בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

המפתח - בשביס זינגר

צוות לב לדעת, עפרה ליפשיץ, 14/10/2012

מקצוע: ספרות, הסיפור הקצר
נושא: סיפור קצר עברי

שיעור זה יכוון את התלמידים, תוך כדי לימוד הסיפור על בסי פופקין, לזהות בעצמם מקומות שנוח להם לסגור, מקומות שהם מפחדים לפתוח ואולי בזכות הסיפור והשיעור הם ימצאו את המפתח לפתיחות בתוכם.

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

 

הערה: המהלך המובא פה מכיל מתודות רבות, ומתאים לפריסת הלמידה במספר שיעורים.

 

פתיחה:  

לרשום בגדול את השורש פ.ת.ח-

לרשום אסוציאציות למילה "פתח" (סביר שבהתחלה יעלו דברים חיוביים ואח"כ גם מורכבים יותר- אי ודאות. פחד. מעבר קשה וכדומה...)
 לשאול את התלמידים מה מסתתר בתוך השורש הזה ולרשום את דבריהם. (פתח. מפתח. פתיחות. להפתח. להתפתח. פתח. פתוח. נפתח...)
סבב: כל תלמיד בוחר מילה אחת מבין אלה שנכתבו על הלוח, הטיה אחת של שורש פ.ת.ח ומוסיף לה עוד מילה שמתקשרת אצלו למשהו אישי. (דוגמאות: מפתח לבית. נפתחתי לכיתה. פתיחות רוחנית...)

 

קריאת הסיפור:

לעצור לפני שבירת המפתח.

להסביר שבסיפור זה ישנה אקספוזיציה היוצרת "כיווץ זמן". היא מאוד ארוכה ומפורטת, שמתארת את 20 השנה האחרונות בחיי בסי, מאז שבעלה סם נפטר.

בשלב זה ניתן לתת לתלמידים לצייר את בסי. לאחר מכן נראה מספר ציורים לכיתה כולה ונשאל מדוע את התלמידים מה גרם להם לצייר אותה כך? מעבר לתיאור של בסי, מציאות חייה המתוארת כבר גורמת לנו לבנות בדמיון שלנו מודל סטראוטיפי מסויים על המראה שלה, שיתאם את מציאות חייה.

דיון: איך בסי הגיעה למצב זה? מה גרם לכך? האם יתכן שבמצבה ובגילה יתחולל שינוי בחייה? (בהמשך נחזור לשאלות אלו ברובד אישי, פנימי)

המשך הקריאה: סימון של מבנה הסיפור.

ההסתבכות היא גם נקודת המפנה: שבירת המפתח: "בסי תפסה מיד את גודל שברה"

בעקבות המפנה יש שינוי: יציאה לטבע, גילוי האל, חיבור לטבע, ראייה בעין טובה של החי מסביבה, התגברות על פחדים, הזכרות בעבר ועוד....

שינויים אלה מובילים אותה לנקודת השיא: בשלב בו בסי עושה עם עצמה חשבון נפש ומחליטה להתחיל מחדש בחיים חדשים.

התרה: בעת ההליכה הביתה, בסי עוברת ממונולוגים אישיים לדיאלוגים- עם השרת ועם השכנה. היא מגלה שיש בעולם אנשים טובים.

סיום הסיפור: סיום סגור: התחלה מחודשת בירח דבש בחלום. המפתח הנשבר, סגר את העבר ופתח עתיד טוב יותר. "המפתח השבור פתח דלת במוחה, שננעלה מאז מותו של סם" ולכן בחלום בסוף הסיפור נאמר: "אין צורך פה בשום מפתח". סיום אופטימי.

מוטיב המפתח: לתת לתלמידים לעבור על הסיפור ולסמן את הופעותיו השונות של מוטיב המפתח. לגלות איתם איך המוטיב עובר שינוי ביחד עם השינוי שעוברת בסי. המפתח, שבתחילת הסיפור היה יותר מוחשי, מפתח ממש, נהפך בסיום למפתח מטאפורי לפתח.

לחזור לאקספוזיציה: לציין את הפרטים המטרימים, שמבטאים את ההזנחה בחייה של בסי:

 

פעילויות בכיתה:

האזנה למוסיקה: השמעת השיר "פארנויה" של אחינועם ניני. (יש להראות לתלמידים את מילות השיר תוך כדי שהם מאזינים)

איזו תחושה עולה מהשיר? האם המוסיקה מתאימה למילים?

