בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

בראשית פרק ז'

הראל שחר, 19/1/2013

מקצוע: תנ"ך
נושא: בראשית

פרק ז':

פתיחה: מי רוצה לומר לי מה קורה עכשיו בפרק ז' באותו זמן?

לקרוא מפס' א' - י' :

1. אמירת שבחו של אדם:

פס' א': "כי אותך ראיתי צדיק לפני"

איזו שאלה עולה מהפסוק הזה?

תשובה: למה לא כתוב צדיק תמים?

 

(לתת למישהו לקרוא רש"י)

אח"כ לשאול אותם מה למדתם מרש"י?

התשובה היא, שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, ואת כל השבח שלו שלא בפניו.

הרי צדיק תמים, הכוונה צדיק גמור, יותר מצדיק רגיל,  

אבל אם היה אומר לו גם שהוא תמים, זה היה יכול להכניס בנוח את מידת הגאווה.

לכן אנחנו צריכים ללמוד מכך לשבח את האדם,

יש הרבה אנשים שלא יודעים לשבח,

להגיד "אמא האוכל טעים"...

 

להקריא להם את הסיפור מהעלון.

 

2.  דברה תורה בלשון נקיה

פס' ב' - מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהורה היא.."

ר' יודן בשם ר' יוחנן, ור' ברכיה בשם רבי אליעזר, ור' יעקב דכפר חנין בשם ר' יהושע בן לוי: מצינו שעיקם הקב"ה שתיים ושלוש תיבות בתורה, כדי שלא להוציא דבר טומאה מתוך פיו,ככתוב: מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, ומן הבהמה הטמאה אין כתיב כאן, אלא אשר לא טהורה היא.

 

אמר רבי יודן ב"ר מנשה: אף כשבא לומר להם סימני בהמה טמאה לא פתח להם, אלא בסימני בהמה טהורה.

(ויקרא יא) את הגמל כי לא מפריס פרסה אין כתיב כאן, אלא כי מעלה גרה

(שם) את השפן כי איננו מפריס פרסה אין כתיב כאן, אלא כי מעלה גרה

(שם) ואת החזיר כי איננו מעלה גרה אין כתיב כאן, אלא כי מפריס פרסה הוא.

 

כמה חשוב לדבר בלשון נקייה, אפילו לעצמך, אפילו אם אתה מחכה מישהו.

כי הדבר מביא לידי הרגל,

כמו שאנחנו יכולים לראות אנשים היום שמוציאים קללות מפיהם בלי להרגיש, והם אפילו לא רואים בזה משהו בעייתי.

היה מקרה אם אני לא טועה ששניים שאכלו אותה כמות של משהו,אבל ממש מעט,  

שאלו את שניהם כמה אכלת? אחד אמר "אכלתי פחות מכזית" והשני אמר "אכלתי פחות מזנב לטאה"

חכמים ששמעו אותם אמרו, זה יצא תלמיד חכם והשני לא, והם צדקו.

 

3. עוד שבעה, שבעה על מתושלח, ולתת להם הזדמנות

פס' ד' "כי לימים עוד שבעה אנוכי ממטיר על הארץ 40 יום ו 40 לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה".

ש: מה זה אומר "כי לימים עוד שבעה" ? למה ה' הוסיף עוד שבעה ימים על ה 120? הרי הם כבר חיכו 120 שנה.

מי רוצה לקרוא רש"י?

ת: ה' חס על כבודו של מתושלח הצדיק,(מתושלח מוזכר בפרק ה' פס' כה')

אבל הוא כבר מת?

זה נקרא חסד של אמת, ה' רצה שיוכלו לעשות לו את השיבעה כמו שצריך.

שהרי חסד שעושים למת, זהו חסד של אמת, כי אין לך תמורה מזה.

 

וגם כדי שיחזרו בתשובה בזמן הזה.

ה' עדיין האמין בהם שיעשו תשובה,

למרות שכבר 120 שנה הם רואים את נוח בונה תיבה, והם שואלים אותו והוא עונה להם.

אבל בכל זאת ה' נתן להם עוד שבעה ימים.

