשיא הסנהדרין . תקופתו של הלל , שהיתה מקבילה ברובה לתקופתו של הורדוס , לא היתה קלה מבחינת ההשתלבות בחיי הציבור וההשפעה עליו . בו בזמן שהמלך הפסיק לבטא בשלמות את הרצון היהודי והפך בהדרגה לכעין שליט זר , נסבל פחות או יותר , ובו בזמן שהכהן הגדול הפך לפונקציונר דתי בלבד , הצליח הלל ליצור עבור נשיא הסנהדרין עמדה ציבורית מיוחדת שנחשבה במעמד הבכיר בעם ישראל . ניתן לומר שהיתה זו מעין חזרה אל התפקיד והמעמד של משה רבנו , כאשר המנהיג התורני הוא גם מנהיגו העליון של העם , כמעט לכל עניין ) . וכמוהו רק לרבן יוחנן בן זכאי , תלמידו המובהק וממשיך דרכו , ' ולרבי עקיבא ) אותה אריכות ימים מופלגת כשל משה רבינו - מאה ועשרים שנה . אריכות ימים המעידה על היקף פעולתם של אישים אלה , שכל אחד מהם , בעולמו ובתקופתו , הוא עמוד התווך של בניין העולם היהודי , שדרכם עוברת המסורת היהודית ומקבלת דמות חדשה שיש לה משמעות לא רק לשעתה , אלא גם לדורות . בכך נעשה הלל עצמו לדמות כה מרכזית עד שגם בניו ובני בניו שמילאו את מקומו , ( ושאחרים מהם היו גדולי עולם בזכות עצמם , ( ינקו את כוחם המיוחד מהיותם צאצאיו של הלל הזקן.

 

הרב יואל שוורץ, הלל הזקן:

שמאי והלל הרבו תלמידים, כאמור (ספר סדר הדורות): ״על ידם פרצה וגברה התורה בעם ישראל - שהיה הלל מרבה ללמד תורה בישראל עם אלפי תלמידיו, וכן שמאי הזקן חבירו, והיו התלמידים שותים בצמא את דבריהם ויקבלו תורה מפיהם״. שמאי והלל הקימו בתי מדרשות בעם ישראל,והם נקראו בשם בית*) שמאי ובית הלל ערד בחייהם*/ רכמו שנאמר על התלמידים שהם נקראים בנים בכתוב (דברים ו):׳'ושעתם לבנין ודרשו שם בספרי־ אלו התלמידים, וכן כתב הרמב׳ים שתלמידיו של אדם הם אנשי ביתו. בתוך אותה תקופה היו עוד חכמים שלא היו תלמידי שמאי והלל והיו גדולים בזכות עצמם, ולמדו באותם בתי מדרשות, ומשום כך כאשר הם לא הסכימו עם דברי הלל ושמאי, נאמר (עדיות פרק א) ״וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה״ [היינו שכשלא הסכימו לא עם שמאי ולא עם הלל]-שחלקו על שמאי ועל הלל. ואז לא נפסקה הלכה כמותם. ולכן לא הוזכר שחלקו על בית שמאי ובית הלל, כיון שבאותם הדברים/החכמים שנכללו בכלל הבית-היו נגד שמאי והלל, (ראה ספר דורות הראשונים כרך ב). ולא למדו כל החכמים במקום אחד, אלא היו מחולקים לשתי בתי מדרשות. לדעתו של הג׳׳ר אייזיק הלוי, היה זה משום שבאותה עת ביטלו השלטונות הרומאים את כוח הסנהדרין וחלקו את הסנהדרין הגדולה לחמש מחוזרת. ורצו להסתיר מפני השלטונות את כוחם הגדול של חכמי ישראל על האומה, ולכן לא רצו שהכל יתרכז במקום אחד, דבר שיראה כמו הסנהדרין שביטלו. כך חזרה התורה לישראל, אחר שהורדוס הרג כמעט את כל חכמי ישראל ונשתכחה התורה. ועשה זאת-בדי שיוכל להשתלט על האומה, כיון שחשש שהחכמים יתנגדו למלכותו כיון שהיה עבד אדומי והמלך בישראל צריך שיהיה מקרב ישראל ולא מקרב גרים

סרטון - "בעקבות הסיפורים הקסומים", על דמותו של הלל:

הסרטון מיועד לילדים, אך אם ישנה כיתה שההמחשה בו יכולה לסייע לתלמידים, הוא יכול אולי להתאים. כמובן שהמורה יצפה יחד עם התלמידים ויכוון אותם לצפייה ביקורתית מתוך השוואה למקור. 


תגיות: לימוד תורה, עבודת ה', אחריות