הקצביות של השיר נותנת תחושה של צעירות. לא רק אצל זקנים יש סגירות, פחדים, פארנויה. כשאדם סוגר, נועל, מפחד- הוא מחמיץ הזדמנויות לדברים טובים.

 

תרגיל כתיבה: בסי עברה שינוי בחייה. מסגירות לעולם, משהו בה נפתח. ננסה לזהות דבר זה גם בתוכנו ע"י כך שנענה על השאלה הבאה: מהם הדברים שבהם אני נעול? מה יעזור לי להפתח?

בכיתות שבהם הכתיבה לא קלה לתלמידים, אפשר לרשום על הלוח משפטים שאותם (או את חלקם) עליהם לשלב בכתיבה. דוגמאות למשפטים:

אני מחמיץ בחיים שלי דברים כמו.... כי אני.... אני כזה בגלל ש....

בשביל להתגבר על כך ולהשתנות עלי ל..... ואז אני ארוויח.....

לאחר הכתיבה לתת אפשרות לשתף את הכיתה, או לשבת בזוגות, שם כל אחד מבני הזוג משתף את חברו במה שכתב.

 

אופציות לתרגילים קצרים לסיכום השיעור:

(מטרתם להחזיר את התלמידים לסיפור, לאחר שהתרחקנו ממנו למחוזות אישיים יותר)

אם הייתי פוגש את בסי, הייתי אומר לה....
אם בסי הייתה מכירה אותי, היא בטח הייתה אומרת לי ש....
משפט מהסיפור שהיה משמעותי עבורי.

הערה: ניתן להגביל את משפטי התלמידים למספר מילים מסויים, כדי שכולם ידברו וזה יהיה סבב קצר ומהיר.

 

 

להרחבה

נקודות מבט אחרות על הסיפור.....

אומנם, המסר המרכזי אותו מנסה בשביס זינגר להעביר בסיפור זה, הוא היכולת שלנו להתגבר על חולשות ופחדים. ההפסד מרובה כשאנו ננעלים בתחומים מסוימים ושווה לעשות מאמץ ולהיפתח.

הסיפור מעלה, בדרך עקיפה, עוד שני נושאים שראוי להזכיר אותם:

מה היחס שלך לזקנים? כמה אנו קרובים אליהם וכמה בוחרים להתנתק? מה אנו חושבים עליהם?

אפשר להביא תמונות של זקנים: מה האסוציאציות שעולות לנו? אילו סטראוטיפים יש לנו עליהם?

סבב בכיתה: שאלה שמעולם לא שאלתי את סבא או סבתא שלי? כל אחד אומר שאלה, ואז דנים, למה לא שאלתי אותם? (אני נרתע מהם, הקשר איתם לא מספיק חשוב לי....) כמשימה אפשר לבקש מהתלמידים לגשת לסבא או סבתא ולשאול אותם את השאלה, או לשאול אותם: מה היה היחס לזקנים בצעירותם? כיצד הם זוכרים את הקשר שלהם עם סביהם וסבתותיהם...  לתת דוגמאות בכיתה . על התלמידים לכתוב את הדברים הנאמרים ולהביאם לכיתה לשיתוף של כולם.

 

אדם שהוא מפוחד, מבודד, חריג, איך נתייחס אליו? אדם שבוחר לנתק קשר עם הסביבה, האם נגיב לכך? האם צריך, או שזו בחירה שלו ואסור לנו להתערב?

 מה המסר העולה מהסיפור בעניין זה?

סביר שיהיו תלמידים שיגידו שאם אדם רוצה לחיות לבד, מופנם, מבודד וכו... צריך להניח לו ולא להתערב בחייו. אך מהסיפור עולה שאם החברה היתה קצת יותר מתערבת, לבסי היו חיים טובים בהרבה.

לפעמים אדם בוחר בחירות לא טובות (או נמשך אליהם בצורה בלתי מודעת. כך נראה שעולה מהסיפור. מותו של סם גרם לבסי להיות מסוגרת ומפוחדת) אך אנו יכולים בזהירות וברגישות להתערב ולעזור לו לבחור בטוב ולשנות את כל מציאות חייו.