אולי מותו של מתושלח ישנה אצלם קו חשיבה.

כמו שאומר קהלת: ""טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל, מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה; בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם, וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ".

והחי יתן על ליבו - כאשר אתה רואה לאן סופו של כל האדם, זה מעורר בך תשובה, כי אתה מבין שכל מה שיש לי בעולם הזה, אני לא לוקח כלום לעולם הבא.

בלוויה או בבית אֵבֶל מדברים על תכונותיו הטובות של המת - תכונות שיש להן חשיבות לטווח ארוך ונזכרות גם אחרי מותו, והאדם החי שבא לשם שומע את הדברים ולומד מה באמת חשוב בחיים; אבל בחתונה לא לומדים שום דבר חשוב - לכל היותר "לומדים" על אוכל, מוסיקה וריקודים...

דבר אחר:

אמר רבי יהושע בן לוי: שבעה ימים נתאבל הקב"ה על עולמו קודם שיבא מבול לעולם.

*רשות: ה' חיכה להם עשרה דורות שיחזרו בתשובה, והם הגיעו לגודל שהיו ראויים לקבל את התורה.

לכן הובא המבול בימי נוח ולא בימי מתושלח או חנוך.

 

סיפור הסנדלר - כל עוד הנר דולק אפשר לתקן

מעשה ברבי ישראל מסלנט שיצא לרחובות העיר באחד מלילות ימי  התשובה, וראה אור קלוש בוקע מדירה רעועה.

נכנס רבי ישראל, וראה מתקן נעלים יושב ליד נר דועך, ומכה בחיפזון בפטישו על הנעל.

שאלו רבי ישראל: "מה לך כי נחפזת, ר' יהודי?"

ענה אותו הסנדלר: "רבי, הרי כל עוד הנר דולק - אפשר עוד לתקן!"

יצא רבי ישראל לרחוב וקרא:

"יהודים! שמעו אחים יהודים! כל עוד הנר דולק אפשר לתקן!"

(מתוך: 'אור הגנוז' - מעשיות חסידים שאסף מרטין בובר)

 

4. פס' ד' : מידה כנגד מידה

למה דווקא 40 יום היה המבול?

אמר רבי שמעון בן יוחאי: הן עברו על התורה שניתנה לארבעים יום, לפיכך ארבעים יום וארבעים לילה(היה המבול)

 

5. פסוק ז' - "מפני המבול" - מחלוקת רש"י רד"ק

רש"י - אף נוח מקטני אמונה היה, מאמין ולא מאמין שיבוא המבול, ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים.

רד"ק:

ויבא נח: שבעת ימים נכנס קודם בא המבול, זהו "מפני מי המבול" ונכנס קודם שיבואו. ולא ידענו טעם בדברי האומר (בראשית רבה) שאף נח היה מקטני אמונה, שהרי הכתוב העיד עליו שהיה צדיק תמים ועשה ככל אשר צווהו ה'.

מה אתם רוצים מנוח? הרי אמרו עליו שהוא צדיק תמים.

לא שאני מזלזל חס וחלילה ברש"י, כן, פעם היה אדם שאמר בלימוד לפני איזה רב, אולי רש"י לא כל כך דייק? אותו רב סובב מיד את הפנים שלו מאותו אדם ולא הסתכל עליו, כי אסור להסתכל בפני רשע.

 

6. פסוק ט' - "שניים שניים באו אל התיבה" - היה נס שהם באו מאליהן.

                          חלק ב' יא' - טז'

7. פסוק יב' רש"י "ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה".

רש"י: למה לא אמר מבול? מפני שהמבול התחיל בגשם, ואמר אם יחזרו בתשובה יהפכו לגשמי ברכה, אך הם לא חזרו.


8. פסוק טז' רש"י : "ויסגור ה' בעדו"

מי קורא רש"י?

ה' הגן על נוח מפני האנשים שרצו לשבור את התיבה, ו-ה' הקיף את התיבה בדובים ואריות, והיו הורגים אותם.

                    חלק ג': פס' יז' - כד':

פס' יח' - ויגברו המים - המים גברו מאליהם, פשוט המשיכו לעלות למעלה.