בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

ירושלים - עין בוכה ולב שמח

משה כפיר, 13/6/2012

מקצוע: מעגל השנה
נושא: ירושלים - עין בוכה ולב שמח

טכני:

הכיתה מסודרת במעגל פנימי השולחנות צמודים לקירות סביב  ועליהם מפוזרות תמונות ירושלים, צבעים, דפים, דבק.

לצלם את דפי המקורות:

א.  2 פרקי תהלים  (כמספר התלמידים הכיתה)

ב. השיר ירושלים של זהב (כמספר התלמידים) 

ג. לפחות 4 סטים של תמונות ירושלים. לגזור את התמונות   דבק, מספרים, דפי A4, קופסת מתנה.

             

שלב ראשון:

פתיחה:  הצגה –

(המורה, בכישרון המשחק שלו, משחק את דוד וציון)

(מול התלמידות יושב ציון– האבל על ירושלים, פניו עצובות, ספר תהלים בידו. לאחר כמה שניות נכנס דוד– השמח על גאולתה של ירושלים, הליכתו קלה)

דוד: (חולף על פניו של ציון כמי שלא רואה אותו. לפתע מבחין בציון, חוזר לאחוריו) היי שלום ציון, מה שלומך? (ציון לא עונה) הופ הופ, נראה לי שאתה לא צריך לענות, אני רואה את התשובה על פניך. אתה נראה בדיכאון, נראה שזה לא היום שלך...

ציון:  נכון, זה באמת לא היום שלי, אבל גם אתמול וגם שלשום לא היו הימים שלי.

דוד: מה קרה?

ציון: (מדבר כאילו לעצמו) אתה כזה מנותק... תסתכל סביבך. היום יום ירושלים. ואני לא מוצא סיבה לחגוג.

דוד: סליחה, אבל אני ממש לא מצליח לעקוב אחרי המחשבות והרגשות שלך. מה עובר עליך?

ציון: תסתכל סביב ותראה. ירושלים היא עיר הקודש, בית מקדש צריך לעמוד במרכזה, ומה יש לנו – מסגד. אתה יודע כמה כנסיות יש בירושלים? (קם ועומד מול דוד) אתה יודע כמה מסגדים עומדים כאן בתוך עיר הקודש? כל כך הרבה דברים אין כאן, אז איך לא אבכה?

דוד: כן, אני מסכים. אבל תראה כמה בתי כנסיות ובתי מדרשות וישיבות ותלמידי חכמים. מעולם לא ראתה ירושלים כל כך הרבה מרכזי תורה בתוכה כמו בתקופה הזו. כל כך הרבה דברים יש כאן, אז איך לא תשמח.

ציון: מה אתה מדבר?  חילול הקודש יש כאן. (מתקרב לדוד ואומר בשקט) אי אפשר להבדיל בין ירושלים לבין ערים אחרות בעולם. ירושלים מיוחדת רק בזכות בית המקדש העומד בראש הר המוריה. בכל הדורות יהודים הזילו דמעות – בכו. האם משהו השתנה?  אז איך לא אבכה?

דוד: (שם יד על כתפו של ציון) יש בזה משהו... אבל מצד שני – אתה יודע כמה תלמודי תורה לילדים יש כאן. בתי ספר, אולפנות, בתי מדרש לנשים ובנות, קול התורה בוקע  מפיותיהן של בנות ישראל. זו שירה של הנשמה הטהורה. כל כך הרבה יש בעיר הזו, איך לא תשמח?

ציון: ועוד לא סיפרתי לך על מכוניות שנוסעות בשבת, על מסעדות שמגישים בהם אוכל לא כשר על... די, אני לא יכול לחשוב יותר על הריקנות שיש בעיר הזו. איך לא אבכה?

דוד: גם אני עוד לא סיפרתי לך על האווירה המיוחדת שיורדת על העיר הזו עם כניסת השבת, על שיעור תורה בשבת, על בתי הכנסת המפוארים הנבנים בכל שכונה. כמה נפלאה בעיני העיר הזו... איך לא תשמח?

ציון: די. מספיק...

דוד: אתה צודק מאוד, באמת מספיק. יום ירושלים היום. היום תבוא איתי, את העצב שלך תשמור לתשעה באב...

(דוד שם יד על הכתף של ציון– יוצאים) 

 

שלב שני:

פתיחה – יום ירושלים כמפנה בין ירושלים האבלה לבין ירושלים הלובשת בגדי תפארתה. (הסבר קצר)

 

שלב שלישי:

מחלקים את דף המקורות המכיל שני פרקי תהלים מזמור קכב ומזמור קלז) המורה יושב מול הכיתה. וקורא את מזמור קלז המתאר את העצב על חורבן ירושלים ועל צער הגלות – קריאה והסבר השם דגש על האווירה העולה מתוך המזמור 

 

תהילים פרק קלז

א  עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל      שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ:    בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן.
ב  עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ     תָּלִינוּ, כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
ג  כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ, דִּבְרֵי-שִׁיר      וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה:
   שִׁירוּ לָנוּ,    מִשִּׁיר צִיּוֹן.
ד  אֵיךְ--נָשִׁיר אֶת-שִׁיר- ה':    עַל, אַדְמַת נֵכָר.
ה  אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם      תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
ו  תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי       אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:
  אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם-     עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
ז  זְכֹר ה', לִבְנֵי אֱדוֹם      אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם:
  הָאֹמְרִים, עָרוּ עָרוּ       עַד, הַיְסוֹד בָּהּ.
ח  בַּת-בָּבֶל,    הַשְּׁדוּדָה:
   אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם-לָךְ       אֶת-גְּמוּלֵךְ, שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
ט  אַשְׁרֵי, שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ       אֶל-הַסָּלַע.

 

הסבר המזמור:

עם ישראל יושב בגלות ומתוך אמירת הכינות והבכי הוא נזכר בציון. בין ענפי הערבה תלינו את כינורותינו, כדי שלא ננגן בהם  שובינו ואויבנו מבקשים שנשיר משירת ציון (כשירת הלווים במקדש) שנביע שמחה. לעצמנו אנחנו חושבים – איך נשיר את שירי הקודש של ירושלים כשאנחנו על אדמת הגויים הטמאה?

נשבעים אנחנו שלעולם לא נשכח את ירושלים, כפי שאין אנו שוכחים את ידינו הימנית. אם לא נזכור את ירושלים תדבק לשוננו לחיכנו. כל שמחה שתבוא עלינו נזכיר את ירושלים ולא תהיה שמחתנו שלמה.

מבקשים אנו מהקב"ה שיזכור מה עשו לנו הגויים ביום בו החריבו את העיר. מבקשים אנו נקמה על חורבן העיר, על ההרס המוחלט שעשו בה. מבקשים אנו מידה כנגד מידה. כפי שעשו לנו הגויים ברצח ילדים, כן יעשה ה' להם. 

 

המורה  מסביר שלעומת מזמור קלז נכתב מזמור קכב  המתאר את הזיכרונות על  ירושלים בתפארתה ועל השמחה שירושלים מסבה לעם ישראל– קריאה והסבר, יש לשים דגש על אווירת השמחה וההתרגשות העולה מתוך המזמור. 

 

תהילים פרק קכב

א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד:
    שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי--    בֵּית ה' נֵלֵךְ.
ב  עֹמְדוֹת, הָיוּ רַגְלֵינוּ--    בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם.
ג  יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה--    כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו.
ד  שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי-יָהּ--עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל:    לְהֹדוֹת, לְשֵׁם ה'.
ה  כִּי שָׁמָּה, יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט:    כִּסְאוֹת, לְבֵית דָּוִד.
ו  שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם;    יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ.
ז  יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ;    שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
ח  לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי--    אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.
ט  לְמַעַן, בֵּית-ה' אֱלֹהֵינוּ--    אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.

 

הסבר המזמור:

מיד עם ההודעה על שחרור ירושלים, עלה ממקלטי הרדיו קולו של משה חובב שהקריא בקול נרגש את המזמור הזה. המזמור הנו ביטוי לשמחה שחש מי שחווה את העלייה לירושלים. ההתרגשות היא מן המחשבה על הביקור בבית ה', מן הכוח של ירושלים המסוגל לחבר את הניגודים ולגשר על המחלוקות – עיר שעושה את ישראל חברים.

אל ירושלים עולים כדי להודות לשם ה'  - להתפלל על שעבר ולבקש על העתיד. נוסף לכל אלה, ירושלים היא עיר המלוכה, היא עיר המשפט. המשפט הנערך מתוך קדושה של מעלה, יוצר גשר בין דעות, מגשר על מחלוקות ומקרב רחוקים. ירושלים היא עיר של שלום, עיר של שלווה.  מעלותיה של ירושלים יונקים מאהבת העם השם פניו אליה ומן המקדש  - בית הא'לקים הניצב בה. יש להתפלל לשלומה של ירושלים - שלום לה מבית ושלום לה מחוץ.

 

שלב רביעי:

התלמידים יתבקשו לעבור לשולחנות ולבחור תמונה שמרגשת אותם. את התמונות הם ימקמו כרצונם על הדפים הלבנים וידביקו אותן. התלמידים יצבעו את הדף ע"פ הרגש המציף אותם. (מה אתם מרגישים כלפי העיר?)

 

שלב חמישי:

התלמידים יחזרו לשבת במעגל ויתקיים איסוף. התלמידים יתבקשו לספר ולשתף ברגשות שלהם, שבאו לידי ביטוי בצביעת הדף.

 

שלב שישי:

יערך עיון קצר בשירה של נעמי שמר שנכתב בשני שלבים. בשלב הראשון כזיכרון עגום על 'ירושלים האפורה' ולאחר מלחמת ששת הימים הוסיפה נעמי שמר את הבית האחרון המתאר את שלבי הגאולה העוברים ירושלים

 

שלב שביעי:

כסיום לפעילות זו, תעבור קופסת מתנה  וכל תלמיד ייתן מתנה לירושלים.

 

 

 


תגיות: מדינת ישראל, בית המקדש, גאולה